האפשרות היחידה כמעט שעומדת בפני יזמים המבקשים לבנות דירות חדשות באזורי ביקוש היא לשפץ בניין ולהוסיף לו קומות או להרוס בניין ולבנות חדש במקומו – שני מהלכים שנכללים תחת השם "התחדשות עירונית". אבל מתברר שבשנת 2020 חלה ירידה של כ-25% במתן היתרי בנייה לפרויקטים מסוג זה, כך עולה מהדוח שפרסמה אתמול (ראשון) הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אם בשנת 2019 ניתנו היתרים לבניית 17,424 יחידות דיור, בשנת 2020 ניתנו היתרים ל-12,812 דירות בלבד. הירידה התרחשה הן בהיתרי התמ"א והן בהיתרי תוכניות פינוי הבינוי. בעוד שבשנת 2019 התקבלו 14,203 היתרים בפרויקטי תמ"א 38 ו-3,221 היתרים בפרויקטי פינוי-בינוי, בשנת 2020 התקבלו 10,517 היתרים בפרויקטי תמ"א 38, ו-2,295 היתרים ב-12 מתחמי פינוי-בינוי.
האשמה המיידית היא כמובן הקורונה, שפגעה בפעילות הוועדות המקומיות ויצרה חוסר ודאות בשוק הנדל"ן. אך הקורונה אינה לבד, ולמעשה בדוח ההתחדשות העירונית ניתן לראות שמדובר במגמה שנמשכת כבר עשור. כדי לקבל היתר בנייה היום תאלצו להמתין כשלוש שנים בממוצע, בעוד שלפני עשור נדרשה שנה אחת בלבד.
אז באיזו עיר הבירוקרטיה תמרח אתכם הכי הרבה זמן? נתחיל בבירת התמ"א, תל אביב, העיר שבה אושרו הכי הרבה פרויקטים, 94 במספר, היא גם העיר שבה תאלצו לחכות להיתר בנייה 3 שנים ו-3 חודשים. ברמת גן, שם אושרו 52 פרויקטים, משך הזמן לקבלת היתר הוא 4 שנים וחצי. והשיאנית השלילית היא כפר סבא, שם אושר המספר הנמוך ביותר של פרויקטים, בסך הכול 4, ובה הזמן לקבלת היתר הוא קרוב לחמש שנים.
ואיפה תוכלו לקבל היתר במהירות? שיאניות הזמן במתן היתרים הן בני ברק: בעיר אושרו 14 פרויקטים בזמן ממוצע של 1.7 שנים, ורחובות ונתניה עם 5 ו-4 פרויקטים בהתאם, שאושרו בזמן ממוצע של 1.9 שנים.