בבית של משפחת הלפרין בשכונת וילות בבני ברק מפצות שתי מרפסות גדולות ומפנקות על מבנה צר וארוך שלא מאפשר גינה אחת גדולה. גם המרפסות וגם הגג במפלס החמישי מלאים בצמחים, אבל כרגע לא ניתן לראות זאת בסטוריז שמפרסמת ננה הלפרין בחשבון האנסטגרם הפופולרי שלה (כמעט 50 אלף עוקבים). "אנחנו לקראת סוף שנת שמיטה וההתרגשות גדולה. הצלחנו לא לגעת בפרחים ובעצים, לא גזמנו עלה ולא השקינו. שמטנו את כל המרפסות ועכשיו לקראת ההתחדשות אנחנו בהכנות לעיבוד האדמה ולשתילה מחדש", אומרת הלפרין, אשת עסקים, יזמית ופעילה חברתית המככבת בדוקו-ריאליטי החרדי של HOT בידור "בנות ברק" (ראשון-שני ב-19:35 ב-HOT בידור, ב-HOT VOD וב-Next TV).
לצד ההכנות לחידוש הגינה, הלפרין עוסקת במרץ בהכנות לחג, אופה ומקפיאה ומתכווננת להוביל את כל הסירים שתמלא באוכל משובח לבית המשפחה השני, בירושלים, שם יחגגו את ראש השנה. היא בת 48, נשואה לשמוליק הלפרין, נצר למשפחת האופטיקה המפורסמת. לבני הזוג חמישה ילדים, תאומים בני 23.5, בן 19.5 ותאומים בני 14, ובחודש האחרון נחשפים צופי הסדרה לחייהם – הזוגיות, החלומות והשאיפות.
בית המשפחה, ששטחו כ-500 מ"ר, כולל חמש קומות וגג. הוא נבנה לפני יותר מ-30 שנה, ושופץ מהיסוד לפני ארבע שנים על ידי הוסיפה מעצבת הפנים שרי גורשטיין בסגנון קלאסי אירופי עם גוונים מונוכרומטיים של אבן ואפור בתוספת גוונים זהובים עדינים. "על רקע הגוונים הבהירים והשקטים יכולנו להכניס רהיטים ואלמנטים שונים חזקים יותר, כמו למשל הספות הזהובות בסלון, שולחן אוכל מסיבי לשבת ושולחן אוכל צבעוני במטבח על רקע חזיתות באפור חאקי רגוע", אומרת גורשטיין.
"אם היה אפשר לא לצלם, הייתי מעדיפה לא לחשוף את הבית", אומרת הלפרין, ומספרת שכאנשי צוות הצילום הגיעו לבית לראשונה, הם הופתעו שכך נראה בית חרדי בבני ברק. "ההשתתפות שלי נועדה לשבור סטיגמות שחרדים לא חיים בסביבה אסתטית או מתורבתת", הוא אומרת. "לא באתי לומר שאני דומה למישהו. זו אני, נולדתי וגדלתי בתל אביב ולמדתי לקבל את האחר כמו שהשכנים שלי קיבלו אותנו. לא חשוב לי שיראו איזה בית מהמם יש לי, אלא שיראו איך משפחה חרדית עם כל המורכבות וההתלבטויות, עדיין מנהלת חיים חרדיים למהדרין, מקפידה על קלה כחמורה, הילדים לומדים בישיבות הכי טובות ואני יכולה להתעמל ולרוץ מרתון. אלה החיים האותנטיים בבית, לא כאלה שונים, ואני לא מנסה להידמות לחילוניות". האסתטיקה, היא מוסיפה, "טבעית לי, באה בקלות, כמו לשמור שבת".
מקווה לצד הבריכה
כשתכננו את השיפוץ התאימו את הבית לאורח חייהם. "בית חרדי מתאפיין באלמנטים יהודיים, למשל פינת אוכל גדולה שהיא עיקר החלל, ספריית קודש בסלון או בחדר לימוד/עבודה, מזנון לכלי הכסף היהודיים המוצגים לראווה כדי לשקף צביון דתי", מסבירה גורשטיין. "בנוסף, יש להביא בחשבון אלמנטים תפעוליים, אם זה במטבח גדול מהרגיל עם אחסון לכלים כפולים ולרוב גם משולשים, לפסח, שני כיורים ותנורים. פינת האוכל של שבת, 'הסלון' בפי החרדים, נדרשת להיות גדולה מספיק כדי להכיל משפחה מרובת ילדים גם כשהשולחן סגור, וצריך להיות מקום להשאיר אותו פתוח בשבת. צריך גם כיור נטילת ידיים בקרבת פינת האוכל, ובבית גדול - גם ליד חדרי השינה. יש גם כאלה שמוסיפים כיור בתוך חדר השינה. ההבדלים והצרכים השונים מגיעים עד חדר המיטות, שם יש להתחשב בהפרדת המיטות".
בקומת הכניסה נמצאים חדר העבודה של שמוליק, וחדר אורחים עם כניסה נפרדת, המיועד למבקרים שמגיעים לפגישה או לימודים או לאורחים המגיעים לשבת. מעלית מובילה לקומה התחתונה, מעין חצי מרתף שבו חדר כושר קטן. משם יש גישה לגינה האחורית ובה בריכה, סאונה, מטבח חוץ ואף מקווה לגברים. אל המקווה אפשר גם להגיע דרך מדרגות צדדיות בחוץ. "לא נהוג לעשות מקוואות בבתים, אלא אם כן מאפשרים לציבור לטבול בהם. אצלנו יש מספר אנשים קבועים שמגיעים לטבול", מסבירה הלפרין.
מרכז הבית הוא בקומת האירוח שמעל קומת הכניסה, שם יש סלון (המיועד לשימוש בשבת), פינת אוכל ומטבח. יש גם מרפסת גדולה שבה מטבח חוץ, פינת ישיבה, שולחן לקידוש של שבת בבוקר ופרגולה חכמה שנפתחת לסוכה ענקית. "לפני השיפוץ הבית היה חשוך וסגור עם תקרה נמוכה. מכיוון שהוא נבנה על שטח צר וארוך, ההתמקדות בתכנון השיפוץ הייתה לגובה. הגבהנו את התקרה בפינת האוכל על ידי פתיחת התקרה, הורדת שני חדרי שינה בקומה שמעל ויצירה של חלל כפול עם חלונות גבוהים שמגדיל ומעצים את החלל המרכזי", מתארת גורשטיין.
החלונות הגבוהים בפינת האוכל, עם צורתם מעוגלת ופרופיל העץ האלומיניום, מזכירים להלפרין את בתי הכנסת של פעם, ולצדי השולחן ניצבות שתי ויטרינות ובהן מפות, כלי כסף, חנוכיות, גביעי קידוש, בשמים להבדלה, כלים, ברכונים (זמירות) של שבת. "הכל מוכן ומאורגן לשבת קודש ולא צריך לחפש את הדברים ברחבי הבית", אומרת הלפרין.
עוד בקומה נמצא המטבח עם שתי דלתות, "כמו של פעם, קצת אינטימי, כדי שכשהילדים יגיעו לגיל שידוכים, הם יוכלו לשבת שם ולסגור את הדלתות בזמן הפגישה", מסבירה הלפרין. עקב אילוצי המבנה הקיים המטבח נמצא בחלל צר וארוך, ובמרכזו פינת אוכל המשמשת את המשפחה באמצע השבוע. פינת האוכל מחלקת את החלל למטבח בשרי משמאל ולמטבח חלבי מימין. "החיסרון הפך ליתרון", אומרת הלפרין. "ההפרדה הזו הכי נוחה והדברים ברורים ופרקטיים בבית חרדי שמקפיד קלה כבחמורה". במטבח יש שני מקררים נפרדים, שני תנורים נפרדים ושתי כיריים – כיריים קטנות בצד החלבי וענקיות עם 8 להבות גז בצד הבשרי.
בניגוד לשאר הבית, פינת האוכל צבעונית במיוחד. "פינת האוכל זו ננה", אומרת גורשטיין. "חמשת הילדים לובשים שחור לבן, רוב הבית מהודר ויוקרתי, משדר איפוק עם צבעוניות אחידה ומונוכרומטיות, ופתאום הצבעוניות והשמחה שאופייניים לננה. השתוללנו עם בדים של מיסוני שננה בחרה בעצמה, כחלק מהמעורבות המלאה שלה בתהליך".
"ידעתי מה אני רוצה בפינת האוכל, והיא אכן הכי שמחה, אהובה ופרקטית שיש", מסכימה הלפרין. "אנשים מפחדים מבדים במטבח, אבל אצלי היא אחת הפינות הכי נקיות בזכות הבד האיכותי שקל לנקות. כבר חמש שנים ואין כתם אחד. נוצרה פינה שמחברת ומחממת את האזור. היא מיועדת לשישה אנשים אבל אף פעם אין דבר כזה שאין מקום ואנחנו מצטופפים".
המטבח הוא הממלכה שלה. המקום הכי פעיל ושם היא גם מצלמת את הסרטונים לאינסטגרם. "המטבח לא נועד רק לאכול וללכת, אלא הוא מקום שבו הילדים מדברים איתי בזמן הבישול", היא אומרת. "הוא עונה על צרכי היום יום, עוטף ואהוב על כולם. לפעמים הם אפילו נרדמים על הספסל".
שיא הפעילות במטבח הוא לקראת השבת. "אלה בישולים אינסופיים שההכנות אליהם נעשות כל השבוע כשאני דואגת שיהיו קמח, דגים ובשר ובחמישי אני מתחילה את ההכנות לחלות, סלטים, בשרים, תוספות, עוגות ועוגיות. רק את החומוס אני קונה מוכן. ככה התרגלתי מאמא שלי. לכל ילד יש תפקיד בהכנת סלט או בהוספת שמן זית לשום קונפי בתנור", מתארת הלפרין.
איך נראה לו"ז יום שישי אצלכם בבית?
"מ-12 בצהריים מתחילים להתכנס בבית, הילדים מגיעים מהחיידר ומהישיבה ויושבים לארוחת שישי, עדיין לא ארוחה של שבת. מארחים חברים, שוחים בבריכה, הגברים הולכים למקווה לטבילה שלפני השבת, ואני מבשלת לשבת. גברים חסידים טובלים כל יום וכך בעלי נוטל ידיים בבוקר והולך למקווה. בשישי באים האנשים הקבועים וזה נהפך לחגיגה עם הקיגל של יום שישי. חמישי-שישי הם הימים הכי כיפיים בשבוע והשבת זו מלכות אחרת, ההיילייט של כל השבוע. הזמן שבו המשפחה מתכנסת, אין הפרעות חיצוניות והכל קודש למען השבת. יש מפות יפות לשולחן השבת, שני כיסויים מבד ולא ניילון. אני מוציאה את הכלים הכי יפים, ואחד הילדים עורך את השולחן באלגנטיות עם כל הסרוויסים הכי יפים, אחד מהם של הרמס. חלה על צלחת קטנה, כוס יין, כוס שתייה קרה, מפיות מבד תואמות למפה, חבקים חדשים, אגרטלים קטנים עם פרחים. אנחנו אוכלים שפע סלטים, דגים, מרק, בשר ומנה אחרונה, ולכל מנה יש תורנות מי קם ומפנה אותה".
"המתנה הכי טובה שיכולה להיות לזוג"
בקומה הבאה נמצאים חדרי הילדים וחדר משחקים המשקיף לפינת האוכל, שני חדרי רחצה ועוד שני כיורים לנטילת ידיים באזורים שונים. מעליה נמצאת קומת ההורים ובה חדר שינה גדול עם מיטה יהודית שהופכת למשך שבועיים בחודש לשתי מיטות נפרדות בגודל מיטה וחצי כל אחת. "לכל מיטה, שיצר מאיר מחברת מודלית-שטודקס, יש מסגרת, כך שהן נראות טוב גם כשהן מופרדות. כשמחברים אותן, שולפים דופן ומחברים למיטה מאוחדת בקו אפס", מסבירה הלפרין. שני חדרי רחצה משמשים אותה ואת בעלה, הפעם בלי קשר ליהדות. הם מחופים אריחי גרניט פורצלן גדולים (1X3 מטרים), דמויי שיש קלקטה, והמקלחון מצופה פסיפס ביזאצה. "זו המתנה הכי טובה שיכולה להיות לזוג ומתכון לשלום בית", צוחקת הלפרין. "לכל אחד מאיתנו פינה משלו עם הדברים שלו. לי יש אמבטיה גדולה ולבעלי מקלחת עם ספסל".
גם חדר הארונות הוא שלה, ולבעלה ארון גדול בפינה בחדר השינה ולצידו ספת רביצה צבעונית. בחדרם יש גם כיור שיש לנטילת ידיים הממוקם על שידת איפור, "כמה שיותר קרוב למיטה, לנטילת הידיים הראשונה של הבוקר", היא מסבירה. לחדר השינה צמודה מרפסת מלאה צמחים. "לא מאמינים שנמצאים בעיר ובטח לא בבני ברק", אומרת הלפרין. על הגג יש מרפסת נוספת עם פרגולה המצלה על חצי קומה ומתחתיה פינת ישיבה, נדנדה, מטבח חוץ, שירותים עם כיור בחוץ ומחסן למזוודות. יש גם מיטות שיזוף, עצי רימונים ולימונים, ונוף אורבני לתל אביב, "נדיר בבני ברק", היא מציינת.
כשתכננו את הבית, חשבו בני הזוג הלפרין על צרכים עכשוויים ועתידיים. "בזמן התכנון לא היינו זוג צעיר וחשבנו על פרקטיקה עכשווית עם מקום לכל ילד, על פיזור כיורים במקומות נגישים, הפרדה ברורה בין חלבי לבשרי במטבח, מקום נוח לכל הדברים שלי בארונות. חשבנו גם על העתיד, שהילדים יוכלו להגיע עם בנות זוג וכל מיטה תישלף ותגיע בדיוק לגובה המיטה השנייה או על כיורים מספיק גדולים שאפשר יהיה לקלח את הנכדים", מספרת הלפרין.
את החומרים לבית בחרו המעצבת ובני הזוג בנסיעות משותפות לאיטליה. "הייתה לנו בראש תמונה של בית מאוד מכובד, קלאסי ואלגנטי ויחד עם זאת מודרני. נסענו כמה פעמים לתערוכות, לחנויות רהיטים ולעיירות נידחות כדי להגשים אותו", נזכרת הלפרין.
"לא הכל מייבאים לארץ, ושם זו הייתה מבחינתנו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, במיוחד משום שננה לא מחפשת את הרגיל והשגרתי. כשקונים ישירות מהמקור, גם חוסכים עלויות", מוסיפה גורשטיין.
"צורת החיים הדתית שלי משתקפת בתוך הבית בצורה אלגנטית ויפה. אנחנו אוהבים את הבית ויחסית למשפחה שנוסעת ויוצאת, אנחנו רוצים להיות בו יותר ויותר", מוסיפה הלפרין. "מהצד החיים החרדים נראים קשים, אבל לי זה מאוד קל".
את טיפוס שאוגר או משחרר?
"הכי משחרר שיש. אני רוצה שבבית יהיו לי כמה שפחות פריטים וכמה שיותר אור בעיניים. קשה להיות מסודרת אם את צוברת ואוגרת. פעם בחודש אני מתלבשת על חדר הארונות שלי, ממיינת ומדייקת אותו, מוסרת לאחיות, לגיסות ולאחייניות. אותו דבר עם מגבות, מצעים, מפות ובגדי ילדים. בן אדם לא צריך הרבה אלא רק את מה שטוב, נכון ומדויק לו".
יש לך טיפ לשמירה על סדר בבית עם ילדים?
"ללמד את הילדים לארגן את הדברים, שלכל דבר יהיה מקום קבוע. למשל במקרר אצלי לכל דבר יש קופסה שקופה".
אילו תגובות את מקבלת על הסדרה?
"בקרב חילונים אני שומעת 'וואו, את עושה לנו חשק גם'. ברחוב החרדי מתפעלים ומופתעים לחיוב ואומרים לי כמה יפה לראות שאני מקפידה על כל דבר או 'את עושה קידוש השם' ו'אשרייך'. לא ציפו שאראה את הצד החיובי של הציבור החרדי. אני לא חוששת לגעת בנושאים שלא מקובל לדבר עליהם כמו מקווה לנשים. אפשר לדבר על הכל, רק צריך לדעת איך".
