לפני פחות מחצי שנה התמלא מרכז עמיעד בשוק הפשפשים ביפו במספר רב כל כך של מבקרים, עד שהעירייה נדרשה לתגבר את השמירה על הסדר בעזרת שניים מאנשיה. השמועה על "צייד הצבעים", תערוכתו של האמן סאם חלבי, פשטה במהירות ולא פחות מ-25 אלף מבקרים מיהרו לחזות בפלא האמנותי שהוצג במשך ימים ספורים – אובייקטים, שחלקם מבית הוריו כמו מדף עם טלפון ישן, גיטרה, מכונית, שולחן, פרחים ועוד, נצבעו בטפטופי צבע שמחים. כעת, בבית ילדותו בשכונת חלית עלי בדליית אל כרמל, חוזר חלבי אל טפטופי הצבע ועוטף בהם את חלל הבית כולו.
>> הבית המרהיב של סאם חלבי בדליית אל כרמל
כל העבודות נכנסו לבית הילדות
"בית הצבעים" הוא בית המשפחה שבו נולד וגדל סאם ובו ניטעה בו לראשונה על ידי אמו האהבה לאמנות, למרות הטאבו בבחירת מקצוע האמנות בחברה הדרוזית. הבית עבר לבעלותו לאחר שאביו נפטר, אבל הוא החליט לוותר עליו כנכס חומרי ולהשבית אותו לצורך מיצג אמנות סביבתית: "אין כאן השראה אלא הצבת רגשות. רציתי לשקוע בעצמי, להתחבר לבייבי שבתוכי. להיות אמיתי עם עצמי. בתהליך בניית המיצג שמחתי, בכיתי, עברתי מיקס של רגשות דרך החדרים, רציתי להשתחרר, לצבוע את העבר שלי, לטפטף צבע על כל הזיכרונות היפים והפחות יפים. עברנו בו שמחות, בכינו. חווינו קשיים, אובדן של הורים".
המיצג הנוכחי, שפתוח כעת לקהל הרחב, החל למעשה עם מותה של אמו לפני 9 שנים, כשאביו נישא שנית וכל הרהיטים הישנים נזרקו החוצה כדי לרענן את הבית. "לקחתי הכול אליי ולא ידעתי מה לעשות עם זה. התחלתי לצבוע, לכלכתי קצת את הקירות ואז נדלקתי על הרעיון", הוא מספר. כלל העבודות שלו מוצגות בבית, חדשות וישנות כאחד, למשל פסנתר כנף שתמיד חלם עליו ועכשיו הגשים את החלום והעמיד אותו בבית, וגם את "המכונית האפורה הקודרת של המשפחה" הוא רצה לצרף לסיפור, צבע והשאיר מחוץ לבית. מקצת מהחדרים בשחור-לבן מבליטים את צבעוניות החפצים, ועליהם הוא אומר: "אלה חדרים ניטרליים ועצובים, ששפכתי בהם את מה שהרגשתי, בלי לחשוב".
חלבי בן 33, נשוי לירין, 26, ואבא למילן בת ה-3 ואמילי בת 3 שבועות. דווקא הבית שבו הם מתגוררים, גם בדליית אל כרמל, מעוצב בצבעוניות מתונה של שחור, לבן, אפור ונגיעות של עץ וחום, כדי לאפשר לו שקט לרעיונות חדשים. הוא בן עשירי למשפחה דרוזית מסורתית, שנולד אחרי תשע אחיות. כקטין בן 14 עבד בסתר באמנות כדי לעזור בכלכלת המשפחה שחוותה קשיים כלכליים. הוא מכונה "צייד הצבעים", נחשב כאמן טוטאלי וחסר גבולות. יצירותיו יוצאות ממסגרות הציור המוכרות והופכות חלקים שלמים של מציאות לעבודות אמנות בפורמטים גדולים. בכולן משתקפת חוויה אמפטית חיובית, שמחה הגורמת להזדהות הקהל עם עשייתו.
קירות הבית, 600 מ"ר גודלו, על ארבע הקומות שלו, המעקים ואפילו דוד השמש, נצבעו ב-1,800 ליטר במאות גוונים מחברת "נירלט", ובעזרת פיגומים לצביעה מבחוץ (שגרמו לו תוך כדי להבין שיש לו פחד גבהים). בבית עשרה חדרים שיוצרים מסלול: בקומת הכניסה הסלון, המטבח ופינת האוכל שזהו מתחם ההתכנסות המשפחתי ובמרכזו שולחן צבוע, חדר שינה עם מיטת יחיד שבו גדל חלבי, חדר המטפחות והתפירה המוקדש לאמו ובו מיצב הכיסא הבודד, הסטודיו שלו, שירותים, חדר כביסה, חדר פסנתר ומרפסת המשקיפה עד הים של חדרה ונתניה.
בקומה למטה ממוקם הסלון המקורי של הבית, אותו הפך חלבי לגלריה לבנה עם יצירותיו הצבעוניות הניתנות לרכישה. ביציאה מהקומה אל הגינה ממוקמת מסעדה דרוזית שמפעילים אחותו ובעלה, בהזמנה מראש, וגינה בשטח דונם שבה פרחים צבעוניים העשויים מבקבוקי פלסטיק. בקומת הגג בית קפה שמשקיף לנוף הכפר ומעבר לו, ובו בחר חלבי ליצור אזור ישיבה בתוך האמנות. "היה לי חשוב שאנשים ישתלבו בתוך המיצבים ויהיו חלק מהם, שירגישו את כל התחושות עם ריח, טעם ואמנות".
כשהוא מתבונן היום בבית, לאחר שנה אינטנסיבית של עבודה, הוא מביט וצוחק. "התהליך שעשיתי היה עבורי תרפיה, שחרור. היום אני יכול לספר על העבר בפתיחות רבה, ויודע שעשיתי את זה, שצבעתי את העבר שלי. סיפור חיי משתקף במיצג אופטימי, שמאפשר לי להכניס את האמנות שלי לחיים של אנשים ולשמח. זוהי השקפת העולם של סאם התינוק, ואני מנציח את ההורים ומכבד אותם, לא שוכח מאין הגעתי ומוביל את האנרגיות לדברים חיוביים במיוחד". אחיותיו, שנשואות כולן ו"מסודרות עם חתנים מדהימים", כדבריו, עפו על המיצג, מרגישות גאווה וסיפוק. "עוד מסר שחשוב לי להעביר במיצג הוא המחאה לערך המוסף שנותנים לבנים. אני מהיוזמים של שינוי התפיסה לפיה הבן הוא היורש. יש לי שתי בנות ואני רוצה עוד בת אחת. ואם ייצא בן, הוא יחלוק את הירושה עם האחיות שלו שווה בשווה".
מיצג "בית הצבעים" של סאם חלבי: אוצר- דורון פולק, מפיקה- איריס אלחנני. התערוכה פתוחה לקהל כל ימות השבוע וכדאי להזמין כרטיסים מראש.