בצנטרום של תל אביב, ליד דיזינגוף סנטר, עיצב לעצמו גיא שטרית את הפינה הכי פסטורלית וירוקה בסביבה. הדירה השכורה בת שלושת החדרים עמוסה בצמחים בפנים וגם במרפסת הקטנה, חלקם מטפסים, חלקם בעציצים ורובם בטרריומים – כדי זכוכית סגורים שבהם שטרית מגדל אותם בשנתיים האחרונות. "תמיד רציתי לעבור לגור בקיבוץ. היה לי קשה לגור בעיר ולא הרגשתי בית במרכז עם כל הרעש", הוא מספר. "הכנסתי בבית שינויים, מילאתי אותו בצמחים ועכשיו אני מרגיש בבית, כאילו אני לא בתל אביב".
>> "פרויקט הים האדום": הצצה למלון וילות מטורף וקרוב
>> אצלה הכל בסדר: בפנטהאוז הבוהק של מיכל הקטנה
לדירה בקומה השלישית בבניין הישן והשמור נכנס שטרית, מעצב תעשייתי בהכשרתו, עם בת הזוג לשעבר, שלמדה עיצוב פנים ואירועים. הוא מלוד במקור וחי 25 שנה בתל אביב, וביחד השניים שיפצו את הדירה, מצאו רהיטים וחפצים ברחוב, חידשו אותם ונתנו להם חיים חדשים. השיפוץ ארך שלושה חודשים בהשקעה של 30 אלף שקלים. "את הדירה קיבלנו במצב סטנדרטי, עם שירותים משופצים, ריצוף אפור ומטבח קטן עם חמש דלתות. כדי לקבל מראה שלם הייתי צריך להוסיף קולט אדים ואחסון". הם הוסיפו פרקט, קנו ארונות, צבעו והוסיפו גופי תאורה ובאחד החדרים יצר לעצמו שטרית פינת עבודה; שם גם מתארחת בתם הקטנה כשהיא מגיעה אליו. עד היום, כשהוא כבר ארבע שנים בדירה, שטרית עולה על האופנוע בדרכו לעיסוקי התיווך וניהול הדירות שלו, וחוזר עם חפצים שאיתם הוא מעצב את הבית.
איך מטפלים בכל כך הרבה צמחים?
"בתוך הבית יש לי בעיקר כדי זכוכית אטומים, שלא צריכים טיפול מיוחד מלבד חצי כוס מים בפעם הראשונה. הכי חשוב זו בחירת הצמח הנכון והאור שהוא מקבל. למרפסת הטיפ שלי הוא הרבה אהבה - אני חוקר על כל צמח איזה צמח הוא, איפה הוא צריך להיות ממוקם ביחס לשמש, גוזם עלים יבשים, מחליף אדמה כשצריך. במשתלות לא מספרים שצריך לרענן את האדמה כדי שתהיה צמיחה. גם אין לי מערכת השקיה אוטומטית, ולכן אני בודק כל עלה כל הזמן ויש לי זמן השקיה קבוע על חמישה ימים כדי לא להתבלבל מי הושקה ומי לא. אם העלה מצהיב, זה יותר מים, אם הוא נשרף בקצוות, זה יותר מדי שמש". את רוב הצמחים הוא מוצא ברחוב בטיולים עם הכלב מישמיש, ומשריש אותם במבחנות זכוכית.
במרפסת שטרית יצר פינת ישיבה קסומה, מעין ג'ונגל קטן בהשראת כפר ירוק. הספה היא מיטה זוגית ישנה שמצא ברחוב, ניסר בהתאם לגודל השטח והוסיף לה מגירה ממיטה של ילדים שגם אותה מצא. את המזרנים קנה בדרום העיר והזמין כיסויים להם ולכריות מרפד. מאחורי הספה הניח חיפוי קיר מעץ לייסטים ובינו ובין המיטה שתל תאורה כדי לקבל אפקט הארה יפה בלילה. בעזרת כבלים נסתרים הוסיף גופי תאורה נוספים כדי ליצור אווירה נעימה. אפילו את הענף בסלון, שצמוד למרפסת, ייבש, קדח בו חורים והוסיף לו מנורות פחם לד. הטלוויזיה במרפסת נועדה לשמש כסלון שני למי שרוצה לעשן, ושידת המחשב שמתחתיה עברה הסבה לשידת עציצים ואקווריום. מטרייה קרועה שהביא מיפן הניח בין העצים בפינה, וסביב גלגל אופניים ישן ליפף חבל, הצמיד לאדנית וקיבל מראה של עגלה. שולחן קפה טיפתי מעץ טבעי שהיה בסלון עבר למרפסת ובמקומו הניח שולחן קפה מלבני שקיבל במתנה מאחת הדירות הקודמות שבהן התגורר. המזנון, הספה האפורה, והכורסה בסלון, שמבוסס על גווני לבן, נקנו באיקאה, ולהם הוסיף שטרית בר משקאות שיצר משני ארגזי עץ פתוחים, מתקן כוסות ומדף קטן להנחה. עלה גדול שנשר מעץ שצומח בגן העיר מצא עצמו על הקיר, לאחר שאסף אותו עוד כשיהיה ירוק, ייבש בין שני ספרים ומרח עליו לכה על בסיס מים. פסי עץ שמצא חוברו בחבל והוא כתב על כל אחד מהם מילה אחרת, ולפניהם נתלו שם מסגרות וינטג' מחלונות שבורים שאסף, ניקה וצבע. את הווילונות קנה בשני צבעים – לבן ואוף ווייט – כדי לרכך את הצפת האור הטבעי בדירה דרומית ללא תריסים. את מיטת הקש לכלב הזמין מ"קשקלוע" יחד כרית תואמת.
מעבר לחזיתות החדשות במטבח, שטרית הוסיף גם שני מדפים לבנים ומתקן לקולט אדים ממדפים של ארונות שנזרקו והשתלבו עם המדיח הלבן, כך שגם בו נוצרו שני צבעים – לבן ואוף ווייט. הקלפה והשיש אדומים. במסדרון שמוביל לחדרים יצר מראה מתריס ישן, והדקורציה שבקיר עשויה מפקקי שעם שחתכו והדביקו הוא וזוגתו לשעבר בדבק חם על פלטה ותלו עם חוטי מקרמה על ענף שנקדח לקיר. את פינת האוכל מזכוכית קנה מהמרקט פלייס כדי לשמור על שקיפות שלא תסתיר את החלל. מעל מדפי מתכת שחורים קטנים משוק הפשפשים ובהם מצלמה ורדיו וינטג', ולצד השולחן שידת מגירות ממכירת גראז'.
בחדר השינה הצמחים מגודלים בבקבוקים וצנצנות מזכוכית, כך שנוצרת מערכת אקולוגית סגורה שלא מצריכה טיפול. בקיר שצבעו ירוק מנטה ומשרה רוגע הוא תלה צדפים שחיבר עם חוטים ומקל מאגד ועוגן ממקס סטוק. מול המיטה הציב ספה זוגית שמצא, חידש, צבע וניקה את הכריות שלה. ליד הניח מסגרת חלון מקושתת שנותרה בדירה ביפו שדאג לחידוש שלה, ואת שולחן הצד עם המנורה מצא בדרום תל אביב עם מדבקה שמצהירה "אני עובד". "היא הייתה בלי אהיל והוספתי לה אהיל בסגנון שרציתי. חיווטתי את המנורה מחדש וקיבלתי שולחן צד מאיר". בחדר של הילדה הכין ותלה מעל הלול עלה מיובש, שהיא אוהבת לגעת בו, והוסיף סירות לתחושת רוגע. בפינת העבודה הווינטג'ית בחדר הציב שולחן שמצא וסידר עבור ספרים לו ולה, וכיסא ישן שהיה קרוע ומפורק עד שהוא תפר את הריפוד מחדש ותיקן את הרגליים.
"האמת שלא הייתי מודע ליכולות שלי"
"אני ביצירה כל הזמן כי זה הפאשן שלי", הוא מספר. "אתה לא בוחר בעיצוב, הוא בוחר בך. כל דקה פנויה אני חושב מה אני מכין היום, ולכן יש תחלופה בבית. משהו חדש נכנס ומשהו אחר יוצא. חברים שבאים מגיבים לעיצוב ולא רוצים לצאת מהבית. האמת שלא הייתי מודע ליכולות שלי, חשבתי מה כבר עשיתי, אבל עם הזמן אני רואה את זה יותר".
שטרית מעיד שאחד הדברים שהוא נהנה מהם הוא למצוא דברים שאחרים עוברים לידם ומתעלמים מהם, ואז ליצור מהם פריטים שאחר כך שואלים אותו איפה קנה אותם. "אפשר לראות בדברים הכי פשוטים פוטנציאל למשהו אחר. עם נקודת מבט אחרת אפשר להחיות גם ענף שבור או מיובש ולהפוך אותו לפריט דקורטיבי. ככה זה גם בצמחים - אפשר להחיות כל צמח". אחרי ניסיונות לא מוצלחים עם הצמחים, הוא מתגאה אפילו בכך שהצליח לגדל פסיפלורה בתקרה. "כשאני רואה את ציפורי יונק הדבש מקננות במרפסת, אני מבין שהן מצאו אצלי בית. הן גם מאבקות את כל הפרחים וכך אני מרוויח פירות בשיח האוכמניות, גוג'יברי ופטל".
