בצל המלחמה, שנת 2024 הייתה שנה קשה במיוחד עבור העסקים בישראל - עשרות אלפי עסקים נאלצו לסגור את שעריהם, מספר העסקים במשק ירד ומדד הסיכון של המשק הישראלי עלה. לפי נתוני חברת Coface BDi יותר עסקים נסגרו השנה מאשר בכל שנה אחרת מאז הקורונה, ונרשם צמצום של כ-22 אלף עסקים במשק. "זה נתון מפחיד שצריך להדאיג מאוד", אמר ל-N12 פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה.
כ-59 אלף עסקים נסגרו ב-2024 לעומת 57 אלף ב-2023 וכ-42 אלף בשנה ממוצעת - עלייה של 40%, כך לפי נתוני Coface BDi. מאז פרוץ המלחמה נסגרו כ-75 אלף עסקים, ממוצע של 4,980 עסקים שנסגרו מדי חודש, לעומת 4,811 בחודש ב-2023 לפני פרוץ המלחמה ו-3,517 בחודש ב-2022.
אך החדשות הרעות לא מסתיימות שם. לא זו בלבד שנסגרו השנה הכי הרבה עסקים מאז הקורונה - ב-2024 נפתחו הכי מעט עסקים ב-6 השנים האחרונות. השנה נפתחו כ-37 אלף עסקים חדשים בלבד, לעומת ממוצע של 43 אלף עסקים חדשים ב-5 השנים הקודמות - ירידה של 14%.
בהתאם, ב-2024 נרשם קיטון של כ-22 אלף עסקים במשק הישראלי, ומדובר בשנה השנייה ברציפות בה נרשם קיטון לאחר שב-2023 נסגרו 19 אלף עסקים יותר משנפתחו. בסך הכול, ב-6 השנים האחרונות נסגרו 62 אלף עסקים יותר משנפתחו.
"על רקע המלחמה, שנת 2024 הייתה מורכבת ומאתגרת מאין כמותה וכללה מחסור חריף בעובדים ושיבושים בשוק העבודה, התייקרות חומרי גלם, סביבת ריבית גבוהה, ירידה בביקושים, גידול בעלויות ההובלה והתארכות בזמני האספקה", הסביר אלן עמיאל, מנכ"ל CofaceBDi, והוסיף: "בהתאם לקשיים הרבים, שנת 2024 מסתיימת עם קרוב ל-60 אלף סגירות של חברות ועסקים, זאת לעומת ממוצע של כ-42-40 אלף בשנים של שגרה". לצד זאת, עמיאל הדגיש שלדעתו המשק הישראלי "התמודד עם המצב בצורה מעוררת כבוד", ו"הוכיח את חוסנו".
פרופ' אטר הסביר על ההשפעות של סגירת העסקים על המשק: "מבחינת התפתחות כלכלית רוצים לראות יותר עסקים שנפתחים משנסגרים, ורואים כבר שנתיים רצוף שהמגמה הפוכה. זה נתון שצריך להדאיג מאוד. ברמה המשקית אנחנו יודעים שמשק שמתפתח הוא משק שהעסקים בו מתפקדים ועובדים ומרוויחים כסף ומסוגלים להעסיק עובדים ולצמוח. עסקים שנסגרים אומרים לנו שאנחנו בכיוון ההפוך".
כמו כן, בשנת 2024 עמד מדד הסיכון המשולב של המשק הישראלי של Coface BDi על 6.53 - יותר מבכל שנה אחרת ב-6 השנים האחרונות. המדד משקלל בתוכו בין היתר הכנסות, ותק, מספר מועסקים, חוות דעת עסקית של לקוחות, חוות דעת עסקית של ספקים, מוסר תשלומים, מבנה הון והתחייבויות, מגמת רווחיות, מצב עסקי של חברות קשורות ועוד פרמטרים שונים של החברות במשק הישראלי.
עמיאל סיפק הצצה לצפוי בשנת 2025, שגם היא לדבריו עשויה להיות קשה מבחינה עסקית. "לאור מצבם של עסקים רבים שנמצאים במצוקה, כבר עתה ניתן להעריך ש-2025 גם כן תסתיים עם מספר סגירות גבוה באופן משמעותי מבשגרה. המשק הישראלי נכנס לשנת 2025 בתנאי אי-וודאות עם המשך השלכות המלחמה, רמת גירעון גבוהה, גזירות כלכליות הצפויות להיכנס לתוקף בתחילת השנה במקביל להמשך עליות המחירים אשר יפגעו בהכנסה הפנויה של הציבור. עם זאת יש מספר סיבות, כמו הסרת האיומים הביטחוניים בצפון, שמפיחות תקווה שהשנה הקרובה תהיה שנת מפנה עם הזדמנויות עסקיות וצמיחה מחודשת", הוא מסביר.
הפגיעה הקשה בעסקים בצפון
מתוך העסקים שנסגרו ב-2024, 37% היו ממוקמים במרכז ובשרון, האזור בו יש הכי הרבה עסקים באופן כללי. 35% מהעסקים שנסגרו היו ממוקמים בצפון, עדות לקושי הרב של בעלי העסקים באזור לנוכח המלחמה והפינוי מהבתים. 17% מהעסקים שנסגרו היו בדרום ו-11% באזור ירושלים.
"ש סוגים מסוימים של עסקים שנפגעו קשות במלחמה - בעיקר עסקים קטנים בצפון ובאזור המרכז שפשוט נסגרה תנועת הקהלה שלהם, עסקים שלא מתבססים על משלוחים. ויש גם עלייה בעלויות המשק באופן כללי שמתרחשות בגלל המלחמה ומקרינות על העסקים", אמר ל-N12 עו"ד עדו עינת, מומחה לחדלות פרעון ושותף במשרד נשיץ ברנדס אמיר.
"בהחלט אפשר לומר שהקושי הלך וגדל ביחס למגוון רחב של עסקים, ולכן רואים גידול במספר העסקים שהחלו הליכי חדלות פרעון במהלך המחצית השנייה של 2024. רואים ירידה במיוחד בצריכת תרבות הפנאי, ולכן העסקים שמסתמכים על תרבות הפנאי נפגעים יותר מכולם, בפרט בצפון", הוסיף עינת.
"נטל בלתי אפשרי": מצבם של המילואימניקים
הנתונים על מצב המשק מבהירים כמה קשה להיות בעל עסק בישראל ב-2024, אך נראה שלנהל עסק כמילואימניק זה קשה במיוחד. לפי נתוני הביטוח הלאומי שהועברו ל-N12, כ-5% מהמילואימניקים העצמאיים ששירתו במשך 30 יום או יותר נאלצו לסגור את העסק שלהם מאז פרוץ המלחמה. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה בקרב מילואימניקים ששירתו בין 100 ל-150 ימים במלחמה - 7% מהם נאלצו לסגור את העסק שלהם.
"הנטל על המילואימניקים הוא בלתי אפשרי בראייה קדימה, וזה נכון גם לבעלי עסקים", טען פרופ' אטר. "זה פוגש אותנו בכל הרמות - עסקים רבים לא מתפקדים בגלל המילואים, וגם בנות הזוג נשארות בבית לטפל במשפחה ובילדים בגלל המילואים - זו פגיעה חמורה בעסקים ובמשק".