גם אחרי שהכריזו ראש הממשלה ושר האוצר מלחמה על הוועדים הגדולים - האחרונים שותקים היום. עובדי נמלי אשדוד וחיפה קיבלו הוראה גורפת לא לדבר, וגם לא לאיים בשביתה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אבל מתחת לפני השטח, נמלי הים סוערים. הרפורמה שמתכננת הממשלה כוללת הקמת נמל חדש, צמוד לאחד הנמלים הקיימים, שיופעל על ידי זכיין פרטי - ויפחית את התלות בנמלים הקיימים. התלות הזו באה לידי ביטוי, לדוגמה, בכך שכבר חודש וחצי מקיימים הנתבים באשדוד עיצומים, מאטים את קצב הובלת האוניות וגורמים להפסדים גדולים.
והנה כמה מספרים ועובדות, כחומר למחשבה: בעולם ממתינה אוניה בין 0-2 שעות לפריקה בנמל. באשדוד ב-2012 ממוצע המתנה היה שש וחצי שעות. מדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה של נזק למשק; כ-50% מהוצאות הנמלים הן על שכר; השכר הממוצע בנמל אשדוד עומד על 26 אלף שקלים אבל הנתבים, כן, אלה ששובתים עכשיו, הם שיאני השכר, עם 77 אלף שקלים; בנמל חיפה השכר הממוצע עומד על 27 אלף שקלים - אך המכונאי הבכיר מרוויח 70 אלף שקלים ורשימת המשכורות הגבוהות עוד ארוכה. מצד שני יש שם עודף כוח אדם.
התחרות אמורה לשים סוף לחגיגת השכר
המצדדים ברפורמה מציינים שחוסר התחרות בענף פוגע קשות במשק, מביא לעלויות גבוהות מאוד לבעלי המטענים ומאריך את זמן ההמתנה לפריקה בנמל, בגלל שירות איטי מדי. התחרות אמורה לשים סוף לחגיגת השכר, ובאוצר טוענים שהרפורמה תבטיח שקט משביתות לחמש שנים.
המתנגדים מדברים על פגיעה בעבודה המאורגנת, טוענים שההכרזה על הרפורמה דווקא עכשיו מגיעה כדי להסיט את השיח הציבורי מהגזרות הכלכליות ואומרים שממילא - העומס בנמלים אינו גדול ואין צורך בעוד נמל.
כך או כך, ייתכן שהשקט המדומה בנמלים לא יארך עוד הרבה זמן. הוועדים מצחצחים חרבות, ומוכנים לחסום את שערי הכניסה של רוב הסחורות למדינת ישראל.