הממשלה אישרה הבוקר את קו הגבול הימי בין ישראל ללבנון. מדובר בנושא שנוי במחלוקת בעיקר לנוכח פוטנציאל הגז והנפט המצוי באזור.
הנושא עלה לדיון בינלאומי רק לאחר גילוי כמויות גדולות של גז בקידוחים "תמר" ו"לווייתן". בחודש ינואר האחרון פנתה לבנון רשמית לאו"ם ודרשה למנוע מישראל לפעול בכל מרבץ הגז הטבעי שבמים הטריטוריאליים שלה. שר החוץ הלבנוני עלי א-שאשמי פנה במכתב ישירות למזכ"ל האו"ם באן קי-מון וטען כי מדובר בהפרה של ריבונותה הימית של לבנון. "זוהי הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ושל ריבונותה של לבנון", כתב א-שאשמי.
חשיבות קו הגבול שקבעה לבנון היא בכך שמדובר בגבול הכולל שטחים שעשויים להכיל מרבצי גז ונפט בשווי מיליארדים. קו הגבול שהוצע אינו כולל אמנם בעלות על הקידוחים "תמר" ו"לוויתן", אך נעשה בו ניסיון לקבוע ששטחים קרובים עתירי משאבים טבעיים שייכים ללבנון, בניגוד לעמדת ישראל.
במשרד החוץ חוששים מכך שההחלטה שתאושר היום בממשלה עשויה להוביל לעימותים עם חיזבאללה ועם לבנון.
בנוסף, הבוקר פורסם בעיתון "הארץ" כי הממשל האמריקני בחר לאמץ את קו הגבול שהציעה לבנון, לאחר שנערכה בדיקה מקצועית.
תזכורת: האו"ם דחה את פניית לבנון לשרטוט גבול ימי
בחודש ינואר האחרון הודיע האו"ם באופן רשמי כי הוא דוחה את פנייתה של לבנון לשרטט גבול ימי עם ישראל ואת דרישתה לקבל בעלות טריטוריאלית על חלק ממרבצי הגז שנחשפו על ידי יזמים ישראלים. "אין בסמכות המנדט של יוניפי"ל לשרטט גבול ימי", אמר דובר האו"ם מרטין נסירסקי.
למרות הודעת האו"ם כי לא יתערב בפרשה הרגישה, ביקש הארגון לקבל ייעוץ בנושא מגורמים אובייקטיביים - שאינם לבנוניים או ישראליים. בסוף השנה שעברה חתמה ישראל על הסכמים עם קפריסין ומצרים - המכירים במרבצי הגז כשטח טריטוריאלי ימי של ישראל, מחשש למהלך דיפלומטי באו"ם.