יותר משנה של מלחמה השפיעה כמעט על כל תחומי החיים בישראל, כולל על הרגלי הצריכה וההוצאות של הישראלים. מנתוני חברת שבא עולה שחלה צניחה בהוצאות של ישראלים בענפי הבידור והפנאי, המזון, התעופה והמסעדנות בחודשים הראשונים של המלחמה, ולאחר מכן חלה התאוששות מרשימה. כדי להשלים את התמונה, ניתוח N12 לנתוני חברת מנורה ERN מעלה כי בגזרת הצ'קים ישראלים הוציאו יותר בכל עסקה, אך ביצעו פחות עסקאות.
בידור ומסעדות
נתוני שב"א על הוצאות האשראי של הישראלים בענפי הבידור והמסעדנות מצביעים על צניחה חדה בהוצאות בחודשים הראשונים של המלחמה. לאחר חודשיים-שלושה ההוצאות חוזרות לטפס בעקביות כמעט מדי חודש, עד תחילת ההסלמה בלחימה בצפון בספטמבר 2024, שם נרשמת ירידה נוספת, אך קטנה יותר מב-7 באוקטובר. ניתן לראות התאוששות בנובמבר 2024, עם סיום הלחימה בצפון.
הסבר אפשרי ומתבקש למגמות אלו הוא הקשר הצמוד של ההוצאות בענפים האלו, שנחשבים למותרות, למצב הרוח הלאומי. מיד לאחר פרוץ המלחמה לא היו לציבור פניות או רצון לצרוך בידור או לצאת למסעדות, אך לאט לאט המצב חזר לשגרה. "לאנשים היה פחות מצב רוח ללכת למסעדות ולבלות והם היו יותר בבית - זו מגמה טבעית. בהתחלה רואים האטה בהוצאות ואז יש התייצבות, וכשיש הסלמה בלבנון שוב פעם רואים ירידה טבעית", הסביר ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א וחבר מועצת העיר ת"א יפו.
הזינוק בהוצאות בענף התעופה
בדומה להוצאות על תרבות ובידור, ההוצאות של ישראלים על תעופה צנחו בחודשים שאחרי 7 באוקטובר, ואז הלכו ועלו בהדרגה ובעקביות לאורך חודשי המלחמה, זאת למרות הפעילות החלקית של חברות התעופה הבין-לאומיות בחלק מחודשי המלחמה.
ניתן לשער שהעלייה הגדולה בסכומים שהוציאו הישראלים על תעופה קשורה בעיקר למחירי הטיסות שהרקיעו שחקים במהלך המלחמה, כתוצאה מביטולי הטיסות הרבים. "בהתחלה הטיסות נעצרו לגמרי, אנשים לא יצאו מהארץ. ברגע שאנשים התחילו לצאת אז המחירים היו מאוד גבוהים", אמר דישטניק.
ההפרש בהוצאות הישראלים בתחום התעופה חריג - באוגוסט וספטמבר 2023, לפני פרוץ המלחמה, הוציאו הישראלים 468 מיליון שקל על טיסות באשראי. בחודשים אוגוסט וספטמבר 2024, הוציאו הישראלים 803 מיליון שקל - עלייה של 71%. זאת למרות (או בגלל) שחברות תעופה רבות לא פעלו בישראל ב-2024. נראה שמחירי הטיסות שהרקיעו שחקים הם הסיבה להוצאות הגבוהות של הישראלים בענף התעופה בשנה האחרונה.
"טלטלה משמעותית בהרגלי הצריכה"
כדי להשלים את תמונת ההוצאות של הישראלים, ב-N12 בחנו גם את ההוצאות שבוצעו באמצעות צ'קים לאורך חודשי המלחמה. מנתוני חברת מנורה ERN עולה תמונה ברורה: בשנה האחרונה ישראלים ביצעו פחות עסקאות באמצעות צ'קים, אך כל עסקה שביצעו הייתה גדולה יותר.
לפי הנתונים, מספר העסקאות שישראלים ביצעו ברשתות המזון, בביגוד, במוצרי חשמל ובתיירות ירד משמעותית, אך סכום העסקה הממוצע שביצעו הישראלים עלה. "המשפחה הישראלית עוברת טלטלה משמעותית בהרגלי הצריכה שלה ב-2024, על רקע המצב הביטחוני והכלכלי המורכב. הנתונים מצביעים על תופעה מעניינת: בעוד שתדירות הקניות באמצעות צ'קים יורדת, סכום ההוצאה בכל ביקור בחנות דווקא עולה באופן משמעותי", אמר ל-N12 יהונתן קנפו, מנהל המחלקה הכלכלית ב-ERN מנורה.
הוא הוסיף: "נראה כי המשק הישראלי עובר תהליך עמוק של שינוי בתרבות הצריכה. הצרכנים מאמצים אסטרטגיות חדשות של ניהול תקציב, כולל תכנון קפדני יותר של קניות ושימוש מושכל באמצעי תשלום שונים. מגמה זו צפויה להימשך כל עוד המצב הביטחוני והכלכלי נותר מאתגר".