הדיירים: בני הבית הם זוג הורים ושלושה ילדים מתבגרים. האם עורכת דין והאב בעסקי המזון, שני הבנים בגיל תיכון והבת הצעירה בחטיבת ביניים.
הבית: בית חדש בהרחבה בקיבוץ, בעל שתי קומות המתפרשות על פני כ-200 מ"ר. שטח המגרש 400 מ"ר והוא דו מפלסי עם הפרש גבהים של 3 מטר בין מפלס למפלס. בקומת הקרקע 3 חדרי ילדים, פינת משפחה, ממ"ד, חדר רחצה וחדר כביסה. בקומה העליונה יחידת הורים, שרותי אורחים, סלון, פינת אוכל ומטבח.
>> חתונמי: תומר עבר ליואנה וככה היא גורמת לו להרגיש בבית
>> מומחית פנג שואי: האלמנטים העיצוביים שתוקעים לכם את האנרגיה בבית
לדיירים היה חשוב שיהיה הרבה אור ואוויר בבית. חורשת האלונים היפה, מול המפלס העליון של המגרש, הובילה לחשיבה תכנונית שונה מהקונספט שמקובל ברוב הבתים - חלל ציבורי במפלס הכניסה וחדרים בקומה העליונה. הבנו שאם התכנון יהיה הפוך, בני הבית יוכלו ליהנות מהחורשה ברוב שעות היום מתוך החלל הציבורי, וגם יזכו לפרטיות בצד האחורי של המגרש. היתרון הגדול הזה דרש פשרה על שני גרמי מדרגות בבית, פנימי וחיצוני. התכנון כלל גם חשיבה עתידית עבור בני הזוג, כך שיוכלו לגור בבית גם כשכבר לא יהיה להם כוח לעלות מדרגות: יש אפשרות להקצות שביל גישה לבית מהחלק העליון של המגרש, או להוסיף מעלית, ובעתיד הרחוק יותר יוכלו להפריד בין הקומות ולעבור לגור בקומה שבמפלס הקרקע.
משך השיפוץ: הבנייה ערכה כשנה, הליך הרישוי היה ארוך יחסית בשל ביורוקרטיה.
מדובר בבית חדש שנבנה מאפס. אל הכניסה עולים במדרגות דרך פטיו מוצלל וירוק, שמעליו פרגולת פלדה כהה שמרחפת ללא עמודים וסוככת מעל פטיו ומרפסת דק. מהמרפסת יש מבט צופה אל השכונה והנוף, וברקע אפשר לראות גם את הרי חיפה. דלת הכניסה משולבת בוויטרינה מפרופיל בלגי ברזל שנפתחת אל חלל פתוח וברקע חורשת האלונים הירוקה. מימין קובייה שיוצרת הפרדה בין האזור הציבורי ליחידת ההורים, ובתוכה שרותי אורחים. הקובייה מחופה בנגרות עץ מייפל, הפאה שפונה לחלל הציבורי מכילה ספרייה, הפאה שפונה למטבח מכילה אחסון מזווה גיבוי למטבח, והפאה שפונה לכניסה מכילה ארון מעילים ונעליים.
ויטרינת זכוכית גדולה מפרופיל בלגי ברזל מרצפה עד תקרה, מלווה את החלל הציבורי הפתוח לאורך החזית הפונה לחורשה, ויש ממנה יציאה למרפסת חצר מקורה בפרגולת פלדה נוספת - זו פינת הישיבה העיקרית של בני הבית כי היא נסתרת מהרחוב ומקנה פרטיות. בסלון ספסל בטון מוחלק לאורך הקיר המשמש לישיבה ולנוי, ספת עור בגוון חמרה וזוג כורסאות בגוון אוף וויט ועץ אלון. בין הסלון למטבח פינת אוכל עם שולחן עגול. המטבח מינימליסטי, עם ארונות נמוכים בגוון ירוק מנטה בהיר ושיש לבן, אי אוורירי וקליל, כבקשת בעלי הבית, עשוי מעץ גושני מייפל מעליו משטח אבן קיסר דק בדוגמא מעוננת, משלים את העדינות יחד עם כסאות בר עגולים ללא משענת. מהמטבח יש גישה ישירה למרפסת הגינה. בבית פזורים ציורים שציירה סבת המשפחה בצבעי אקריליק המוסיפים חן וצבע לחלל; אחד מהם תלוי על קיר מול ויטרינה הפונה לרחוב, ואפשר לראותו גם מבחוץ.
משמאל לדלת הכניסה לבית, מדרגות פלדה מכופפת בצבע חום כהה מובילות לקומה התחתונה, בה נמצאים חדרי הילדים. במורד המדרגות, פינת משפחה לישיבה, טלוויזיה ומשחקים מפרידה בין אגף הבנים לאגף של הבת הצעירה. פינת הישיבה פונה אל חלונות הפטיו, משם מתאפשרת גישה ישירה לחצר המפלס התחתון. הדלת נשלטת באמצעות קידוד, וכך יש לילדים כניסה ישירה לקומה שהיא רק שלהם. באגף הבנים 2 חדרי ילדים חדר רחצה וחדר כביסה; באגף הבת חדר שינה בתוכו חדר רחצה. מתחת למדרגות נמצאת פינת עבודה שפונה לחלון גינה ומשמשת את אב המשפחה.
חזית הרחוב: קורות פלדה אופקיות מקשרות בין תיבה אנכית ותיבת אבן, המרווח בניהן הוא פטיו חיצוני שבתוכו מדרגות פלדה. שימוש בחומרים טבעיים כמו עץ, פלדה זכוכית ואבן, שהשימוש בה מחבר למקום ומהווה אזכור לבתים הראשונים שנבנו בקיבוץ על ידי מקימי היישוב, בתכנונו של הבנאי משה יפה שבנה ויצר בתי אבן בעשורים הראשונים של הקיבוץ.
אדריכלות ועיצוב עצוב פנים: רוית דביר
סטיילינג: רון פרום
ניהול ופיקוח: דורון גולדשטיין
ספק אבן: יינון אבני
