העלאת השכר היא כלכלת בחירות? היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הביע היום (חמישי) התנגדות להעלאה הסופית של שכר המינימום, כפי שסוכמה בין נציגי הממשלה לבין ההסתדרות. "אינני רואה כי ניתן לנהל הידברות ולקבל הערכות מחייבות בנקודה זו לעת הזו, בעיצומה של תקופת בחירות". עמדתו של וינשטיין מתייחסת להעלאת השכר במגזר הציבורי והפרטי גם יחד, וככל הנראה שכר המינימום לא יעלה בחודש אפריל הקרוב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בחוות הדעת מאפשר וינשטיין להעלות את שכר המינימום ל-5,000 שקלים בכפוף לכך שמשרד האוצר וההסתדרות יגיעו להסכמות על מספר הפעימות והמועדים שבהם השכר יעלה. ככל שהצדדים יגיעו להסכמות, מאשר וינשטיין להמשיך במהלך.
גורמים במשרד האוצר אמרו כי בימים הקרובים ילמדו את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, וינסו להגיע להסכמות מול ההסתדרות. באוצר מעריכים כי גם אם שכר המינימום לא יעלה בחודש אפריל, כפי שחשבו תחילה, התהליך לא יתעכב ביותר מחודשיים או שלושה חודשים.
המשמעות של החלטת היועץ המשפטי היא שהוא אינו מאפשר להוציא צו הרחבה בתקופת בחירות. גורמים המעורבים בתהליך מעריכים שנוכח עמדתו המעודכנת של וינשטיין יהיה בלתי אפשרי להעלות את שכר המינימום בחודש אפריל, והדרך היחידה לכך תהיה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר חקיקה בכנסת בהסכמה רחבה של כל הסיעות.
בחוות דעתו וינשטיין לא מפריד לחלוטין בין המגזר הציבורי לפרטי, ולכן ייתכן שידרשו ממנו הבהרות האם ניתן להעלאות את שכר המינימום במגזר הפרטי, על פי ההבנות בין התאחדות התעשיינים להסתדרות. וינשטיין התייחס לצו ההרחבה שהתכוון להגיש צו הכלכלה נפתלי בנט לאחר ההכרזה על ההליכה לבחירות, והוסיף כי "עמדתי היא כי לעת הזו אין לכך מקום".
ניסנקורן: "אין סיבה ש-700 אלף משפחות ישלמו את המחיר"
היועץ המשפטי הסביר כי "הרחבה זו מבקשת להביא להעלאת שכר המינימום מעבר לעקרונות שהיו מקובלים על נציגי המדינה וההסתדרות טרם כניסה לתקופת בחירות". למרות הבלימה הראשונית, וינשטיין מאפשר לצדדים להמשיך ולהתקדם על ההבנות שהושגו בין הצדדים לפני ההכרזה על הבחירות. ככל שמשא ומתן כזה יעלה הסכמות, ייתכן שעמדתו של היועץ המשפטי תשתנה.
בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה, פנה יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לראש הממשלה נתניהו על מנת לאשר את שכר המינימום בחקיקה, במסגרת ועדת ההסכמות, במתווה שאושר על ידי ראש הממשלה. לדברי ניסנקורן, עניין שכר המינימום נחתם עוד לפני הכרזת הבחירות ואין שום סיבה ש-700 אלף משפחות ישלמו את מחיר המלחמות הפוליטיות.
מפלגתו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, "יש עתיד" , הביעה תמיכה ביועץ המשפטי: "זו החלטה חשובה לעצירת שוחד בחירות ושמירה על מינהל תקין. העלאת שכר המינימום הינה החלטה נחוצה, ערכית ומוסרית שאילולא ראש הממשלה תקע את המהלך שהוביל שר האוצר לפיד, הייתה יוצאת לפועל".
גם האוצר התנגד: "ההסכם אינו בתוקף"
ביום ראשון פרסמה לראשונה כתבתנו עמליה דואק כי היועץ המשפטי למשרד האוצר הביע התנגדות להעלאת שכר המינימום. "ההסכם הקיבוצי להעלאת שכר המינימום אינו בתוקף אלא אם יורחב על כלל המשק והדבר אינו אפשרי", כתב יועץ האוצר ליהודה ויינשטיין ביום חמישי שעבר.
עמדתו של היועץ המשפטי למשרד האוצר הייתה חריפה ונחרצת מאוד: לפני הבחירות, אין סמכות לקבל החלטה משמעותית עם השלכות תקציביות מרחיקות לכת.
היועץ המשפטי למשרד האוצר התייחס לסמכות של שר הכלכלה, אבל אפשר בהחלט להסיק מכך גם סמכותו של כל שר אחר, כולל ראש הממשלה המתפקד כשר האוצר. "הוצאת צו הרחבה תאפשר לשר הכלכלה לעקוף באמצעות חקיקת משנה את כל האיזונים והבלמים שנקבעו בנוגע לחקיקה ולשיקולי תקציב המדינה, ותעקוף את תפקידו החשוב של שר האוצר ומשרד האוצר בשמירה על המסגרות התקציביות", הוא כתב. "אין מקור תקציבי להחלת צו ההרחבה בתקציב 2015".
בהתייחסותו לתקופת הבחירות כתב היועץ המשפטי למשרד האוצר: "מדובר בדרישה המהווה 'שינוי כללי משחק' ואין מקום להסכים לה ולהכריע בעניין מספר שנים מראש, קל וחומר בתקופת כהונת ממשלה יוצאת. מה הטעם בתחילת הליך של בחינה לפי שיקול דעת כאשר ההכרעה הסופית אינה של הגורם הבוחן, אלא של מחליפו שיבוא אחריו?", תהה היועץ המשפטי למשרד האוצר במכתבו לווינשטיין.