הבית: הבית הפרטי נבנה בשטח של 180 מ"ר על פני קומה וחצי. הוא נמצא בשכונת צהלה בתל אביב ויש בו ארבעה חדרי שינה וחדר אורחים.
הבית המקורי במגרש בבעלות המשפחה של בעל הבית זה כמה דורות. לאחר שנים הוא עבר להתגורר שם עם משפחתו הצעירה. בתחילת התהליך נבדקה האפשרות להרחיב ולשפץ את הבית הקיים. אך לבסוף הוחלט להרוס אותו ולבנות בית חדש במקומו, כדי שיתאים בדיוק לחיי היומיום של המשפחה.
>> לכל הכתבות בערוץ living
החזון: הבית הוא פרשנות מודרנית של וילה ים תיכונית והוא מותאם למזג האוויר המקומי. בלב הבית נמצא פטיו רחב ידיים המתפקד כמרחב חיצוני לשהייה ולאירוח. הוא ממוקם בין הסלון והמטבח וכך בעצם מפריד ביניהם. דלתות זכוכית וחלונות הפונים לפטיו מכל צדדיו מאפשרים קשר עין בין האזורים השונים.
כדי לשמור על פרטיות ואינטימיות הפתחים בבית אינם גדולים. בעלי הבית ביקשו להימנע מוויטרינות אלומיניום גדולות הנהוגות בבתים מודרניים. הפטיו, שבעצם מגדיל את שטח הפנים של החזית, מאפשר להכניס הרבה אור טבעי לכל החללים המשותפים.
הבית יחסית צנוע בגודלו. כדי להעניק תחושת מרחב ופתיחות החללים המשותפים (הסלון, המטבח ופינת האוכל) מוקמו תחת גג הרעפים באזורים שבהם התקרה גבוהה ביותר ומטפסת לגובה של עד חמישה וחצי מטרים.
הבית נבנה בבנייה קלה עם קונסטרוקציית פלדה על ידי חברת אוסטק שמיר. בחרנו בסוג בנייה זה בגלל המהירות והדיוק של עבודות הבנייה וכי היא מאפשרת לבנות קירות עם בידוד מעולה שמתאים למזג האוויר החם בארצנו.
השימוש בחומרים טבעיים וחמים היה עיקרון מנחה שליווה את כל עיצוב הבית. החל מקורות העץ החשופות, דרך חלונות ודלתות הברזל, והטיח החיצוני בגון החול. רצפת החללים המשותפים והפטיו חופתה באריחי טרצו בגוון אפור-ירקרק בהיר שעברו ליטוש. ככה נשמרת ההמשכיות בין החללים השונים.
למשפחה היה חשוב מאוד שכל חיי היומיום יתנהלו כמה שיותר יחד, ולכן הוחלט שבקומת הקרקע יהיו כל החללים המשותפים וחדרי הילדים. רק יחידת ההורים תוכננה בקומה העליונה. בני המשפחה אוהבים לארח את חבריהם ואת החברים של הילדים. המטבח הוא החדר הכי שימושי בבית ולכן הוא תוכנן קרוב לכניסה.
משך התהליך: תהליך הבנייה נמשך קצת יותר משנה, החל מרגע ההריסה ועד שהדיירים נכנסו לבית.
המדרגות משמשות כאלמנט הפרדה
המבואה: קו ישר מחבר בין שער הכניסה לדלת הבית ועד דלתות הזכוכית המובילות לחצר האחורית. כשעומדים בכניסה לבית אפשר לחוות את כל אורכו של המגרש מקצה לקצה. גג הרעפים, בעל השיפוע היחיד, ממשיך מעל חלל המבואה החיצוני המוביל לדלת הכניסה לבית. כך אזור המבואה נותר מוצל ומוגן מגשם במשך כל השנה.
המטבח והפטיו: סמוך לכניסה לבית נמצא המטבח, שלו תקרה משופעת גבוהה עם קורות עץ חשופות. הוא תוכנן כך שיוכל להכיל בקלות שמונה אנשים לארוחת ערב יומיומית. ארונות המטבח עשויים מפורניר אלון בגוון חום ומשטח העבודה עשוי מאבן גרניט טאג' מאהל.
בצד אחד של המטבח ישנו חלון רחב הפונה לרחוב, שקיבל את צורתו המשולשת בגלל השיפוע של גג הרעפים מעל. בצדו השני, ויטרינה גדולה מפרופיל בלגי נפתחת מהמטבח לעבר הפטיו. קורות העץ של גג הרעפים ממשיכות החוצה מעל הפטיו וממסגרות את החלל החיצוני. באחד החלונות הפונים לפטיו שולבה עבודת ויטראז' מעשה ידי אמו האמנית של בעל הבית.
הסלון ופינת האוכל: בהמשך לפטיו נמצאים הסלון ופינת האוכל. שולחן האוכל ממוקם באזור הגבוה ביותר בבית מתחת לתקרה בגובה חמישה וחצי מטרים. מעליו ישנו חלון סקיילייט המכניס אור ומאוורר את החלל. אהיל נייר אורז גדול תלוי בדיוק מעל מרכז השולחן מכל גובה התקרה.
חדרי הילדים: המדרגות המובילות לקומה העליונה משמשות בתור אלמנט הפרדה בין החללים המשותפים לבין חדרי השינה הפרטיים של הילדים. מאחורי המדרגות נמצא מסדרון עם רצפת פרקט אלון טבעי, המוביל לחדרים ולחדר הרחצה שלהם. בדומה לשאר הבית, גם חדר הרחצה של הילדים חופה באריחי טרצו אך הפעם בגוון בהיר עם אגרגטים כהים. דלת זכוכית גדולה מובילה מחדר הרחצה ישירות אל החצר הצידית.
הקומה העליונה – יחידת ההורים: במעלה המדרגות ממוקם חלון סקיילייט נוסף. הוא נועד להכניס אור טבעי לחלל המדרגות. שני חלונות הסקיילייט שבבית מספקים אוורור טבעי וכשהם פתוחים הם מאפשרים לאוויר החם העולה למעלה לברוח החוצה.
יחידת ההורים נמצאת בקומה העליונה. היא ממוקמת מתחת לחלקו הגבוה של גג הרעפים, כך שגם חדר השינה נהנה מתקרה גבוהה במיוחד ומקורות עץ חשופות. החלונות בחדר השינה קיבלו גם הם את צורתם משיפוע הגג, והם תוכננו צרים וארוכים כדי להכניס הרבה אור טבעי אבל לשמור על מידה של פרטיות.
פריט אהוב: אריחי ריצוף הטרצו הטבעי בחללים המשותפים ובחדרי הרחצה. סופקו על ידי חברת אולמדע.
צילום: עידו אדן
גינון: גיל יעקב, גיל טיפוחים
חלונות בלגי: חיים בלג'ו