מצוקת החנייה מחמירה - ולא רק בגוש דן: נדמה שבכל הארץ יותר ויותר קשה למצוא חנייה בכחול לבן. החניונים הפרטיים חוגגים כמובן, והקופון שהם גוזרים הולך ומתנפח. אז איך חנייה לילית שאמורה לעלות כמה עשרות שקלים - מתנפחת למאות?
"נכנסתי ב-16:45. ההיגיון הבריא הוא שרבע השעה הזאת היא כמובן עלות רגילה בהתאם לשעה, וב-17:00 המערכת מזהה אוטומטית וזה תעריף לילה. אני הולכת לקחת את הרכב בבוקר, ואני רואה שהעלות היא 111 שקלים", סיפרה לינוי.
ברוכים הבאים לעולם המופלא של חניונים במדינת ישראל. איפה שהמרחק בין המכוניות מיקרוסקופי, המחירים מנופחים והבעלים מחפשים כל פרצה אפשרית כדי לגזור קופון.
ברוב המכריע של החניונים בארץ יש תעריף לילה - נכנסים אחרי השעה 17:00, 18:00 או 19:00 - ומשלמים תעריף אחיד ומוזל עד הבוקר. ככה חשבה גם לינוי, לפחות חשבה.
"שאלתי אותם 'איך זה יכול להיות?' סבבה, אפשר לחייב אותי עוד 20 או 30 שקלים, אבל איך הגעתי ל-110? - הוא אמר לי שבגלל שנכנסתי לפני השעה 17:00 אז התעריף הוא כביכול פר שעה למשך כל הלילה. שזה משהו שהוא לא הגיוני וגם לא היה כתוב בשלט של הכניסה, שזה לגמרי הטעיית הצרכן לדעתי".
"זו תמונה חוזרת"
לא רק שהחניון לא מוותר על עשר הדקות האלה, וגובה את התעריף השעתי לפני כניסת תעריף הלילה, מתברר שכל כניסה לפני השעה בה מתחיל התעריף הזה - תזכה אתכם בתעריף שעתי לכל הלילה. ובחניונים מודעים לחלוטין לפרקטיקה המבלבלת הזאת.
"זו תמונה חוזרת", אמר אחד מעובדי החניון. "חלק לא מבינים לגמרי את השלט, זה לא משהו שאנחנו כנציגים כאן יכולים לעשות עם זה משהו"
ככה קרה גם לחן: "כמה דקות לפני השעה 18:00, כשהתעריפים מתחילים להשתנות והבנתי את זה בדיעבד, קיבלתי סכומים מטורפים. אחרי מספר שעות בודדות, של ארבע-חמש שעות, של 100 שקלים, למרות שרשום שהמחיר החל מהשעה 18:00 משתנה ל-25 שקלים ללילה. בסופו של דבר, הבנתי שבגלל שנכנסתי כמה דקות לפני - שילמתי לפי התעריף הרגיל".
השילוט בכניסה אכן מציין תעריף אחיד, נניח 25 שקלים ללילה, משעה מסוימת. יניח הישראלי הפשוט שאם הוא נכנס לפני כן - הוא ישלם על הלילה את מה שכתוב שישלם על הלילה, אבל הכול מתברר, שאלה של פרשנות.