רחוב קליי בתל אביב הוא רחוב די שגרתי בצפון הישן של העיר. הוא אומנם נחשב מבוקש בזכות המיקום שקרוב לכיכר המדינה, אבל הוא שקט למדי ולא מעורר הרבה באז, להוציא פופ אפ שהתרחש באחד הבניינים בו לפני שנים אחדות (במסגרתו אמנים צעירים הציגו את יצירותיהם על קירות הדירות רגע לפני הריסתו לפרויקט תמ"א 38). בתוך השקט הזה צמח באין מפריע קישוט קיר מפתיע, שהפך את קליי 2 לאחד הבניינים ה"ירוקים", או יותר נכון ורודים, שקשה לפספס מרחוק.
>> לכל הכתבות בערוץ living
>> "השכן שלנו הפסיק לטפל בבריכה שלו וזה מה שקרה"
>> הדור הבא: הצצה לגני הילדים החדשים בישראל
"לפני כמה שנים שתלו בחצר הבניין בוגנוויליה בחלק התחתון של פיר הבניין, ומאז היא צומחת לתוך הפיר בריק, שמכוסה מסתור, גדלה די מהר, עלתה ועלתה עד שהגיעה לגג", אומרת בלה אלוני, דיירת בבניין מאז שנת 1996. אלוני, 71, מתגוררת בבית עם הכלב שלה, וכשהיא יורדת איתו לטיולים בסביבה היא נוהגת להביט על הבוגנוויליה, ליהנות מהפריחה שלה ולצלם אותה מדי פעם. "היא לא תמיד נראית ככה. בעונות הסתיו והחורף נשארים רק הענפים ואין פריחה", מספרת אלוני על הצמח המטפס שפורח כעת במלוא הדרו. "היא גם עוברת גיזום על ידי גנן מיוחד עם מנוף שמזמינה חברת הניהול של הבניין, וכך היא שומרת על הצורה שלה".
ההיסטוריונית ומבקרת האומנות מירי קרימולובסקי מעידה על עצמה כתושבת הוותיקה ברחוב, היחידה שנולדה ב-1961 בבית הראשון בקליי. "הבתים בסגנון קבלני, כלומר סגנון ללא סגנון, והבית הזה חדש יחסית, כבן 30-20 שנה, גנרי לחלוטין, אפילו די מכוער. הבוגנוויליה השתלטה עליו בפריחה הנפלאה שלה והפכה אותו לנקודה מאוד שונה ויפה ברחוב, שמוכה עכשיו מהבנייה של הרכבת הקלה, מפרויקטי התמ"א והפינוי-בינוי ומהפיח הנורא".
"הצמח הזה הוא זוועת אלוהים"
אלוני העלתה את תמונת הבניין הפורח לקבוצת הפייסבוק "דיווחי פריחה" וזכתה להתפעלות: "מפל סגול מרהיב", "בוגנוויליה יפה בצבע של פעם" ו"מטורף כמה שזה יפה". היה מי שתהה אם הצמח מחשיך את הדירות, אבל רוב התגובות הביעו חשש: "הצמח הזה הוא זוועת אלוהים. אף גנן לא יהיה מוכן להתעסק איתו כשתרצו להוריד אותו - ואתם תרצו!", "אני רק חושבת על כל הג'וקים, העכברים והחולדות שמטפסים ומתרבים בפנים", "השורשים נכנסים לביוב וחוסמים אותו. גם עכברים ונחשים מתים עליו", "רק אני מוטרדת מדבורים שנכנסים לתוך הבית?" והתגובה הכי סוערת: "בוגנוויליה זה צמח מפלצת, יש לנו כזה בבלוק, אחת לחצי שנה גוזמים, תוך חודש חוזר לגודלו המקורי".
אלוני מסבירה: "בין כל שתי דירות יש פיר חיצוני, ושם גדלה והבוגנוויליה ומציצה לחלונות של סלון, לא למרפסות. אין שום עכברים ואף אחד לא סובל מזה. אנחנו 4 בעלי דירות, היתר גרים בשכירות, כמו בכל תל אביב, ואם מישהו היה מתלונן, היו מורידים את זה. במקומות שהצמח הפריע, גזמו קצת מהסלון. אבל שכנה לידי סיפרה לי שהיא אוהבת את זה, כי זה מקשט לה את הסלון".
מומלצת כגדר חיה, בגלל הקוצים
הבוגנוויליה הוא צמח קוצני בעל פרחים בגוונים שונים – לבן, אדום, ורוד, סגול ואף כחול. הוא שכיח בגינות ציבוריות ופרטיות, צומח במהירות, חסכוני במים ופורח רוב השנה. על אף זאת הוא מתפשט במהירות, שלא לומר בפראות. הקוצים שלו אינם נראים במבט ראשון משום שהם נסתרים אבל עדיין עלולים לשרוט ולפצוע, ולכן נוהגים לשתול אותו כגדר חיה. "מופע כזה של בוגנוויליה מומלץ לגזום בחורף, כשהיא נשירה", אומר אורן מור, בעלים של "אורן ירוק - פיתוח ואחזקת גינות". "היא קוצנית, מאוד נשירה ומלכלכת, ומיני חרקים יאהבו את הצל שלה בקיץ. חולדות יודעות לטפס עליה, אך גם דרך מרזבים וצינורות ניקוז, אבל כשיש מדבירים והבניין מטופל, אין סיבה לכך. ההמלצה היא לשתול אותה כגדר חיה או בפינת החצר ולשלוט עליה, כדי שלא תיכנס לעמודי חשמל וטלפון. יחד עם זאת, הבוגנוויליה מדהימה ביופייה, ואני מעריץ את הדיירים ששומרים עליה".
ומה אומרים בעירייה? "עיריית תל אביב-יפו אינה מתערבת בשתילת שיחים או צמחייה בשטחים פרטיים, זוהי החלטה של בעלי הבתים. אם תושבים רוצים נוכחות של צמחייה מטפסת בנכסיהם, עליהם להיות מודעים למטרדים השונים המתלווים לכך ולקחת בחשבון את התחזוקה הנדרשת.
בוגנוויליה הוא שיח מטפס יפה למראה בזמן פריחתו. השיח מוסיף לריאה הירוקה ולכן בעל חשיבות. עם זאת, מדובר במטפס מאוד אגרסיבי שצומח לכל הכיוונים בצורה צפופה וסבוכה. שיח כזה זקוק לתחזוקה, אחרת הוא פולש לחלונות ומרפסות. בגלל צפיפותו הוא משמש מקום מסתור לחולדות שעלולות לטפס על השיח ולהיכנס לבתים. שיח זה גם משמש כמקום קינון ליונים שעלולות לשאת עליהן טפילים".