למרות הכל - ישראל נכנסה לספרי ההיסטוריה: החללית "בראשית" של SpaceIL והתעשייה האווירית שהמריאה מכדור הארץ לפני חודשיים ועברה שלל תמרונים גורליים במסע בחלל של כ-400 אלף קילומטרים - לא הצליחה אמש (חמישי) לנחות בהצלחה על הירח. לאחר מסע מפרך שאחריו עקבה מדינה שלמה במשך חודשיים, היא התרסקה והקשר עמה אבד וכנראה לא יחזור עוד - אך למרות זאת, ישראל מצטרפת הערב למועדון היוקרתי והמצומצם ביותר של המדינות שהצליחו בכלל להגיע אל הירח.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כדי להבין עד כמה יוקרתי המועדון הזה, מספיק להביט על רשימת המדינות שהצליחו עד כה במשימה המורכבת של הקפת הירח: ארה"ב, רוסיה (וכן ברית המועצות לשעבר), סין, יפן, הודו, האיחוד האירופי - ועכשיו גם ישראל. אגב, רק שלוש מעצמות הצליחו לנחות כפי שניסתה היום ישראל: ארה"ב, רוסיה וסין.
הפעם הראשונה שהאנושות "ביקרה" בירח הייתה בינואר 1959, בעיצומה של המלחמה הקרה כשברקע המאבק בין ארה"ב ובריה"מ על שליטה עולמית, שהפכה בהדרגה גם למאבק על השליטה מחוץ לכדור הארץ. לאחר ההצלחה הסובייטית, החליטה ארה"ב "להסיר את הכפפות" עם שורה של משימות מחקר דומות, עד ההצלחה הגדולה שלה עם הנחתת האדם הראשון על הירח.
אבל דווקא בעיצומו של החשש העולמי מפני מלחמה גרעינית בין ארה"ב לברית המועצות – הירח הצליח לאחד את האנושות, גם אם לכמה רגעים, שבהם כל המאבקים הפוליטיים הושארו מאחור: ב-21 ביולי 1969 העולם כולו עקב בדריכות "מקרוב", דרך המסך הקטן, אחר מסעה של "אפולו 11" לירח, בנחיתה שבה טבע ניל ארמסטרונג, האדם הראשון על הירח, את המונח "צעד קטן לאדם, זינוק ענק לאנושות", בביטוי שממחיש שההישג היה אמנם אמריקני, אך לפני הכל - ההיסטוריה וההתקדמות הטכנולוגית היא של כולם.
החלל היווה את אחת הזירות המרכזיות למאבק שניטש בין ארה"ב לברית המועצות באותה תקופה ארוכה וממושכת - וגולת הכותרות שלה הייתה להצליח להנחית אדם על הירח, יותר מאשר "רק" להנחית חללית על הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ. לאחר שדגל ארה"ב התנוסס שם בגאון, היה ברור לברית המועצות שלמרות שרוב ההישגים בחלל היו שלה – ההישג הגדול ביותר כבר לא יהיה שלה. בסך הכול 12 בני אדם הלכו על הירח, ולאחר ההצלחה הזאת - עברו המדינות למשימות שאינן מאויישות.
ביולי 1975 הגיעו המעצמות "לשלום" בחלל, כששתי החלליות "אפולו" ו"סויוז", הראשונה אמריקנית והשנייה סובייטית, שוגרו יחד מכדור הארץ והתחברו זו לזו במה שסימן את קץ המרוץ – ופתחה לראשונה צוהר גם למדינות אחרות, קטנות יותר, לחקור את החלל.
זה אמנם לקח 15 שנה אבל בסוף זה קרה: המדינה הבאה שהצליחה להגיע לירח הייתה יפן עם שיגור של שתי גשושיות שונות בשנת 1990 - שתיהן אמנם התרסקו לפני הנחיתה, אבל עדיין עצם השיגור וההגעה הן הצלחה כבירה. 17 שנה לאחר מכן הפכה סין למדינה השלישית, וכרגע גם האחרונה, לנחות על ירח. הודו וגם האיחוד האירופי הגיעו אל הכוכב - אך גם הן, כמו יפן, לא הצליחו לנחות אלא לבצע "התרסקות מבוקרת" על הקרקע.
למרות ההתרסקות, "בראשית" היא עדיין הצלחה אדירה לישראל, אבל "הרומן" של המדינה עם החלל החל הרבה לפני כן: עוד באפריל 1984 הוקמה סוכנות החלל הישראלית שלה, שעם שלל שיתופי פעולה עולמיים, שמה לעצמה למטרה לקדם את המטרות הלאומיות שלנו בחלל: ואכן, גם כשההגעה אל הירח הייתה עדיין מטרה גדולה וחלום רחוק – ישראל שיגרה בהצלחה את "אופק 1", הלוויין הראשון מתוצרת מקומית, והייתה לשמינית בעולם שהצליחה לעשות זאת.
אחרי אופק 1 הישראלי שוגרו עוד שורה של לוויינים מתוצרת מקומית, אך למרות ההצלחה הביטחונית האדירה שהם הביאו עמם, אירוע טראומתי אחד הצליח לחבר את העם כולו לחלל והפך לזיכרון שנצרב עמוק בזיכרון הלאומי: מותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל בהתרסקות של מעבורת קולומביה בשנת 2003. החללית התרסקה עם כניסתה לאטמוספרה, לקראת סיומה המוצלח של המשימה ה-26 שלה בחלל. 6 אסטרונאוטים נוספים נספו באסון, ששודר בשידור ישיר בכל רחבי העולם.
במרוצת השנים הפכה ישראל, למרות גודלה הזעיר, למעצמה בחלל ובהדרגה גם למעצמת סייבר, לא פחות, עם שורה של לוויינים שהביאו לעצמאות בשלל תחומים – בהם הביטחוני, התקשורתי ועוד – ולטכנולוגיה פורצת דרך שזמינה לכל צורך שלא יהיה. "בראשית" אם כן היא לגמרי הדובדבן, אבל כדאי שגם לא נשכח את הקצפת: החללית הישראלית אמנם לא הצליחה לנחות ב"ים הרוגע" בירח, אבל היא שיאו של מסע מפרך שנמשך ארבעה עשורים ושבסיומו ישראל הצליחה לעשות את מה שרוב המדינות עדיין חולמות עליו. "בראשית", אגב, הצליחה הערב בכל זאת לשבור שיא: המשימה הזולה ביותר ששוגרה אל הירח - בעלות של "רק" 100 מיליון דולר.