שר האוצר משה כחלון מתח הערב (שני) ביקורת על האיום של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן להשבית את המשק ביום רביעי הקרוב. "ההכרזה על שביתה בעיצומו של המו"מ היא מיותרת לחלוטין ותפגע בציבור הרחב", אמר, "אין שום סיבה וצורך להעניש את אזרחי ישראל". אם אכן תצא השביתה לפועל, היא צפויה לעלות למשק 600 מיליון שקלים מדי יום.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אז מה הסיכוי שהשביתה אכן תצא לפועל? כיממה וחצי לפני שעת היעד, הסיכוי נראה סביר בהחלט בהתחשב בגודל הפערים בין הצדדים. עם זאת, ישנן שתי סוגיות מעודדות: האחת - למרות הפערים הגדולים, הצדדים עדיין נועדים. השנייה - בית הדין לעבודה עוד עשוי להוציא צו מניעה לשביתה.
"אנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות חד פעמי לצמצום הפערים החברתיים, ולכן אנחנו מתעקשים שהתוספות יגיעו למי שבאמת צריך אותן, ולא כפי שאירע בשנים קודמות", אמר הערב כחלון. "ההתעקשות שלנו היא שאנשים שמרוויחים את השכר הנמוך יותר, יקבלו יותר. כל פעולה אחרת תביא להרחבת הפערים החברתיים. אין שום תועלת בכך שתוספות השכר יגיעו שוב לבעלי השכר הגבוה, ואנחנו בטוחים שגם בהסתדרות מבינים את זה".
השביתה היא שיאו של מאבק השכר של עובדי המגזר הציבורי ולאחר ההכרזה על סכסוך העבודה שאושר. ההסתדרות דורשת לעדכן את השכר במגזר הציבורי. ניסנקורן הנחה את צוותי השטח של ההסתדרות להיערך לשביתה. "ההסתדרות לא תיתן יד לניסיון לשסע ציבורי עובדים אחד בשני", אמר ניסנקורן. "השביתה אינה המטרה אלא האמצעי להשמיע את קולם של כמיליון שכירים שלא גומרים את החודש. על המדינה לדאוג למעמד החלש ולמעמד הביניים - ויפה שעת אחת קודם".
הסיבה לשביתה היא אי-הסכמה בין ההסתדרות והאוצר על הסכם השכר של העובדים במגזר הציבורי. על פי ההסכם, שחל על השנים 2013-2018, שכרם של העובדים יועלה רטרואקטיבית ליום תחילת ההסכם ובנוסף הם יקבלו פיצוי חד פעמי על דחיית התוספת.
האוצר דורש שתוספת השכר הרוחבית תהיה אחידה בשקלים ולא באחוזים, כך שעובדים המשתכרים לדוגמה 5,000 ו-20 אלף שקל יקבלו את אותה תוספת שכר. המטרה של האוצר היא לצמצם את פערי השכר במגזר הציבורי. מנגד, בהסתדרות דורשים תוספת שכר באחוזים.