תל אביב, חיפה, ירושלים, בת ים ונתניה הן הערים המובילות בקרב משקיעי הנדל"ן - כך עולה מסקירת הנדל"ן של הכלכלנית הראשית באוצר לחודש יולי האחרון. על-פי הסקירה, שוק הנדל"ן ממשיך להתנהל בהיקפים חריגים בקנה-מידה היסטורי, עם קצב רכישות חודשי שגבוה בכ-30% מהקצב החודשי הממוצע.
בסך-הכול בוצעו בחודש יולי 13.1 אלף עסקאות נדל"ן, גידול של 35% בהשוואה ליולי שעבר. המשקיעים המשיכו לחגוג בשעה שכ-20% מכלל הרכישות -2.6 אלף דירות - בוצעו על-ידם. עם זאת, יש לציין כי הם מכרו מספר דומה של דירות, כך שבסך-הכול המאזן בין מכירות לרכישות של המשקיעים נותר מאופס.
כאמור, משקיעי הנדל"ן ממקדים את עיקר הרכישות שלהם בערים הגדולות, למעט מספר חריגים שנמנה בהמשך. תל אביב, שבה נרכשו בחודש יולי כ-250 דירות על-ידי משקיעים, היא העיר המובילה. אחריה במדרג מגיעות חיפה עם כ-180 דירות; ירושלים עם כ-170 דירות; ובת ים ונתניה שבכל אחת מהן נרכשו ביולי כ-140 דירות.
מבין עשר הערים שמובלות את רשימת המקומות הפופולריים בקרב המשקיעים, בולטות אשקלון ואילת, שאינן משתייכות לעשירייה הראשונה של הערים הגדולות בישראל. מצד שני, פתח תקווה, שהיא העיר הרביעית בגודלה בישראל, מדורגת רק במקום התשיעי בדירוג רכישות המשקיעים; הרצליה, שאינה נמנית עם הערים הגדולות, הגיעה למקום ה-13 בדירוג; ואילו חריש הגיעה למקום ה-26 בפופולריות בקרב המשקיעים, על אף שהיא נחשבת לאחת מהערים הקטנות בארץ. בדימונה, שנמצאת במקום ה-30 בפופולריות בין המשקיעים, נרכש ביולי מספר דירות להשקעה שהיה דומה לזה שנרכשו בכפר סבא (כ-20).
הבדלים בין המשקיעים במרכז ובפריפריה
בדיקת מחירי הדירות שנרכשו להשקעה בערים השונות מראה על הבדלים תהומיים בין המשקיעים שרוכשים באזור המרכז לבין אלה שרוכשים באזורי הפריפריה. הראשונים בונים ככל הנראה בעיקר על עליות מחירים, והם רוכשים דירות במחירים גבוהים - בעוד שהשניים בונים על תשואות גבוהות שהם מצפים לקבל על הדירות שלהם, ולכן הם רוכשים במחירים נמוכים. וכך, בתל אביב מחירי דירות שרכשו משקיעים הגיעו לממוצע של יותר מ-5 מיליון שקל; בחיפה, שהגיעה למקום השני בדירוג הרכישות של המשקיעים, מחירי הדירות שנרכשו הגיעו לכ-1.2 מיליון שקל בלבד.
באופן כללי מצאה הכלכלנית הראשית כי ב-43% מהערים הפופולריות, המשקיעים רכשו דירות במחירים נמוכים מאלה שרכשו ביולי שנה שעברה. "יש בממצאים אלה כדי לרמז שלפחות בערים אלה הגידול ברכישות המשקיעים לאחר הורדת מס הרכישה היה במקביל להעדפת דירות זולות יותר", כתבה הכלכלנית בסקירה. "העדפה זו של המשקיעים לדירות זולות יותר עשויה בין היתר להיות מוסברת בשיעור מס הרכישה הפרוגרסיבי על דירות הנרכשות להשקעה (משיעור מס תחילי של 5% על דירות בשווי 1.295 מיליון שקל - ועד לשיעור מס של %10 על דירות בשווי יותר מ-17.8 מיליון שקל)".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"