הרפורמה ההיסטורית במשק החשמל אושרה היום (ראשון) בצהריים בתום הדיון הסוער בממשלה. למרות הביקורות שהושמעו מצד שרי הבית היהודי וההסתייגות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ההצבעה על הרפורמה לא נדחתה והיא אושרה פה אחד על ידי כל שרי הממשלה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במהלך הדיון שנמשך כשעתיים וחצי העלה נתניהו שוב את נושא העתירה שהגישה המדינה לבג"ץ נגד זכות השביתה של עובדי חברת החשמל נגד השינויים המבניים במשק והתייחס לכוחם המופלג של ועדי העובדים במונופולים. במקביל, המדינה צפויה להודיע בימים הקרובים על משיכת העתירה שהגישה לבג"ץ נגד ועד עובדי חברת החשמל וההסתדרות, זאת בעקבות אישור הרפורמה בממשלה.
ההסכם אושר כאמור פה אחד על ידי השרים, לאחר שגם ראש הממשלה נתניהו וגם שר החינוך נפתלי בנט הודו כי "עדיף משק חשמל עם רפורמה מאשר בלי רפורמה". נתניהו אמר בדיון כי למרות שבשורה התחתונה הוא תומך בהסכם, "יש שורה מתחת לשורה התחתונה".
בהקשר זה ציין נתניהו כי בראייה היסטורית, העבודה המאורגנת צמחה על רקע המהפכה התעשייתית ותופעות של עבודת ילדים וניצול עובדים. אלא שלדבריו "המצב היום הפוך, וצריך להגן על האזרחים מפני הוועדים".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי יש לקדם חוק שיעגן את "הלכת בזק", הקובעת כי שינוי מבני שהמדינה יוזמת בסקטור מסוים אינו יכול לשמש עילה למאבק עובדים בחברות שעשויות להיות מושפעות לרעה מאותו שינוי. כעת עובר כובד המשקל בנושא הרפורמה אל מליאת הכנסת, שכן המתווה שהתקבל מצריך שינויי חקיקה - תיקון חוק משק החשמל מ-1996. מדובר במשימה לא פשוטה, בהתחשב שכבר כעת נשמעים קולות ההתנגדות של כמה מחברי הכנסת ממפלגות אחרות.
עלויות הרפורמה מסתכמות בכ-7.1 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-6.4 מיליארד שקל יוענקו כעלויות פרישה והגדלת הקצבה הפנסיונית לעובדים. לאחר יישום הרפורמה נתח השוק של חברת החשמל בהספק המותקן ירד מכ-80% בשנת 2017 לכ-45% ב-2026 ולכשליש מההספק המותקן מספר שנים לאחר מכן.