עד כמה משפיעה תכנית "מחיר למשתכן" על שוק הדיור? זו אחת השאלות המרכזיות בהן עוסק הדוח השנתי של בנק ישראל שפורסם היום (ראשון) בו נידונו השלכות התכנית שנועדה להוזיל את מחירי הדיור, וכן גם נושאים כלכליים נוספים כמו מצב התעסוקה במשק והשפעות הריבית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
בענייני הבנייה, מהדוח עולה כי באזורים שבהם מתקיימות הגרלות לטובת ציבור הרורכשים, אכן מורגשת ירידה במחיר הדירות. יחד עם זאת, בבנק מתקשים לספק תשובה נחרצת בנוגע להשפעתה של התכנית על כלל שוק הדיור.
רמת הפעילות בשוק הדיור מוגדרת כגבוהה. בנייתן של 48 אלף יחידות דיור כבר החלה ובנייתן של 43 אלף נוספות הסתיימה במהלך 2015. בתוך הנתונים האלה, מדגישים בבנק ישראל, משקלן של הדירות ב"מחיר למשתכן" לא גדול, ולכן בין היתר קשה להעריך את השפעתה של התכנית על כלל השוק.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר עליו מצביעים בבנק ישראל היא תכנית תמ"א 38 לציפוף מבנים וחיזוק בנייה, בעיקר במחוז תל אביב. למרות יתרונותיה, מחברי הדוח מזהירים כי התכנית עלולה לפגוע ביכולת להרחיב את היצע הדירות באזור המרכז בטווח הבינוני והארוך, זאת מכיוון שהתכנית חוסמת את האפשרות להוסיף ולצופף את הבנייה באזורים המתאימים דווקא ליישום מדיניות פינוי-בינוי.
האבטלה נמוכה - אי-השוויון גבוה יחסית לעולם המערבי
המשך הדוח עוסק במצב התעסוקה במשק. מהנתונים עולה כי שיעור האבטלה במדינה הגיע השנה ל"שפל היסטורי", לצד עלייה במצב התעסוקה. לפי בנק ישראל, השכר הריאלי במונחי מדד המחירים לצרכן עלה, וכך תרם לגידול בצריכה הפרטית. למרות זאת, ישנה צמיחה מתונה השנה שנובעת משני טעמים עיקריים: הפעילות הכלכלית עדיין מדשדשת מאז המשבר העולמי שהחל ב-2008, וגם מדיניות הריסון שהנהיגה הממשלה הקודמת תרמה לכך.
על רקע זה, צמיחת התוצר השנה הסתכמה ב-2.5%. לטענת בנק ישראל, מדובר בשיעור מתון - אך דומה לממוצע בשלוש השנים האחרונות. הצמיחה עברה בשנים האלו להתבסס בהדרגה כמעט ורק על הצריכה הפרטית, ובכך ירד משקלם של גורמים אחרים שאינם צריכה פרטית אשר השפיעו על הצמיחה, לחיוב ולשלילה, לאחר המשבר העולמי של 2008.
בנוסף, הדוח מצביע על כך שאי-השוויון בין משקי הבית בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית כשהוא מחושב על בסיס ההכנסה הפנויה, תוך שקלול מסים וסבסוד ממשלתי. בתוך כך, תחולת העוני גבוהה מאוד בקרב משקי בית חרדיים וערביים - מעל 50%, למרות ששיעור התעסוקה בקבוצות אלה עלה במידה ניכרת. הפתרון בקרב שתי הקבוצות האלה, לטענת בנק ישראל, נעוץ בהעלאת כושר ההשתכרות של העובדים במגזרים האלו, בעזרת לימוד של מקצועות רלוונטיים לשוק העבודה - כמו לימודי ליבה.
על פי נתוני 2015, סבסוד מעונות יום ומשפחתונים מביא לתוצאות חיוביות יחסית. שיעור ההשתתפות של אימהות לילדים בגיל הרך התרחב, ושכרן בשנים הראשונות לאחר הלידה עלה. אך האבסורד הוא, אולי, בכך שמשפחות רבות הזכאיות לסבסוד הזה אינן מקבלות אותו בשל מחסור במקומות במסגרות המפוקחות.
הריבית בשפל היסטורי, הגירעון הופחת
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שאמונה בין השאר על גובה הריבית, הפחיתה אותה במארס אשתקד עד לשפל היסטורי - 0.1% בלבד. צעד זה ננקט על רקע אינפלציה שלילית מתמשכת מאז 2014 והתחזקות השקל. קצב הצמיחה המתון לצד חוסן בשוק העבודה השפיע גם הוא על ההחלטה, וכך גם התעוררות מחודשת בשוק הדירות. השינויים בכלכלות העולם היוו גם הם חלק מהשיקול להוריד את הריבית לרמה של 0.1%, שלא עלתה מאז. בין היתר, מדגישים בבנק ישראל כי רמת האינפלציה והצמיחה בשווקים מרכזיים הייתה נמוכה והורגשה האטה בסחר העולמי.
הממשלה פעלה עד לחודש נובמבר ללא תקציב מאושר (בעקבות הקדמת הבחירות למארס וכינון הממשלה החדשה בחודש מאי), אך משרדי הממשלה הוציאו כ-99% מהתקציב החדש שלהן. בו זמנית הצליחה הממשלה להפחית את הגירעון ולהעמידו על 2.4% מהתוצר. היקף החוב הציבורי ירד מעט אף הוא, ושיעור החוב של ישראל נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD.