לפני שלוש שנים, מעצבת הפנים מיכל מטלון התאהבה בעכו. בין השוק והבזאר הטורקי לבין הים, היא הקימה את "מליסנדה עכו". שלוש יחידות אירוח במבני אבן עותמנים שמספרים את סיפור העבר בלב העיר העתיקה, אותן שיפצה בעמל רב ובמחשבה עמוקה על כל פרט. בשנת הקורונה, יחידות האירוח שלה אף הפכו פופולריות יותר, ולוח ההזמנות התמלא בקלות, עד סוף ספטמבר.

"עכו הייתה החו"ל של הישראלים בתקופה האחרונה. זו חוויה מדהימה של חיים משותפים, קולינריה, מלונות מפנקים, ים. זו חוויה אחרת מצימר בגליל או מלון בתל אביב ואילת. עכו היא עולם אחר. היא הייתה עולם אחר", היא מספרת. אלא שבשבוע שעבר, הצימרים שלה עלו בלהבות על ידי פורעים שטופי שנאה, וכך גם הושבת העסק שלה.

בית האירוח מליסנדה שהוצת בעכו‎
בית האירוח מליסנדה לאחר שהוצת בעכו

"השכנים שלחו בקבוצה שלנו סרטונים, וככה גיליתי שהעסק שלי נשרף", היא מספרת. "יש לנו קבוצה מאוד חזקה של יזמים יהודים וערבים, ואנחנו מעדכנים אחד את השני על דברים, עובדים בשיתוף פעולה. רוב היזמים היהודים לא חיים בתוך עכו העתיקה. הם עדכנו אותנו שהחלו פרעות בכל בתי העסק היהודים. פורעים עברו חדר חדר, בזזו או שרפו. הם לא פספסו אף מקום. עברו יחידה יחידה. רמת הכאב שלנו היא מטורפת".

יום קודם לכן, מטלון ביטלה את אורחי הערב ביחידות האירוח שלה. "הייתה תחושה לא טובה", היא אומרת. "באותו לילה, באותו לילה שמענו בתקשורת על האסון הנוראי של אורי בורי, מרקטו ואפנדי, והיינו בהלם טוטאלי". אבל למרבה הצער, מטלון וחבריה ניסו למנוע את האירועים הללו מראש, ללא הצלחה.

"מה שבעיקר כאב לנו, אלו לא הילדים הפורעים והפושעים, חלאות האדם שעשו את זה. כאב לנו שבמשך ארבעה ימים התקשרנו למשטרה, זעקנו לעזרה ואמרנו שעכו, עיר מורשת עולמית, עומדת לעלות באש בגלל קומץ מתפרעים", היא מספרת. "המשטרה אמרה לנו: 'אנחנו לא נכנסים לעיר העתיקה'. הם עמדו מנגד, ואמרו שהם חוששים שהניידות שלהם יפגעו. הם קיבלו הנחייה לא להיכנס לשם, והם גם לא אלו שהצילו את האנשים שהיו צריכים עזרה בזמן אמת, אצל אורי בורי ובמקומות הנוספים. מי שהציל אותם אלו ערבים שעצרו בגופם את המתפרעים. במדינה הזו אין משילות, אין משטרה, היא לא קיימת".

 

בית אבן, ג, עיצוב מיכל מטלון, פטיו (צילום: אורית ארנון)
יחידות האירוח של מטלון, לפני השריפה | צילום: אורית ארנון

מטלון נסעה לעכו בוקר למחרת, ועמדה חסרת אונים מול העסק שלה. "עמדתי מול היחידה שלנו שנשרפה, ולא יכולתי להפסיק לבכות", היא אומרת. "לא מהחומריות - אלא מהשנאה המתפרצת. לנגד עיניי עברו הימים והלילות שעבדנו על היחידה הזו ובנינו אותה. מישהו הצית לא את הקירות שלנו - אלא שרף את הדו קיום. זה שרף לי בלב. ככה זה הרגיש. זה לשרוף היסטוריה, קשרים, אהבה".

למרות הכאב הרב - מטלון מדגישה שהאנשים המקיימים את החיים המשותפים בעכו, ניסו להתייצב אל מול הלהבות, ללא סיוע מהמדינה. "הנגר הערבי שנמצא בסמטה ממש מולנו הגיע וביקש לעזור. בזמן הפרעות, השכנים הערבים ביחידות האחרות, עמדו בגופם. בזכותם, יש מקומות שהנזק בהם מזערי. יש מנקה ערבייה שהגיעה לכאן בזמן הזה כדי לנסות למנוע את השנאה וההרס, ועמדה כאן בגופה. בגלל הסיפורים האלו, אני לא יכולה לבוא ולהכליל.

"אי אפשר להיות עיוור. חייבים להבין שיש כאן אנשים טובים שרוצים לחיות איתנו ואנחנו איתם. אנחנו חייבים להבין שאי אפשר לוותר. הייתי ביאוש, ואחרי כמה ימים של יאוש, אמרתי שאני לא אוותר. יש לי חברים ערבים, תמיד היו לי. הם לא 'ערבים', הם בני אדם. הם כמו אחים שלי. אם המדינה לא תבין שצריך שיהיו כאן חיי שותפות אמיתיים, זה לא יקרה. כואב לי על העיר הזאת. אם נוותר עליה, היא תרד לטמיון. זה לא מגיע לה. אנחנו המון אנשים, יהודים וערבים, שהבאנו אותה לגדולות. עיר צלבנית, עותמנית, יפיפה שכל כך חשוב להנגיש אותה לעולם ולמקומיים".

מה גרם לדעתך להתפרצות הפנימית הזו בעכו?

"פושעים יש בכל מקום, וגם אנשים שהחמאס מסית אותם. הסיפור של היום זו המשטרה, איפה היא? זה הכאב הגדול. ממשלת ישראל החליטה בצורה גורפת לא להיכנס לאזורים ערביים, לא לבצע מעצרים ולא לקחת מהם את מצבורי הנשק המטורפים שיש שם. לאורך שנים, הפקירו את הזירה הזו. זה מה שקרה בעכו העתיקה. יש כאן נוער שלא מטופל מבחינת רווחה, נוער שאין לו עבודה והשכלה, הוא רואה את הכסף שזורם מהתיירות ולא מגיע אליו. אם לא תיכנס ממשלה חזקה שתכניס רווחה ותעבוד כאן ברמה הסוציאלית ותרים את הילדים כאן כך שתהיה להם סיבה לחיות, שיהיה להם עתיד, שיהיה להם אור, שום דבר לא ישתנה והם ימשיכו ליפול טרף לידי משפחות פשע ואימאמים במסגד שמטיפים עם שלוחות של החמאס.

בית אבן, ג, עיצוב מיכל מטלון, מבט לסמטה (צילום: אורית ארנון)
בית האירוח של מטלון לפני שהוצת | צילום: אורית ארנון

"זה לא רק בעכו, זה בכל המדינה. צריך ללחוץ על הממשלה, על המשרד לביטחון פנים, על משרדי הרווחה. אם משהו לא ישתנה בממשל שלנו, כלום לא ישתנה. היה בעכו סטטוס קוו בלתי נסבל עם משפחות פשע וסוחרי סמים. בסוף, גפרור קטן הדליק את הכל. משהו חייב להשתנות מלמעלה".

את חושבת שתצליחו לאחות את השברים?

"אני אופטימית מטבעי, אני רואה את השכנים והחברים שלנו כאן בעכו. יש עם מה לעבוד. אני מקווה שהמשטרה תתפכח ותעשה שינוי. ראש העיר דחף את עכו למה שהיא היום. אני מאמינה שהוא לא יוותר למשטרה ויגרום לעיר הזו לחזור. העיר העתיקה של עכו גם הכניסה למדינה המון כסף מתיירות. בעוד כמה חודשים, עכו תחזור לעצמה, אם המשטרה תוציא את הפשע מהעיר הזו בפינצטה. אנשים לא ישכחו כל כך מהר את גן העדן והקסם של עכו העתיקה".

 

בית אבן, עיצוב מיכל מטלון, מטבח (צילום: אורית ארנון)
בית אירוח מליסנדה לפני ההצתה | צילום: אורית ארנון

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה, כ "בעקבות ריבוי האירועים בעכו, נערכה המשטרה ותגברה את כוחותיה על מנת לצמצם את הפרות הסדר במטרה לשמור על שגרת חייהם של התושבים. משטרת ישראל מבצעת הערכות מצב מעת לעת ופועלת לפי ההתפתחויות בעיר, כאשר התיעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים. בימים האחרונים אירעו מספר אירועי הצתה, כאשר עשרות אורחים חולצו על ידי שוטרים, לוחמי אש ואזרחים ובכך הצילו חיים.

"עד כה נעצרו במחוז חוף למעלה מ-480 חשודים באירועי יידוי אבנים, הצתות, וונדליזם, החזקת כלי תקיפה, ירי זיקוקים, תקיפות שוטרים ועוד. פעילות מעצרים זו משולבת שב"כ על מנת לסכל מבעוד מועד כוונות פגיעה ולאתר מעורבים במעשי טרור ואלימות. משטרת ישראל תמשיך להגיב ולטפל בכל אירוע במקצועיות ותשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה במטרה להגן על שלום הציבור תוך שמירה על חיי אדם ורכושם".

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"