באופן אירוני ניתן להצביע על הסגר השני של הקורונה כנקודה שבה מחירי הדירות עברו ממצב של עלייה למצב של קפיצה. בספטמבר, ובמיוחד באוקטובר ובנובמבר, נרשמו עליות מחירים גדולות. ואולי מה שהכי מפתיע במה שעובר על שוק הנדל"ן הישראלי בימים הללו זה - שאין כאן כמעט כל הפתעה, ככל שמדובר במצב שבו השוק הזה יצא מהסגר הראשון של הקורונה.
מחירי הדירות בישראל תופסים תאוצה. מה זו תאוצה? בשבוע שעבר הבאנו ב"גלובס" הערכות בקרב משרדי האוצר, רמ"י ומשרד השיכון, שמחירי הדירות עומדים לעלות בשיעורים של 3-4% בכל אחת מהשנים הקרובות. כתבנו גם שההערכות הללו שמרניות, ושיש הערכות גבוהות יותר. והנה, בשנה שבין נובמבר 2019 לנובמבר 2020, מחירי הדירות עלו ב-4%, והתחזית העתידית של משרדי הממשלה התגשמה כבר בהווה. אבל זה הפרט הפחות משמעותי.
במהלך הזמן התברר, שהסגר הראשון של המגפה בחודשים מרץ-מאי בשנה שעברה, היווה מעין קו פרשת מים לשוק. העובדה שמאז סיום הסגר הראשון ועד נובמבר האחרון מחירי הדירות עלו ב-3.6%, וכאן כבר מדובר בקצב עליות שנתי של כ-6%. כאמור, חלק ניכר מאותן עליות נרשם החל מהסגר השני.
אי יציבות פוליטית היא מתכון בדוק לעליית מחירי דירות
מה קרה בסגר השני, שלא קרה בסגר הראשון שבו מחירי הדירות ירדו מעט? לא משהו שקשור לקורונה עצמה. אמנם החששות הגדולים שליוו את התושבים במהלך הסגר הראשון נמוגו לאחר מכן, אבל לקראת הסגר השני התחוור עד כמה חוסר התפקוד הממשלתי בלתי ניתן לשינוי, ולציבור היה ברור שמדינת ישראל הולכת למערכת בחירות נוספת.
אי יציבות פוליטית היא מתכון בדוק לעליית מחירי דירות, וזו היתה המגמה כבר בסוף 2018, כשהמדינה נסחפה לסדרת הבחירות הנוכחית. הסגר הראשון של הקורונה קטע אמנם רצף של עליות מחירים מתונות יחסית, ואולם עם סיומו נחשפה האמת המרה: הציבור ראה לנגד עיניו כיצד הממשלה מפרקת את ארגז הכלים של משה כחלון לטיפול בנושא הדיור, רק כדי לרצות את שרי הפנים והשיכון, ולא כדי לייצר חלופות למדיניות דיור חדשה. הציבור ראה שלממשלה הנוכחית אין עניין בתחום הזה, אין לה שום סדרי עדיפויות, ושום סימן לגיבוש מדיניות אמיתית. ראה והגיב.
רוכשי הדירות שבו לשוק, תוך שהם שוברים שיאי רכישות. לא הסגר ולא חגי תשרי הפריעו להם בכך. אולי אפילו להיפך - מכיוון שאנשים נותרו בארץ, התפנה להם זמן לחפש אחר דירות לרכישה גם במהלך החגים. הורדת מס הרכישה על ידי שר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ הוסיפה גם ביקושים מצד משקיעים, שלמספר שנים הודרו כמעט לחלוטין מהשוק.
המחוז שמשך את השוק למעלה בתקופה שאחרי הסגר הראשון היה ירושלים, שרשם עלייה של 5% במחירים בשבעת החודשים שבין מאי לנובמבר; אחריו הגיעו מחוזות מרכז והצפון שרשמו עליות של 3.9% כל אחד. מחוז תל אביב דווקא רשם עלייה נמוכה יחסית לעלייה במדד הארצי - 3.4%. מחוז הדרום שבו נרשמו עליות של 2.4% באותם שבעה חודשים ומחוז חיפה שבו נרשמו עליות של 1.6%, הם אלה שמיתנו את העליות המידה הרבה ביותר.
הביטוי לעליות בא גם בבחינה של מחירי העסקאות הממוצעים, כלומר המחיר הממוצע שבו נרכשו הדירות ברבעון האחרון של 2020. זה הגיע ל-1.574 מיליון שקל, לעומת מחיר ממוצע של 1.543 מיליון שקל ברבעון השני. כלומר מעבר לזה שהרוכשים תרמו לעליות מחירי הדירות, הם גם ביצעו עסקאות יקרות יותר. זה עוד סימן שמראה על תנופת עליות.
התכבה פורסמה באתר גלובס