במשך חצי שנה שר האוצר יאיר לפיד המתין לרגע בו הוא יכול לספר למעמד הביניים שהוא מקל עליו. אבל הביקורת על המהלך של ביטול העלאת מס הכנסה, לא איחרה לבוא.
"ניתן היה כבר לפני העברתה החקיקה ביולי, לחזות את תת-הביצוע של התקציב", אומר דורון כהן מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. "כך היה נמנע הצורך להעביר את החקיקה ביולי ולבטל אותה לפני סוף השנה".
גם אם הדרך הייתה לא נכונה, כמעט כל הגורמים המקצועיים בירכו על עצם ביטול הגזירה. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג פרסמה הודעת תמיכה צוננת וציינה כי הוא רק מגדיל את ההאתגר לעמוד ביעד הגירעון לשנת 2015.
מצד שני במערכת הפוליטית עטו על "הזיגזג" של לפיד. חברי ועדת הפנים, כמו חברי הכנסת גילה גמליאל ויעקב ליצמן, אמרו שחוסר העקביות מערער את האמינות של מקבלי ההחלטות בעיני הציבור. אך הביקורת המשמעותית ביותר הגיעה מאלה שמאמינים כי הדרך בה בחר לפיד להוריד את הנטל מהציבור, אינה נכונה.
"רוב האזרחים שחיים מתחת לקו העוני הם אנשים שמרוויחים פחות משכר המינימום", אומר ח"כ אריאל אטיאס מש"ס. "היה מקום להחזיר את קצבאות הילדים ואז כולם היו נהנים. גם החלשים וגם מעמד הביניים".
המשמעות של אי העלאת מס ההכנסה היא כשלושה מיליארד וחצי שקלים באותה עלות ניתן היה להוריד את המע"מ בחצי אחוז, או לבטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים.
האם העלאה בקצבת הילדים עדיפה?
אז מה יותר כדאי- אי העלאת מס ההכנסה או החזרת קצבת הילדים לרמתה המקורית? בדקנו את המקרה ביחס לאדם עובד עם שני ילדים, בשלוש דרגות שכר. בשכר של 6,000 שקלים חוסך הביטול בהעלאת מס הכנסה 60 שקלים בלבד. בשכר של 10,000 שקלים החיסכון הוא מאה שקלים ובשכר של 15,000 שקלים מדובר על חיסכון של 156 שקלים בלבד.
אולם אילו היו מחליטים באוזר לבטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים, כל אחד מבין השלושה שנבדקו היה מקבל עוד 158 שקלים בכל חודש. מכאן שעבור השלושה, החזרת קצבת הילדים לרמתה המקורית כדאית יותר.
בין אם המהלך נבע מלחץ פוליטי ובין אם לאו, ההחלטה של שר האוצר כבר התקבלה. אולם אין זה מעיד על גזירות חדשות שעלולות להגיע בשנה הבאה.
