רחובותיה של שכונת נווה צדק בתל אביב יכולים להטעות. הם אמנם קטנים וצפופים ונראה כי אין מקום להכניס בהם סיכה, ובכל זאת על מגרש של 341 מ"ר נבנה בית ששטחו 700 מ"ר ובו מתגוררות שתי משפחות. המגרש נמצא באחד מרחובותיה הראשונים של השכונה, סמוך לוואדי מסילת הרכבת ההיסטורית ולמבנים היסטוריים כמו בית רוקח ואחד מבתי הכנסת הראשונים של העיר, ועמד בו בית מגורים שנבנה ב-1933. את המבנה הרעוע נאלצו להרוס ובמקומו נבנה הבית, שכולל מרתף, שתי קומות וחלל גג, ותוכנן לשתי משפחות: בית עליון בקומת הגג ובחצי הקומה שמתחתיה למשפחה שהחללים הותאמה במיוחד בשבילה, ובית תחתון בקומת הכניסה, בחצי הקומה שמעליה ובמרתף למשפחה שתרכוש אותו בגמר הבנייה. ככל שהתקדמה הבנייה ומעורבותו של היזם גברה, הוא התאהב בפרויקט והחליט לעבור לגור בבית התחתון עם משפחתו שלו.
תהליך הבנייה ועיצוב הבית נמשך כשלוש שנים. "צפיפות הבנייה בנווה צדק וגודל המגרש הפכו את התכנון הצפוף לחידה ארגונית", מסביר אדריכל דובי וויט. "במיוחד כשהיה מדובר בצרכים של שתי משפחות, בריכת שחייה ופתרונות חניה".
מאחר שהמגרש ממוקם בלב שכונה היסטורית, השתמש וויט בקיר זכוכית כדי לאפשר לראות את האזור מתוך הבית, וכן ליצור תחושה של מרחב גדול יותר במגרש הקטן. החזיתות עוצבו בסגנון המבנים המקוריים בשכונה כדי לשלב את המבנה במרקם הקיים. מאחר שהרחוב נמצא בתחום האזור לשימור של נווה צדק, כללו עבודות הבנייה את שימור הקיר התומך של ואדי המסילה, שלמרגלותיו יושב הבית.
לעיצוב הפנים של הבית היה אחראי מעצב הפנים עופר קינן, שהתבקש ליצור בית מודרני, עכשווי ומעודכן, אבל גם לחבר בין ישן לחדש. כך, למשל, הקשתות, שהן אלמנט טיפוסי לנווה צדק, מופיעות גם בתוך הבית. "אתגר העיצוב היה שונה במהותו מפרויקטים אחרים, משום שמחלקת השימור הייתה מעורבת בפרטי התכנון יחד עם האדריכל, שתכנן בשלמות את הבית תוך התייחסות למרקם השימור של השכונה ולאופיו ההיסטורי של הבית הישן והקטן שעמד במגרש", אומר קינן. "היה צורך להמציא כל פינה ואזור בבית בצורה שתכבד את רצון האדריכל המתכנן ותתחבר לרקמה אחת עם חזונו ואופיו של הבית".
בפרויקט הזה, מדגיש קינן, לא היה מקום לגחמות עיצוביות, וכל פרט בעיצוב ובבנייה תוכנן בקפידה כדי ליצור תחושה שהבית נבנה בתחילת המאה הקודמת. הוחלט לשמור על עיצוב על זמני, להיצמד לחומרים קונבנציונליים כמו בטון, ברזל, אבן וזכוכית, ולהימנע מטרנדים חולפים. אתגר נוסף, הוא אומר, היה "ליצור שני בתי מגורים לשתי משפחות ברקמה העדינה והצפופה של נווה צדק, כשכל משפחה תחווה את המבנה כבית פרטי, כאילו הם גרים בו לבד ולא בשיתוף".
בכניסה למבנה יש דלת ברזל שחורה ומעוטרת בסגנון האופייני לשכונה. רצפת המבואה עשויה בטון חשוף ומעוטרת באריחי בטון שפורקו מהבית הישן. במבואה מתחיל גרם המדרגות לקומות העליונות ויש כניסה למעלית. דלת נוספת מובילה מהמבואה הראשית למבואה של הבית התחתון ובה מדרגות לקומת הקרקע הנמצאת במפלס החצר.
>> במדור הקודם: אחרי 11 שנה הוסיפו 30 מ"ר לבית בקיבוץ
הבית התחתון
בבית התחתון מתגוררים היזם ושלושת ילדיו המתבגרים, בת ושני בנים. בקומת הקרקע של הבית נמצאים סלון, מטבח ופינת אוכל וכן חדר שינה. במרתף יש שני חדרי שינה וסלון, ובחצי הקומה הראשונה שני חדרי שינה נוספים.
החלל הציבורי הפתוח בקומת הקרקע כולל מטבח, פינת אוכל וסלון. הרצפה היא רצפת בטון מוחלק הממשיכה דרך קיר זכוכית לחצר הפטיו ועוטפת את בריכת השחייה. גם תקרת הבטון החשוף ממשיכה מעבר לקיר הזכוכית ונגמרת בקשתות עותמאניות. גרם המדרגות עשוי ברזל עם מדרכי עץ והמעקה עשוי מוטות ברזל שחור עם סרגלים מאלון טבעי ויוצר מעין קיר מהמרתף ועד קצה המדרגות בקומה הראשונה.
מטבח האלומיניום בנוי בצורת רי"ש בתוספת אי. באי יש עמדת בישול וכן מקומות ישיבה. בסלון נבנתה ספרייה גדולה מברזל דק ועץ הכוללת גם בר משקאות. בקצה הסלון ליד קיר הזכוכית ניצב שולחן העבודה של בעל הבית, ומולו שולחן להצגת תמונות. כל יצירות האמנות בבית הן של אמנים ישראלים.
בקומה זו נמצאת יחידת המגורים של בעל הבית. בקומה שמעל (השייכת בחלקה לדירה השנייה) נמצאות שתי יחידות מגורים הכוללות חדר שינה וחדר רחצה - אחת של הבת ואחת לאורחים. במרתף המוקף חצרות אנגליות גדולות ומוארות, נמצאים יחידות המגורים של שני הבנים, מטבחון, חדר קולנוע וספא עם סאונה ובריכת זרמים.
>> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק
הבית העליון
בבית העליון מתגוררים בני זוג, שתי בנותיהם ובנם. בקומת הכניסה, שהיא הקומה העליונה, נמצא החלל הציבורי וחדר השינה של ההורים. בקומה שמתחת נמצאים שלושת חדרי השינה של הילדים. בקומה העליונה עם הגג המשופע נמצא החלל הציבורי ובו הסלון, פינת האוכל והמטבח. במרכז הגג, במקום שבו הגובה מגיע ל-4 מטרים, נתלה צינור ברזל לטובת פיזור אחיד של מיזוג האוויר.
המטבח, העשוי MDF צבוע אפוקסי בתנור עם משטחי נירוסטה (אנדרי רוסנק - "נגר פלוס"), בנוי בשני קווים: קו ארונות ליד הקיר ואי באורך 5 מטרים עם מקומות ישיבה, כיור וכיריים. הסלון מרוהט בספה אפורה, שתי כורסאות ושני שולחנות קפה. מזנון מודרני מברזל עומד כנגד הקיר כרהיט פרי סטנדינג, וכולל מדפים וטלוויזיה. בקומה זו נמצאת יחידת ההורים. גרם מדרגות קלות מוביל למטה, לקומה הראשונה ובה שלושת חדרי השינה של הילדים, חדר רחצה וחדר משפחה.
