אחד הנושאים הבוערים ביותר העומדים לפתחה של ממשלת ישראל הוא מצוקת הדיור הקשה בארץ. בממשלה אומנם טוענים כי הם מנסים לפתור את הנושא ולעודד התיישבות בנגב ובגליל, אך בעיריית צפת מאשימים כי דווקא משרד השיכון הוא שמכשיל הקמת שכונת מגורים חדשה בעיר באמצעות דרישות תשלום גבוהות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפני מספר חודשים הוציא משרד השיכון מכרז חדש לבנייה רוויה בעיר - לראשונה מזה 41 שנה. על התכנון אמורה השכונה בשלב ראשון לכלול כ-220 יחידות דיור ובהמשך יותר מאלף. כמו כן כולל התכנון הקמת קריית מחקר אקדמית כחלק ממבנה הקבע המיועד של הפקולטה לרפואה שהוקמה בעיר.
בעיריית צפת טוענים כי דרישות הפיתוח הגבוהות של המדינה הביאו לכך שמשפחות בודדות בלבד ניגשו למכרז ואפילו לא קבלן אחד הגיש הצעה לבנייה. עלות הפיתוח בכל מגרש, כולל מסים והיטלים נוספים, מגיעה בממוצע לסכום של כחצי מיליון שקלים - וזאת עוד לפני תחילת העבודות.
ראש העיר צפת אילן שוחט פנה היום לשר השיכון אורי אריאל והדגיש בפניו כי גם אם התוואי הגיאוגרפי בגליל דורש עלויות פיתוח גבוהות, אסור "להעניש" את תושבי צפת ויש לפעול לסבסוד הבנייה. "השכונה החדשה בצפת תתרום רבות לפיתוח העיר והגליל כולו, תפתור בעיות דיור ותהווה מרכז אקדמי מדעי לאוכלוסיות חזקות מהארץ ומחו"ל", הוא אומר.
בית בגליל? מיליון ש"ח לפחות
הבעיה אינה ייחודית רק לצפת והיא משותפת למקומות אחרים בצפון הארץ. למרות שהמדינה מעריכה את שווי הקרקע באפס שקלים, משפחות שמבקשות לבנות את בתיהן משלמות למדינה מגוון נרחב של מסים תחת שמות שונים ובסכומים שמצטברים למאות אלפי שקלים.
באחד מקיבוצי הגליל העליון מקבלת כל משפחה שמעוניינת לעבור להרחבה דף ובו פירוט התשלומים הבא: 314 אלף שקלים לפתיחת תיק במשרד השיכון עבור תשתיות ופיתוח מינימלי ותשלום נוסף של עוד כ-200 אלף שקלים, בהם כלולים 15 אלף שקלים עבור שדרוג תשתיות, 80 אלף שקלים דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל, 12 אלף שקלים היטל ביוב, 5,000 שקלים אגרת בנייה ועוד.
בדיקה שערכנו בשבועות האחרונים העלתה כי בגליל העליון בלתי אפשרי לרכוש בית חדש מקבלן בסכום הנמוך ממיליון שקלים. במציאות הנוכחית עלות הבנייה בצפון רק תמשיך ותעלה. ללא התערבות והורדת המחירים על ידי המדינה ששולטת בקרקעות, למשפחות לא ישתלם לעבור צפונה.