היקף הרווחים הכלואים של החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל הגיע לכדי סכום משוער של 100 מיליארד שקלים. שיעור המס שתיקח המדינה מהסכום הזה - ברגע שישתחרר - שנוי במחלוקת.
במרכז הוויכוח עומדות חברות ענק שפועלות הן בישראל והן בחו"ל - דוגמת "טבע", "אמדוקס", "אינטל" ו"צ'ק פוינט". הן זכו להסדרים מיוחדים עם שלפיהן הוחלט כי לא ישלמו מס - בתנאי שהכסף יישמר ויושקע בתוך ישראל.
במקרה שבאותן חברות יבקשו בכל זאת להוציא את הרווחים שנצברו לחו"ל, יידורשו שם לשלם עליהם מס בשיעור של 25%.
המדינה תנסה לפתות את החברות לעשות בכסף שימוש
למרות תנאי ההסבר, החליטו בחברות החליטו להתחכם - והעדיפו להימנע מלעשות שימוש בכסף. באופן זה נצברו יותר מ-100 מיליארד שקלים שעומדים במקומם ולא זזים לשום מקום.
לנוכח מצב זה נמצאת המדינה במלכוד: מצד אחד, מעוניינים שם בתזוזה של הכסף כדי לגזור ממנו מס. אלא שמאידך - ממשיכות החברות לעמוד על שלהן.
כדי לעודד את החברות להפשיר את הכסף, מתכוונים במשרד האוצר לשנות את הוראת השעה ולהפחית כך את שיעור המס ל-6%-15%.
דרך מיידית לגזור רווח למדינה או אפליה זועקת?
דרך הפעולה המדוברת ניצבת בלב המחלוקת: בעוד שהתומכים הסבירו כי הדבר יאפשר למדינה לגרוף לכיסה הכנסה מיידית בגובה כמה מיליארדי שקלים, טענו המתנגדים - שאיימו לעתור לבג"ץ - כי המהלך מהווה אפליה לטובת חברות הענק שחצתה כל קו אדום אפשרי.
מי ששולל את הצעת משרד האוצר הסביר עוד כי חלק מאות חברות נדרשות כבר כעת לשלם אחוזי מס מזעריים, שמגיעים לעיתים גם לשיעור במספר חד-ספרתי. נוסף על כך, הם הזהירו כי אותם הכספים יעברו בסופו של דבר לחו"ל - ולא יועברו לטובת השקעות בישראל.