סוף לרשות השידור? הממשלה אישרה היום (א') את סגירת רשות השידור וביטול אגרת הטלוויזיה החל מה-31 במארס 2015, לצורך הקמת רשות שידור חדשה. הרפורמה אושרה ברוב של 18 שרים נגד שניים - שר התחבורה ישראל כץ והשר להגנת הסביבה עמיר פרץ.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד, שיזמו את סגירת הרשות, בירכו על אישר התכנית. "הרפורמה יצאה לדרך", אמר ארדן. "המהלך יוביל לביטול אגרת הטלוויזיה ויחזיר את הרלוונטיות לשידור הציבורי עם הקמת שלושה ערוצים חדשים". ארדן הבהיר כי הצעת החוק קובעת כי רשות השידור תיסגר רק לאחר שהשידור הציבורי החדש יחל בפעילותו.
לפיד, שעבד ושידר בעבר בערוץ הראשון, אמר כי לרשות השידור היום אין צידוק. "רשות השידור הפכה לחברה ממשלתית שאין שום ביקוש למה שהיא מייצרת", אמר שר האוצר. "אני בעד שידור ציבורי, זה חשוב וראוי, ודווקא בגלל זה אני בעד המהלך". לפיד הדגיש כי המהלך יגרום לניתוק רשות השידור מהפוליטיזציה. "רשות השידור צריכה להישאר מנותקת מהפוליטיקה", אמר.
נתניהו: "הרפורמה תחזק את השידור הציבורי"
גם ראש הממשלה שיבח את ההחלטה. "אנחנו באים לממש סוף סוף את הרפורמה שעיקריה הם קודם כל שאזרחי ישראל יפסיקו לשלם אגרת טלוויזיה מהשנה הבאה, ובכך יבוטל המס הזה שגובה יותר מ-300 שקלים בשנה מכל משפחה", אמר נתניהו.
בפתח ישיבת הממשלה הבהיר נתניהו כי "השידור הציבורי, שאנחנו מייחסים לו חשיבות רבה, יעבור רפורמה משמעותית שבסופו של דבר תחזק אותו מאוד. עובדי הרשות הטובים, ויש רבים כאלה, ימשיכו לעבוד ברשות החדשה, ועובדי הרשות שיפרשו יזכו לתנאים הולמים והוגנים".
גלאון: "תעודת פטירה לאלפיים עובדים"
יו"ר מפלגת מרצ, זהבה גלאון, מחתה על סגירת רשות השידור, וטענה כי "נתניהו, ארדן ולפיד חתומים על תעודת הפטירה של 2000 עובדים". לדברי גלאון, "גישתם אינה מייצגת מחויבות לשידור הציבורי, אלא מהלך פוליטי פופוליסטי שמהווה קבורת חמור".
גלאון קראה לנתניהו "אבי אבות ההשחתה ברשות השידור", והוסיפה כי "ביטול האגרה, שעלותה שקל ליום לכל בית אב, יגביר את תלות השידור הציבורי בחסדיהם של פוליטיקאים והקצבות ממשלתיות, ושר התקשורת יוכל לבחור אישית מי יהיו העיתונאים". גלאון הדגישה כי הפתרון היחיד לדעתה הוא רפורמה אמיתית ורצינית תוך הידברות עם העובדים.
גם ח"כ אילן גילאון ממרצ הצטרף לגינוי: לדבריו, המהלך, שנובע ממניעים פופוליסטיים, "יביא לקיצו של השידור הציבורי". "ממשלת נתניהו הורסת מוסד מעמודי היסוד של הדמוקרטיה, תוך מיטוט הבית על יושביו - העובדים", הוסיף, "יש צורך ברפורמה ולא בהריסה".
העובדים: "שידור ציבורי לא קוברים"
בחודש שעבר הפגינו עשרות מעובדי הרשות בבית סוקולוב בתל אביב במחאה על המלצות ועדת לנדס לרפורמה ברשות השידור. בעצרת, שכונסה תחת הכותרת "שידור ציבורי לא קוברים", תקפו בכירי הערוץ הראשון את המלצות הוועדה. "שידור ציבורי זה לא נדל"ן", אמרה העיתונאית והמגישה איילה חסון.
"שידור ציבורי זה אנשים חרוצים, ואת האנשים האלה רוצים לשלוח הביתה", הוסיפה חסון. גאולה אבן, רעייתו של שר הפנים גדעון סער, עקצה את חברו לממשלה שר התקשורת גלעד ארדן שהכריז על הרפורמה הצפויה ברשות השידור. "אם רוצים לחסוך, אפשר לסגור משרדים מיותרים כמו המשרד להגנת העורף", התייחסה אבן לתפקידו הכפול של השר.
הכתב והמגיש עודד שחר תקף גם הוא את ההחלטה לבצע רפורמה ברשות השידור: "מייבשים את רשות השידור ומשניאים אותה כי כל מה שציבורי - לא ראוי בעיני האוצר". גם בכירי רשות השידור בעבר הביעו אז צער רב למשמע התכנית: "זה עצוב לי מאוד", אמרה אז דליה מזור בשיחה עם חדשות 2 Online. "אני לא חושבת שמי שעבד עשרות שנים במקום עבודה ונתן לו את חייו, יכול לחשוב שזה נכון לסגור אותו. אין בזה דבר משמח. אולי זה הצעד הנכון לעשות אך עצוב כי המקום הגיע לאן שהוא הגיע".
גם יעקב אחימאיר, חתן פרס ישראל לתקשורת ואיש הרשות מזה שנים רבות הצטרף לתחושות. "אני יכול להגיד שאני מרגיש עצוב מאוד", אמר אחימאיר. דניאל פאר, שפרש לפני 4 שנים מרשות השידור לאחר 47 שנים, היה בן פחות מ-20 כשהתחיל לעבוד שם. "אני חושש שסגירה טוטאלית תביא לכך שלא ירצו לקחת את המבוגרים, אלא צעירים לא מנוסים", אמר בשיחה עם חדשות 2 Online. "זו לא רק המתת חסד אלא הוצאה להורג והחולה עדיין לא גוסס, יש סימני חיים וחבל שסוגרים".