"ההתנהלות מול חברת החשמל בלתי אפשרית - היא לא הייתה קיימת כמעט בזמן הקורונה, והיום בלתי נסבלת. אין לוחות זמנים, ושום דבר לא ידוע מראש", אומר עמית גוטליב, יו"ר ועדת התחדשות עירונית בארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסמנכ"ל החברה הקבלנית גוטליב אחריות ובנייה.
"בכל פרויקט התחדשות עירונית במחוז תל אביב ישנה חובה להטמין את קו המתח הגבוה סביב הבניין, כחלק מהדרישות לקבלת טופס 4. זאת עבודה שמבצעת חברת החשמל, ומצריכה ממנה הרבה תיאומים - וזה פשוט לא קורה. יכול לקרות מצב שבו קבלן משלם על העבודה הזאת שלוש שנים מראש, וגם כאשר הוא מסיים את הבנייה, היא לא מבוצעת. אני אישית עובר את זה בכל פרויקט - ברובעים 3 ו־4 בתל אביב, ברמת גן ועוד, מקפיד לשלם על כך מראש, תמיד, אבל יודע שזה לא יעזור".
בילי רובין, בעלת חברת הבנייה B.R מספרת: "ברמת גן מסרתי רק עכשיו בניין שעמד מוכן כבר כמה חודשים. התחייבנו למסירת הדירות בפברואר, ולא קיבלנו טופס 4 עד לאחרונה. בתל אביב יש לי היתר משולם - אבל את היתר ההריסה אקבל בנפרד, נושא הסדרי התנועה מטופל בנפרד, וכך קורה שרק בעוד ארבעה חודשים לפחות אתחיל לעבוד. יש לי מאות דירות תקועות, רק בגלל דברים כאלה. הבירוקרטיה איומה, ואין כוח אדם מספק בשום מקום".
בסקר שערכה חברת הייעוץ KAMIR בקרב כ־2,000 קבלנים מכל רחבי הארץ טענו 35% מהם כי העבודה מול חברת החשמל "קשה עד בלתי אפשרית". ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ אומר כי "לצערנו, חברת החשמל היא אחד הגורמים המעכבים ביותר את אכלוס הדירות. במציאות של היום, שבה השוק צמא לכל דירה והמחירים עולים, ישנם מצבים שבהם בניינים עומדים ריקים במשך חודשים, לאחר שהקבלן כבר סיים את בנייתם, בגלל שחברת החשמל לא מחברת אותם.
"הבעיה נוצרת מכיוון שחיבור הדירות לחשמל תלוי בכמה גורמים - אישורי רשויות מקומיות, גורמי תשתית ותקשורת שונים, גורמים שאין להם מוטיבציה לבצע את תפקידם במהירות, ואף אחד מהם לא מחויב לעמוד בזמנים ולבצע את העבודה בזמן מספק".
העבודה מול חברת החשמל: כיצד זה מתנהל בפועל?
"על מנת לקבל את אישור חברת החשמל נדרשות כמה פעולות חשובות, בשני שלבים", מסביר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה. "פעולות מקדמיות כמו אישור סיום הבנייה, לצד בדיקות תקינוּת של כל המערכות הדורשות חיבור לחשמל.
"משך הזמן לפעולות אלה תלוי בין היתר בשאלה אם הבנייה נעשתה בדיוק לפי ההיתרים, ואם לא השתנו דברים בדרך. כאשר אין קווי חשמל מוכנים או תשתית ראויה באזור המבנה עצמו, חברת החשמל נדרשת לבצע תכנון חשמל במיוחד עבור אותו פרויקט, ואז התהליך הרבה יותר ארוך. במקרים אלה היזם תלוי למעשה בתוכנית העבודה הקשיחה של חברת החשמל.
"יש לציין כי בעבר ניתן היה לקבל טופס 4 לחיבור חשמל ולאחריו, בתוך שנה, תעודת גמר, אך כיום שני השלבים הללו אוחדו ונדרש לעמוד בכל הדרישות במקביל".
החשש: חשיפת הסיפור תגרור עיכוב נוסף
אחד הדברים שהתגלו בזמן השיחות עם הקבלנים הוא החשש של רבים מהם להיחשף, מפחד להתנכלות ולעיכובים נוספים. "ברגע שיבינו שיש כתבה שמדברת על בניין ספציפי, הם יחפשו את כל הסיבות למה אני, הקבלן של הפרויקט, לא בסדר", משתף ס', קבלן הפועל בגבעתיים, ברמת גן ובערים נוספות במרכז. "בסוף אני יושב מול מנהל עבודה בחברת החשמל, וכשהכתבה מגיעה לאחד ה'קודקודים', הוא מברר למה התרחש העיכוב ומה קרה - ואותו מנהל עבודה מקבל על הראש. הוא ירצה להגן על עצמו ולכן ימצא 1,000 סיבות למה הקבלן אשם, ולכן יעכב את הפרויקט בעוד שנתיים. גם תביעה נגד חברת חשמל לא תעבוד, מאותה סיבה: אם תתבע, השם שלך יתנוסס כתובע, וזה ילווה אותך לפרויקט הבא. זה לא שיש עוד 10 חברות חשמל שאני יכול לבחור עם מי מהן לעבוד".
הקבלן ע', שפועל גם הוא במחוז תל אביב וביקש שלא להזדהות, מספר: "העבודה עם חברת החשמל בגוש דן זו קטסטרופה. זה נכון לכל הפרויקטים שלי - וזה הולך ומחמיר. אני חווה עיכובים של חודשים וגם שנים, והדרך היחידה שלי להתמודד עם זה היא תביעות. אני משלם מאות אלפי שקלים לעורכי דין, וגם זה מזרז את ההליכים רק במעט.
"ברמת גן יש לי פרויקט שבו היה קו מתח מול הבניין. נדרשה בו הטמנה, ושילמנו על העבודות שלוש שנים מראש. אמרו לנו שיטופל בתוך חודשים - אז יצאנו לעבודות, התחלנו לבנות, ומאותו רגע אנחנו מחויבים לדיירים ולא יכולים לעצור, מה גם שיש ליווי בנקאי ואי אפשר פשוט להפסיק את העבודות.
"בפועל האישורים התעכבו במשך שנה. לא יכולנו לעבוד עם מנוף, אז גייסנו עוד עובדים, שהרימו חומרים בידיים, לגובה של תשע קומות. עבדנו מעל לקו המתח הגבוה, כי לא הייתה לנו ברירה, דבר שמהווה סיכון עצום. בסופו של דבר הטמינו את קו המתח הגבוה רק לאחר יותר מארבע שנים, למרות ששילמנו ברגע שנדרשנו".
הקבלן ס' מספר גם הוא על השתלשלות אירועים דומה בעבודה השוטפת מול חברת החשמל: "אני משלם על העבודות להטמנת קו המתח הגבוה מאות אלפי שקלים, אבל בסדר - בולעים את זה. באחד הפרויקטים שלי קיבלנו חשבון מקדמה לפני שלוש שנים. שילמנו ולא התווכחנו, ולאורך כל שלוש השנים עברנו תיאומים, אישורים וכדומה, והסיפור לא נגמר. היום הבניין בשלבי בנייה סופיים, ואין סאגה שלא עברנו מול חברת החשמל והעירייה.
"כשקיבלתי את החשבון הסופי, תאריך ביצוע העבודות היה מאי, כלומר החודש - ובשטח שום דבר עוד לא קרה. העניין הוא שכאשר חברת החשמל אומרת שקיבלה את כל האישורים, היא זקוקה לעוד חמישה חודשים כדי להתארגן לעבודה. גם את תאורת הרחוב הזמנית, שהיא התנאי לפירוק אותו כבל חשמל שמיועד להטמנה, עוד לא ביצעו - ואם לא מפרקים את הכבל, אני לא יכול לקבל אישור של כיבוי אש, ואין לי רחבת כיבוי אש.
"בשורה התחתונה, אכלוס הבניין הזה, עם 14 דירות, יידחה בחצי שנה לפחות. אני מפעיל אפילו דיירים שילחצו - וכלום. כמעט בכל פרויקט היה לי אותו סיפור".
"אצלנו היה עיכוב של חצי שנה באכלוס", מספר ג', דייר שנכנס לפני חודשים אחדים לדירה חדשה בתל אביב. "בינתיים מחפשים פתרונות: היינו בסבלט אחד, ואז עברנו להורים שלי, ומשם לסבלט שני, ולדירה של דוד שלי, שהיה בחו"ל. בכל פעם חשבנו שזה אוטוטו נגמר, אז לא חיפשנו דירה קבועה. לי אין ילדים בגיל בית ספר, אבל שכנים עם ילדים ממש הסתבכו כי העירייה לא מוכנה לרשום את הילדים לבית הספר בלי שההורים מציגים טופס ארנונה, אז ילדים נשארו בבית הספר הישן והמרוחק וההורים מסיעים".
הדברים לא מתקדמים? בשביל זה יש מאכערים
משמעות העיכובים הללו היא אחת: כסף. החשבונות הולכים ותופחים בכל יום שבו הפרויקט לא מתאכלס, והמרחק משם ועד להסתייעות בגורם שלישי שיזרז את הדברים, "מאכערים" בשפת העם, קצר. "יש חברות וקבלנים שעובדים בשיטות שאני לא עובד בהן", מספר הקבלן ע'. "הם נעזרים במשרד של פנסיונרים, שלפי מה שסיפרו לי יודעים איך למלא את הטפסים מול חברת החשמל, וכך דברים זזים יותר מהר".
"יש הרבה חברות כיום שמשתמשות בשירותים של אותם מאכערים, וזה מסתכם בעוד עשרות אלפי שקלים", מוסיף עמית גוטליב, "ובסך הכול, בשביל מה? בשביל להטמין כבל ולחבר לחשמל. אם המדינה רוצה שנבנה יותר, בטח בהתחדשות עירונית, היא חייבת לעשות רפורמה אדירה בחברת החשמל".
"כל העיכובים האלה מסתכמים לכדי נזק של מאות אלפי שקלים", מסביר הקבלן ס'. "קבלן שמאחר באכלוס מפסיד הון עצמי שלא משתחרר, מפסיד ריבית על הערבויות הבנקאיות - 1% שנתי לכל דירה, משלם תקורות והוצאות ניהול ועבודה, כי הפרויקט לא נגמר, משלם את הוצאות הביטוח והשמירה - זה מגיע בכל חודש ל־100 עד 150 אלף שקל, בלי שביצעת שום עבודה. כל זה עוד לפני הפיצוי שצריך לשלם לדיירים על פי חוק, בגלל האיחור במסירה".
העלויות הללו מגיעות בסופו של דבר גם לצרכן הקצה, לדייר. "אנשים משלמים גם שכר דירה וגם משכנתה, לתקופה לא ידועה", אומר הדייר ג'. "זה מיתרגם למשכנתאות גבוהות יותר, וללחץ על שוק השכירות, כי האנשים האלה צריכים לגור איפשהו בינתיים".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "ראשית, בעת קביעת תאריך מסירה לרוכש דירה, על המוכר לקחת בחשבון גם את הבירוקרטיה הקשורה לפעילותו מול חברת החשמל וגופים נוספים לפני מסירת הדירה לרוכש. שנית, המשרד ער לטענות בנושא החיבור לחשמל ומקדם פגישות תכופות עם מנהלי המחוזות במשרד במטרה לקדם הסרת חסמים בפרויקטים באזוריהם. בדיונים עולה לעתים גם בעיית חיבור החשמל ונציגי המשרד מסייעים נקודתית. מנכ"ל המשרד, אביעד פרידמן, הנחה לאחרונה את הגורמים המקצועיים לברר את הנושא מול רשות החשמל וחברת החשמל במטרה לקדם פתרון כולל".
"עושים כל מאמץ על מנת לתת שירות מיטבי"
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל אינה הגורם שמאשר טופס אכלוס (טופס 4 לשעבר), ועל פי חוק איננה מורשית לחבר חיבור קבוע ללא טופס 4. הזמנה לפירוק הרשת (עבור הטמנת כבל החשמל באדמה) נפתחת לבקשת היזם, בהתאם לדרישת הרשות המקומית ועל מנת לעמוד בדרישות כתנאי לקבלת טופס 4. ההזמנה, ככל הזמנה, מבוצעת לפי אמות המידה שקבעה רשות החשמל, ולצורך ביצוע העבודה נדרשים תיאומים ואישורים שונים מגורמים מחוץ לחברת החשמל.
"מרכז ביצוע דן של החברה עושה כל מאמץ כדי שלא לעכב את ביצוע ההזמנות ולסיים את הביצוע. באזור שצוין בין היתר בכתבה, מרכז וצפון ת"א (רובעים 3 ו־4), לא קיימת הזמנה לפירוק רשת הממתינה לביצוע בסמוך לבניינים הנמצאים לקראת גמר בנייה ועלולים לעכב קבלת תעודת גמר/טופס 4.
"חברת החשמל אינה יכולה לתעדף לקוח או יזם כזה או אחר. לשם כך נועדו אמות המידה שנקבעות על ידי רשות החשמל. כתמיד, כך גם הפעם, חברת החשמל עושה כל מאמץ על מנת לתת שירות מיטבי לכלל לקוחותיה".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"