האפליה עדיין כאן: נשים מרוויחות פחות מגברים בצורה משמעותית, ערביי ישראל כמעט ולא מועסקים בהייטק וחרדים לא מתקרבים להכנסה של חילונים. תמונת המצב העגומה הזו עולה מנתונים על שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק הפרטי שמפרסמת היום (ראשון) לראשונה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"מדד הגיוון" שפותח על ידי צוות חוקרים במשרד, בלמ"ס ובאוניברסיטת תל אביב בחן את ייצוגן ורמות השכר של חמש אוכלוסיות בישראל: נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ומבוגרים בני 45 ומעלה ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים. את הממצאים הפיקו החוקרים באמצעות דיווחי המעסיקים למס הכנסה בשנת 2014.
ממצאי המדד מצביעים באופן ברור על הבדלים גדולים בהזדמנויות הפתוחות בשוק העבודה לקבוצות שונות, ועל פערי שכר משמעותיים ביניהן.
לפי המדד, קיים פער משמעותי בין ייצוג הנשים לייצוג הגברים בענפי הכלכלה בהם רמת ההשתכרות גבוהה, דוגמת תכנות וייצור מחשבים ומחקר מדעי ופיתוח. מהנתונים עולה כי גם נשים שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית והועסקו בענפים אלה - הרוויחו פחות מגברים בצורה משמעותית.
עם זאת, ישנם ענפים בהם קיים ייצוג יתר לנשים בהם שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות, טקסטיל ושירותים פיננסיים. בענף הביטוח וקרנות הפנסיה ייצוג הנשים הוא הגבוה ביותר אך נשים מרוויחות בו כמעט 50% פחות מגברים.
ערבים, אתיופים והצווארון הכחול
המציאות עגומה יותר כשבוחן המדד קבוצות אחרות באוכלוסייה כמו אתיופים וערביי ישראל. על פי הנתונים, שתי הקבוצות הללו כמעט ולא מיוצגות כלל בתעשיית ההייטק, המניבה משכורות גבוהות לעובדיה. בדומה לנשים, גם ערבים שהצליחו לחדור לענף ההייטק מרוויחים כמחצית משכר היהודים בעבודות בו. עוד עולה מהנתונים כי ייצוגם של ערביי ישראל וילידי אתיופיה גבוה בענפי ה"צווארון הכחול" דוגמת ענף הטקסטיל, שירותי תחזוקה וגינון, מסחר קמעוני וייצור מזון.
"מדד הגיוון" מוצא כי ביחס לקבוצות מודרות אחרות באוכלוסייה, מצב החרדים בישראל טוב יותר. חרדים אמנם מועסקים פחות בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה, אך פערי השכר בין חילונים לחרדים נמוכים מהפערים בין גברים לנשים או בין יהודים לערבים. לפי הנתונים, חרדים זוכים לייצוג גבוה בענפים כמו הוצאה לאור ושירותי משפטים וחשבונאות.
בין הנתונים העגומים עולה גם בשורה משמחת: לפי המדד, שכרם הממוצע של בני 45 ומעלה גבוה יותר מהשכר של הצעירים יותר. נתון זה משקף את העובדה כי השכר והדרגה הארגונית נוטים לעלות ביחד עם הגיל, כך שקיימת התקדמות בעבודה. עם זאת, שכירים בגיל מבוגר מיוצגים פחות בענפים בעלי יוקרה ובולטות ציבורית, ועוסקים יותר בענפי צווארון כחול.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שבביתו שבירושלים הושק היום המדד, התייחס לממצאים ואמר כי יש למצות את הכישרון הישראלי בכל ענפי התעסוקה. "לכישרון הישראלי אין צבע עור, כפי שאין לו העדפה דתית או לאומית. הדרך לשינוי המגמה במספרים עוברת דרך יצירת מחויבות אצל אלה העומדים בשער. אני קורא לראשי המשק - הצטרפו אלינו ופתחו את השערים בפני הקהילות החרדית, הערבית ויוצאי אתיופיה.
שר העבודה והרווחה חיים כץ הסביר את התועלת הכלכלית העומדת בצד פתיחת השערים. "ככל שיותר קבוצות ישתלבו בשוק העבודה כך כולנו נרוויח. המדד מציג תמונת מצב מדאיגה ומחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים".