מצוקת הדיור בישראל הביאה את הממשלות בשני העשורים האחרונים לתכנן ולבנות שכונות רבות במהירות, מבלי לקחת בחשבון גורמים קריטיים שמשפיעים עד היום על איכות חיי התושבים בהן. העלייה במספר הרכבים הפרטיים בכבישי ישראל והמחסור בתשתיות תחבורה ציבורית יצרו שכונות שאי אפשר לצאת מהן, כלומר אלא אם כן מוכנים לעמוד שעות בפקקים.
דוח של אתר Madlan, שמציג מידע מפורט על סביבות המגורים למתעניינים, סקר עבור N12 את השכונות הכי בעייתיות בישראל מבחינת נגישות תחבורתית, והוא מעלה גם תהייה לעתיד - האם תושבי השכונות העתידיות שממשלת ישראל מבקשת להקים במהירות ייתקלו באותן בעיות? הרי רק בשבוע שעבר אושר להעביר 17 מתחמי מגורים לתכנון הותמ"ל כדי להבטיח תכנון ואישור מהירים. אך תוספת של שכונות חדשות ללא תכנון תחבורתי נכון או פתרונות תחבורה ציבורית יכול להוסיף על העומס שגם ככה קיים.
פסגות אפק, ראש העין
פסגות אפק היא שכונת ענק שצפויה להכיל כ-16 אלף דירות בסופו של דבר, אך כיום רק כחצי ממנה בנויה, כרבע בתהליכי בנייה, ובנייתו של רבע נוסף עוד לא החלה. השכונה תוכננה בתחילת שנות ה-2000, וכמו שכונות רבות שתוכננו באותה העת חסרים בה מוקדי מסחר ובילוי מקומיים, כך שהתושבים תלויים כמעט לחלוטין ברכב הפרטי לכל דבר.
למה יש פה פקקים?
מהשכונה יש יציאה אחת לכיוון צפון, אחת לכיוון מערב, ועוד יציאות לכיוון מרכז העיר ראש העין. עם זאת, מרבית התנועה בבקרים נוסעת לכיוון גוש דן במערב, כך שהרכבים סותמים את היציאה הזו, ועד שעוברים את הפקק המקומי כבר מתחברים לעומסים הבין-עירוניים בכבישים 444, 5 ו-471. עיקר העומסים הם בשעות הבוקר ואחר הצהריים.
מבחינת התחבורה הציבורית, תחנת הרכבת 'ראש העין - צפון' נמצאת מחוץ לעיר ולא נגישה מהשכונה. בשכונה עוברים מספר קווי אוטובוס, אך רובם מקומיים ובהיעדר נתיבי תחבורה ציבורית בכבישים גם הם נתקעים בפקקים.
כמה זמן לוקח להגיע לאזורי תעסוקה בשעות הבוקר?
הגעה לקריית אריה שבפתח תקווה תיקח כ-50 דקות ברכב פרטי וכשעה ו-5 דקות בתחבורה ציבורית. הגעה למגדלי עזריאלי בתל אביב תימשך כשעה ו-5 דקות ברכב פרטי וכ-55 דקות בתחבורה ציבורית. נסיעה לאזור התעסוקה בחולון תימשך כ-55 דקות ברכב פרטי וכשעה ו-25 דקות בתחבורה ציבורית.
תוכניות לעתיד שעשויות לשפר את המצב:
מספר נתיבי העדפה לתחבורה הציבורית (נת"צים) מתוכננים באזור, ואלה צפויים לשפר את זרימת האוטובוסים. נת"צ בכביש 444 צפוי להיסלל עד 2023, ובכביש 471 עד 2022. בנוסף, נתיבים מהירים לאוטובוסים צפויים להיסלל בכביש 5, אך לא לפני 2028. במסגרת הנתיבים המהירים יוקמו גם חניונים לרכבים, כך שנהגים יוכלו לנסוע לחניון, לחנות את רכבם, ולתפוס שאטל מהיר למוקדי התעסוקה.
פסגת זאב, ירושלים
פסגת זאב היא שכונת ענק עם כ-42 אלף תושבים בצפון-מזרח ירושלים. בשכונה יש אוכלוסייה מגוונת, והיא תוכננה עם שפע של מוסדות ציבור ומוקדי מסחר ובילוי מקומיים. השכונה אף מתחברת למרכז העיר באמצעות הרכבת הקלה.
למה יש פה פקקים?
מרבית הבנייה בשכונה מתרכזת בשתי גבעות במזרחה. בגלל הטופוגרפיה, יש מספר מועט של כבישים שמחברים את הגבעות לציר משה דיין הראשי, מה שגורם לתנועה רבה להתנקז למספר צוווארי בקבוק, בעיקר בכיכר גדוד בית חורון וכיכר גשר החי. מי שעובר את העומסים המקומיים ונוסע למרכז ולדרום העיר מצטרף לעומסים הכבדים שקיימים בכביש 60.
מבחינת התחבורה הציבורית, אומנם בשכונה עובר הקו האדום של הרכבת הקלה, אך אין גישה נוחה לתחנות מהגבעות שבהן נמצאות רוב הדירות. בנוסף, בשכונה - ובעיקר בגבעה המזרחית - עוברים מעט אוטובוסים בתדירות גבוהה, כך שעדיין רוב התושבים נסמכים על הרכב הפרטי.
עיקר העומסים הם בשעות הבוקר ואחר הצהריים, אך בשכונה יש עומסים ברוב שעות היום.
כמה זמן לוקח להגיע לאזורי תעסוקה בשעות הבוקר?
ברכב פרטי תוכלו להגיע לאזור תעשייה עטרות שבירושלים בתוך כ-30 דקות, ובתחבורה ציבורית אותה נסיעה תימשך כ-50 דקות. הגעה לכניסה לירושלים תיקח כ-40 דקות ברכב פרטי לעומת כ-25 דקות בתחבורה ציבורית, והגעה לאזור התעשייה תלפיות שבירושלים תיקח לכם כשעה ברכב פרטי וכ-30 דקות בתחבורה ציבורית.
תוכניות לעתיד שעשויות לשפר את המצב:
לקו האדום של הרכבת הקלה צפוי להצטרף באמצע העשור הקו הירוק שיחבר בין גילה לגבעת שאול. על בסיס מסילות הקו האדום והקו הירוק צפוי לפעול גם קו משני - הקו הירוק הבהיר, שייסע מגבעת זאב לגבעת שאול והר נוף.
בנוסף בשדרות סיירת דוכיפת החלה לאחרונה הקמה של נת"צ, ובקרוב תחל הקמה של הפרדה מפלסית בצומת עם שדרות משה דיין, כך שהתנועה תוכל לזרום בשני הצירים הראשיים ללא רמזורים, מה שישחרר עומסים ויאפשר זרימה טובה יותר של התנועה.
צורן, קדימה-צורן
צורן הוא יישוב קהילתי שהוקם ב-1992 כחלק מתוכנית יישובי הכוכבים לאורך הקו הירוק. ביישוב יש כ-10,000 תושבים, וב-2003 הוא אוחד עם היישוב השכן קדימה למועצה המקומית 'קדימה-צורן'. הישוב תוכנן במקור עם צמודי קרקע שבנויים לאורך רשת רחובות צפופה עם יציאה בודדת לכיוון מערב. בעשור האחרון התווספה לו שכונה חדשה - רמת אמיר, שהוסיפה לו יציאה נוספת לכיוון צפון. ביישוב אין כמעט תעסוקה ומעט מקומות בילוי ומסחר.
למה יש פה פקקים?
על אף שהיישוב תוכנן עם גריד רחובות טוב, שבשכונה עירונית היה מיטיב את התנועה ומאפשר מספר רב של יציאות ממנו, הגריד מתחבר רק לשתי יציאות מהיישוב, שרק אחת מהן מתחברת לכיוון מוקדי התעסוקה שבמערב. התוצאה היא שרוב התושבים שמנסים לצאת מהיישוב בבוקר מתנקזים לכביש גישה צר (נתיב בודד לכל כיוון) ויוצרים עומס תנועה כבד ביציאה מהיישוב.
העומס ממשיך גם לאחר היציאה מהיישוב, בכביש 562 הפקוק, כך שההגעה למוקדי תעסוקה בשעות הבוקר אורכת זמן ממושך מאוד, והיישוב אף זכה לאחרונה לתואר המפוקפק 'היישוב הפקוק ביותר בישראל'. עיקר העומסים הם בשעות הבוקר.
כמה זמן לוקח להגיע לאזורי תעסוקה בשעות הבוקר?
ברכב פרטי תוכלו להגיע לרעננה צפון בתוך כ-40 דקות, לפולג שבנתניה בכ-50 דקות ולהרצליה פיתוח בתוך כ-45 דקות. בתחבורה ציבורית תגיעו לרעננה צפון בכ-50 דקות, לאזור תעשייה פולג בתוך כ-40 דקות (כולל החלפת אוטובוס) ולהרצליה פיתוח ייקח לכם כשעה ו-5 דקות להגיע.
תוכניות לעתיד שעשויות לשפר את המצב: אין
גבעת אולגה, חדרה
גבעת אולגה היא שכונה בחדרה, מערבית לכביש החוף. השכונה הוקמה ב-1949 על ידי יוצאי מעברות, וכיום כרבע מתושבי השכונה הם עולים חדשים משנות ה-90 וצאצאיהם. בשכונה יש הרבה צמודי קרקע, אך גם מגדלים חדשים שנבנים בעיקר בצפון השכונה ובדרומה.
למה יש פה פקקים?
עיקר העומסים הם בשעות הבוקר: לשכונה מספר מצומצם של יציאות, ורק מאחת מהן מתאפשרת הנסיעה מזרחה לעיר וצפונה, כך שבבקרים נמתח טור ארוך של מכוניות בדרכן למחלף. למרות שהיציאה דרומה קצת יותר קלה, כביש החוף באזור זה פקוק בשעות הבוקר כך שגם לנוסעים לכיוון זה צפויים עומסים כבדים.
שירות התחבורה הציבורית בשכונה לא טוב במיוחד, עם אוטובוסים מקומיים בלבד. עם זאת, בתחנות לאורך כביש החוף ניתן לתפוס אוטובוסים בין-עירוניים רבים. תחנת הרכבת העירונית נמצאת במזרח העיר, וההגעה אליה כרוכה כאמור בעומסי תנועה.
כמה זמן לוקח להגיע לאזורי תעסוקה בשעות הבוקר?
ברכב פרטי תוכלו להגיע לאזור תעשייה חדרה בתוך כ-20 דקות, לפארק י.ת.מ. שביוקנעם עילית בכ-55 דקות ולאזור תעשייה פולג שבנתניה בתוך כ-45 דקות. על ידי תחבורה ציבורית תוכלו לנסוע לאזור תעשייה חדרה בתוך כ-35 דקות, ליוקנעם עילית בכ-48 דקות ולפולג ייקח לכם כשעה.
תוכניות לעתיד שעשויות לשפר את המצב:
בימים אלה מתבצעת הרחבה של כביש החוף לשלושה נתיבים לכל כיוון, כולל נת"צ, והרחבת מחלף אולגה כך שתתאפשר יציאה מהירה יותר לכיוון צפון. הפרויקט צפוי להיפתח לתנועה בשנת 2024. לקראת סוף העשור מתוכננת להתבצע הכפלה של מסילת החוף של רכבת ישראל, כולל הפעלת רכבות מהירות בין חיפה לתל אביב שיעצרו בתחנת חדרה.
"תופעת הפקקים צפויה להחריף בעשור הקרוב, כששכונות רבות שתוכננו בעשור האחרון באותה מתכונת בדיוק יצאו אל הפועל, ייבנו ויאוכלסו", הסביר טל קופל, מנכ"ל madlan. "כתוצאה מכך אנחנו מוצאים את עצמנו שבויים בפקקים ללא אלטרנטיבה באופק. גם השקעות משמעותיות שאושרו ותוקצבו בתחבורה הציבורית - כמו הרכבות הקלות, המטרו, מסילות רכבת וחשמולן ופרויקט הנתיבים המהירים - לא עומדים בלוחות הזמנים שהוקצבו להם, ולא צפויים להיות זמינים בשנים הקרובות.
"התוצאה של כל אלה היא שהפקקים יהיו חלק משגרת חיינו לפחות עד סוף העשור, והם רק צפויים להחריף. מי שרוצה להימנע מבזבוז של שעות בכבישים כל יום צריך לשקול האם לא כדאי לשלם יותר כסף על רכישת דירה או מעבר לשכירות במרכזי הערים, בהם הנגישות ברגל, באופניים וקורקינטים ובתחבורה הציבורית היא נוחה ומשתלמת יותר, אבל סביבת המחיה רועשת, צפופה ולרוב גם ותיקה בהרבה".
תגובות לכתבה
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "ההכרזה על מתחמי הדיור החדשים שהוכרזה על ידי ועדת השרים לענייני פנים, היא תחילתו של תהליך תכנוני רחב במסגרתו נערכת עבודה משותפת בין כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לניתוח והבנת צרכי הפיתוח. כחלק מהעבודה המשותפת של משרדי הממשלה, משרד התחבורה ידרוש כי התכנון התחבורתי המפחית את הצורך ברכב הפרטי יהיה הבסיס לכל תוכנית של מתחמי הדיור החדשים, וכי הללו יכללו את כלל הפתרונות התחבורתיים הנדרשים, בדגש על נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, שבילי אופניים, מסופים לאוטובוסים וקישוריות למערכות הסעת המונים.
"מדיניות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים היא להעמיד את הולכי והולכות הרגל בראש פירמידת משתמשי הדרך, כך שכל פרויקט יתוכנן מראש כך שייתן עדיפות לשיפור רמת השירות להולכי הרגל ויקדם הליכתיות, וקישור עירוני למען ציבור הולכות והולכי הרגל ושאר משתמשי הדרך. יצוין כי נושא ההליכתיות בהקשרו הרחב ישפיע רבות על אופן הקידום של פרויקטי הדגל של המשרד לשנים הקרובות, מדובר בין היתר בנושאי תשתיות רכיבה ושבילי אופניים, תכנון וקידום מתחמי"ם (מרכזי תחבורה משולבים) עבור תחנות המטרו, התוכנית הלאומית למסופי תחבורה ציבורית ועוד".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ביום 8.11.21 אישרה ועדת השרים לענייני פנים שירותים תכנון ושלטון מקומי הכרזה על 17 מתחמים, כמתמחים מועדפים אשר יקודמו במסגרת הותמ"ל. המתחמים המוכרזים נבחנים על ידי צוות מייעץ קודם להכרזה על פי מגוון תבחינים שונים ביניהם גם חיבורים קיימים לתשתיות. במסגרת תבחין זה נבחן, בין היתר, נושא התחבורה המהווה מרכיב מרכזי המשפיע על בחירת המתחמים, כאשר ישנה עדיפות לקידום מתחמים בסמוך לצירי המתע"ן (קווי מערכת תחבורה עתירת נוסעים) ולתוכניות עתידיות שונות, וכל זאת בטרם הכרזה על המתחמים. כמו כן, במסגרת התכנון בוועדה, מקודמים פתרונות ותוכניות ספציפיות לכל מתחם ומתחם בדגש על פתרונות מתחום הסעת ההמונים".