נמשכת המחלוקת המקצועית בין פלוג ללפיד: נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הזהירה היום (שלישי) כי "חריגה מיעד הגירעון של 3% תחשוף את המשק הישראלי לסיכון משמעותי ועלולה לפגוע באזרחים". במהלך נאומה בוועידת "כלכליסט" היא קראה: "עלינו לגלות אחריות ולהתחשב בהשלכות של ההחלטות לאורך זמן".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לאחר פריצת מסגרת הגירעון ב-2012 התחייבה הממשלה ליעד גירעון של 2.5% תוצר ל-2015", אמרה פלוג והתייחסה גם לעמדתו המנוגדת של שר האוצר לפיד: "יש הטוענים כי צרכי השעה מצדיקים את העלאת הגירעון. ניתן להצדיק העלאה מסויימת שלו לנוכח הוצאות 'צוק איתן' והירידה המסתמנת בצמיחה, אך סטייה מעבר ל-3% תוצר תהווה איתות ברור לנסיגה מהמחוייבות לשמירה על משמעת פיסקאלית".
פלוג הוסיפה כי "גירעון כזה יגדיל את יחס החוב לתוצר ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק, שהגיעו בשנה שעברה ל-38 מיליארד שקלים". הנגידה הזהירה עוד כי העלאת יעד הגירעון תביא להקטנת התקציבים החברתיים ותגרום להעלאת מס חדה בעתיד.
"הפתרון למשבר הדיור: הגדלת ההיצע"
נגידת בנק ישראל הודתה כי להורדת הריבית שעליה החליטה לאחרונה תהיה השפעה שלילית על מחירי הדיור, אך טענה כי "הפתרון היסודי לבעיית הדיור חייב לבוא מצד ההיצע ובהקשר הזה הירידה בהתחלות הבנייה שראינו בחודשים האחרונים היא מטרידה במיוחד".
"הייתי מאד רוצה לומר שאפשר להקל כבר עכשיו על העוני, לתת תקציבים לכל הצרכים בביטחון, בחינוך, בבריאות ובמחקר ויותר מכל הייתי רוצה לומר לכם שניתן לבצע את כל התוספות האלה בתקציב מבלי שאף אחד ישלם על כך. אבל ברור לכם שלחשוב שניתן לעשות הכול כאן ועכשיו זו אשליה", הדגישה פלוג.
מנגד, המשיך הבוקר לפיד את הקו שבו נקט עד כה ובדבריו בוועידה אמר כי "הדבר האחרון שהכלכלה הישראלית זקוקה לו עכשיו הוא עוד מיסים ועוד קיצוצים. הניסיון הבינלאומי מהשנים האחרונות מוכיח שתקציבי צנע אינם מועילים".
לטענת לפיד, תקציב 2015 נושא בחובו דילמה: "איפה לשים את הכסף? אם לא נשים אותו בחינוך, לא נגדל את הדור הבא של 8200, אם לא יהיה לנו 8200, הקסאמים ימשיכו לפגוע בבתי הספר של נחל עוז ושדרות ולא יהיה לנו חינוך".
ביום רביעי האחרון פרסם בנק ישראל נייר עמדה שהזהיר מפני ההשלכות של הגדלת התקציבים ללא הגדלת ההכנסות ממסים. בנייר נכתב כי "יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר היום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד".