לא רק חובבי טבע ומורדים מושבעים באורח החיים הבורגני החליטו להשאיר את שכר הדירה והארנונה מאחוריהם, ועברו להתגורר בקרוואן, ביורט (אוהל מונגולי מרווח), ב"דום" או באוטובוס שהפך לדירה. גם מצב כלכלי קשה, הכולל את משבר הקורונה, מביא עשרות בודדים ומשפחות לעבור למבנים כאלה, בלית ברירה.
היתרון הגדול - מעבר לסכום ההתחלתי של רכישת המבנה הארעי, הם פטורים ממשכנתא או שכר דירה, ארנונה או וועד בית. החיסרון הגדול - ברוב המקרים אין חיבור לתשתיות כמו חשמל ומים , וקיימים מצבים רבים שהקמת מבנה ארעי כזה נחשבת לעברה על החוק. בעצם ברוב המקרים.
בארצות הברית יש עשרות אלפי Trailer parks (חניוני קרוואנים) שהמדינה הכשירה עבור למעלה מ-20 מיליון תושבים שלא יכולים להרשות לעצמם רכישת בית. גם באירופה הנושא די מוסדר. בישראל, לעומת זאת, התופעה היא שולית ומתנהלת בתחום האפור, משום שאינה מוסדרת כלל.ישנם כמה ריכוזי קרוואנים קטנים מאוד כמו חוף הצוק בתל אביב, אך גם שם הדיירים במבנים אלו תלויים בחסדיהם של הרשויות המקומיות והפקחים שהן שולחות כדי לסלק את הדיירים הזמניים ואף לקנוס אותם.
כך למשל, בחולון יש חניון המכונה חניון הנגררים. יש בו כ-50 קרוואנים, חלק מתגוררים אפילו במשאיות, והשנה עקב משבר הקורונה הכלכלי נוספו לו עוד 15 דיירים חדשים. אין חיבור לחשמל, ביוב או מים; הדיירים מביאים לעצמם מים בג'ריקנים, ומטילים צרכיהם בשקיות. רובם כבר ספגו מספר דו"חות מהעירייה, כול אחד של מאות שקלים.
יש גם חניוני קראוונים מוסדרים כמו שמציעה רשות הטבע והגנים, וחלקם מציעים גם חשמל ומים תמורת תשלום (80 שקל ללילה עבור חיבור לחשמל ומים), אבל השהות בהם מוגבלת לימים ספורים.
כמה עולה קראוון?
בישראל יזמו כבר מספר תכניות למגורים מוזלים כמו "מחיר למשתכן", אבל גם אלו לא פותרות את מצוקת הדיור של רבים שלא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה ב-1 מיליון שקל במקום 1.3 מיליון שקל. בדקנו כמה יעלה לכם דום, קארוון או יורט במידה ומישהו מהממשלה יחליט לקדם תוכנית מגורים חדשה.
מבנה היורט הוא עגול עם גג בצורת קונוס. המבנה עשוי עץ לרוב ומצופה ביריעות PVC, שאפשר לקנות גם עם חלונות, או ביריעות בד חזק כמו ברזנט. מחיר יורט חדש בשטח 20 מ"ר יעלה 20-30 אלף שקלים, לא כולל רצפה, ללא התקנה, עם בידוד; יורט בקוטר 38 מ”ר: 40-60 אלף שקלים. יורט שכולל שירותים, מקלחת, רצפה, חשמל, מים וכו’ יעלה כ100 אלף שקלים. אפשר למצוא יורט יד שניה לרוב בקבוצות פייסבוק , אבל גם ביד 2, בחצי ממחיר חדש. אם אתם מתעקשים לחסוך בעלויות אפשר גם לבנות לבד בעלות ממוצעת של 8,000-13,000 שקלים.
לעומת היורט, ה"דום" היא מבנה עגול, כיפתי וחדיש יותר מהיורט. מדובר במבנה סימטרי בנוי ממוטות רבים באורכים שונים שיוצרים משולשים ויחד מרכיבים כיפה. "ככל שהמוטות קטנים יותר ובעלי יותר ווריאציות שונות הכיפה תהיה בנויה מיותר משולשים, ולכן צפופה יותר, חזקה יותר ועגולה יותר. פחות מצולעת", מסביר איתמר מגד, שבעצמו מתגורר ב"דום" (כיפה גיאודזית) מאתר "ידים".
לדבריו, דום יד שניה ניתן לקנות שלם או רק את הקונסטרוקציה או הכיסוי, החל מ-8,000 שקלים ועד 30 אלף שקלים, תלוי בגודל, אם קיימת רצפה וטיב הכיסוי. גם דום אפשר לבנות לבד בעלות משוערת של 13,000-16,500 שקלים, הוא מציין.
"קרוואן יכול להיות נגרר על ידי רכב וגם יכול להיות ממונע בעצמו (אוטו קרוואן). היתרון של קרוואן הוא שהוא מחולק לחדרים, כולל מיטות שינה, מטבח ולא פעם גם מזגן. מחירי הקרוואנים החדשים יכולים להגיע גם ליותר מ-200 אלף, אבל קרוואן יד שניה, שזקוק קצת לשיפוץ, אבל כולל 2.5 חדרים ומטבחון מאובזר, אפשר למצוא גם ב-15,000 שקלים", הוא מסביר.
חשבתם להתמקם בחצר בית ההורים? זו עבירה פלילית והקנסות גבוהים
אם חשבתם למקם קרוואן, או "יורט", חצר הבית של ההורים, או בחלקה ששוכרים במושב- זה לא פשוט.
"כעקרון", מסביר עו"ד סימון טוסון, שותף במשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון העוסק בנדל"ן ובתכנון ובניה, "הקמת כל מבנה מכל סוג שהוא לרבות מבנה ארעי או מחומר כזה או אחר דורשת היתר בניה וצריך לקחת בחשבון גם את ההיתר שניתן באמצעותו לעשות שימוש במבנה. המונח "מבנה אירעי" מתייחס בדרך כלל בחוק, למבנים מהסוג של משרדי מכירות באתרי בניה. מבנה שקיים בחצר בית פרטי הוא מבנה לכל דבר ועניין. חוק התכנון והבניה קובע שאסור לבנות שום סוג של בניין לרבות הריסה ללא היתר (למעט שינויים פנימיים)".
"למי שנדמה שמבנה בחצר שעשוי פח או עץ או כל מבנה בין שהוא בנוי, אבן או בטון, טיט או כל חומר אחר- לא דורש היתר – טועה. גם הקמת יורט דורשת היתר בנייה", הוא מסביר. "בתקנות שחלות משנת 2016 הוחרגו מספר מבנים שעבורם לא נדרש היתר אבל צריך להסתכל בתקנות כי יש בהם הוראות מה צריך לעשות במקרה כזה כגון למשל להודיע לועדה המקומית על הקמת מבנה כזה ובחלק מהמקרים יש לעשות כן לפני הקמת המבנה".
אילו מבנים חריגים?
"בין המבנים ניתן למנות מחסן שאינו עולה על 6 מ"ר וגובהו אינו עולה על 2.05 מ"ר, ובוטקה לשומר. יש לציין, כי יש משפחות שמתגוררות ביורט, למשל, ולא מוטרדות מהרשויות; אבל כנראה זה עניין של מזל; בכל מקרה, יש להדגיש כי גם יורט שהוא סוג של אוהל על מבנה קשיח, אפשר להקים רק על שטח אדמה מאושר לבנייה, להגיש תוכניות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה כדי לקבל היתר בנייה, להצמיד לו ממ"ד ולהוציא טופס 4, בדיוק כמו בבניית בית רגיל", מדגיש עו"ד טוסון.
מה הדין לגבי חיבור מבנה כזה, בחצר פרטית למשל, לתשתיות המים, החשמל והגז של הבית הראשי? מה הדין אם לא מחברים אותו בכלל לתשתיות מים וחשמל?
"כעקרון מבנה שבנוי ללא היתר – ודאי שאי אפשר לחברו לתשתיות וממילא שהרשויות לא יאפשרו חיבור כזה ללא היתר בניה למבנה וכמובן שחיבור פיראטי כזה מסכן את המשתמש ומהווה עבירה פלילית", הוא משיב.
אפשר להקים מבנה ארעי למגורים על שטחים ציבוריים? של המדינה?
"כמו אדם פרטי, גם הרשויות המקומיות מחויבות בהיתרי בניה למבנים ארעיים בקרקע ציבורית. החוק לא פוטר את הרשויות אלא במקרים מסוימים של מבנים לתקופה קצרה וחלים עליהם חוקי העזר העירוניים. בשימוש במבנה בחצר פרטית צריך לקחת בחשבון גם נושא של ההיתר לשימוש באותו מבנה. כלומר שבכל מבנה קיימים שני היתרים – היתר פיזי לבנייה שמתייחס לגודלו וכן היתר לשימוש במבנה".
"כלומר", הוא מדגים, "אם נבנה מחסן בהיתר כדין הרי שניתן להשתמש בו אך ורק לאחסנה ולא למגורים. השימוש למגורים אינו כדין גם אם המבנה נבנה בהיתר . בעניין זה, חשוב לומר שעברה על חוקי התכנון והבניה נחשבת פלילית ושימוש או בניה ללא היתר הן עברות שהאכיפה לגביהן יכולה להגיע לכדי כתב אישום . החוק קובע קנסות גבוהים מאד על מי שנתפס שבנה ללא היתר או שעשה שימוש ללא היתר".
מה לגבי העמדת מבנה ארעי בשטח של מושב למשל?
"הדין מבחינת חוקי התכנון והבניה בישראל חל באופן שווה הן על קרקע עירונית והן על הקרקע במושב. כך גם לגבי מבנים שבונים אותם במושב על קרקע שהיא חלק מנחלה או בשטח חקלאי, נדרש היתר לבניה והיתר לשימוש וכמובן שאם התב"ע שחלה על הקרקע לא מאפשרת הקמת מבנים לשימושים מסחריים אז לא ניתן להקים מבנה ולהשתמש בו בשימוש מסחרי".
"על פניו בגלל שהשטחים בנחלה בדרך כלל הם מעל דונם, נראה שניתן לבנות בה מספר מבנים ולהשתמש בהם לכל צורך, אך זו טעות, כי הרשויות אוכפות היום באופן רציני והקנסות בגין שימושים מסחריים ואפילו למגורים במבנים שנבנו לכאורה לצורך אחסנה חקלאית נאכפים ובתי המשפט מקפידים לתת קנסות גבוהים ביותר בגין שימושים אלה".
"ניקח למשל נחלה במושב שנתפסו בה שני מבנים שנעשה בהם שימוש מסחרי לטובת חנויות ובעל הנחלה מקבל בגינם דמי שכירות. במקרה כזה – גם בעל הנחלה וגם השוכר יואשמו בעברה פלילית על שימוש ללא היתר. במצב כזה הם יכולים להיות חייבים לשלם אגרות ותשלומי חובה אחרים שהיה על בעל הנחלה ולשוכר לשלם לרשות המקומית. כלומר הם יחויבו בהיטלי פיתוח, היטלי השבחה ועוד".
"בנוסף לתשלומי החובה יחייב בית המשפט בקנסות גבוהים שהוגדלו בשנים האחרונות באופן משמעותי. הוא יכול לקבוע גם כפל קנס, בו גם בעל הנחלה וגם והשוכר לשלם מאות אלפי שקלים בגלל השימוש הלא חוקי. לסיכום גם במושב המבנה צריך בהיתר והשימוש בו צריך להיות מותר בתוך המבנה.
מי אוכף את התקנות האלה?
"האכיפה נעשית או על ידי הרשות המקומית או על ידי יחידה ארצית לאכיפה שהוקמה במיוחד שיש לה סמכויות נרחבות לרבות להכנס בכל עת לנכס מסחרי כדי לבדוק את השימוש שנעשה", הוא אומר. "כאשר מדובר בקרקע מינהל הרי שגם לרשות מנהל מקרקעי ישראל יש סמכויות אכיפה עצמאיות שמכוחן יכולות לאכוף את השימושים בנכסים שבמושבים".
מה הדין לגבי מי שחי באוטובוס או בקרוואן באזור ציבורי למשל על קו החוף או ביער?
"ככל שאתה נשאר לאורך זמן תקבל דוחות ובהמשך אכיפה פלילית. הבעיה היא שהיעדר כוח אדם ברשויות ובמחלקות הפיקוח מקשה על הרשויות להתמודד עם התופעה בצורה מיטבית," מסיר עו"ד סוטון. המצב ברשויות הפריפריאליות הרבה יותר קשה, בטח במגזר הערבי, ועל כן חריגות הבניה בהתאם והאכיפה בהתאם".