נתיבים עקלקלים הם סממן מובהק לכל מי שמנסה למצוא את דרכו לאזור משגב, להסתנן בין יישובים בעלי שמות איזוטריים, להתבשם מחבל ארץ ירוק כל השנה עתיר שטחי חורש, טבע וחקלאות ולהתמוגג מיפי הנוף הנפרש מנקודות התצפית הנהדרות. הכסות הטופוגרפית היא בונוס לחוויה האנושית במרחב ולתושביו שיוזמים, פועלים, יוצרים ומרחיבים את הלב.
> לטיול ההתאווררות הקדם באזור מנשה
יודפת, היישוב הראשון באזור, הוא דוגמא נהדרת והצמיח מתוכו יזמות משום שלא היה אז כלום. מתחם 'בואכה יודפת' הוא חוליה נוספת בשרשרת, ונולד מהצורך במרכז לבילוי, ביטוי ותיור. מיכל עזרוני מנהלת המתחם, והתינוקת הראשונה ביודפת, מספרת שמרבית העסקים הוקמו בידי נשים, שהאווירה ביתית ומשפחתית ויש מבחר מגוון וייחודי שפתח צוהר ונתן השראה. לעזרוני חנות עם תוצרת חקלאית מהאזור ולצדה גם חנות ביגוד, מתנות, קרמיקה, לחם ואפילו עגלת גלידה של מפונים מקיבוץ אורים. ב-12.7 יתקיים במתחם יריד 'שישי את מלכה' שיארח דוכנים של עסקי מפונים, מוסיקה ואווירה טובה (9:00-15:00).
קפה יודפת הוא יופי של מקום לפצוח בו יום טיול באזור וליהנות מנופים מוריקים. שרון פרז, הבעלים, מדברת בהתרגשות על החיבור האנושי במרחב, על העובדים היהודים והערבים, על שיתופי הפעולה והפרגון ההדדי שמאפיין את המקום מתוך שותפות אמת. סביב ארוחת בוקר עם פריטטה אוורירית משובחת, סלט רענן, לחם מיוחד ופריטים נוספים, היא מדגישה שרוב הפרודוקטים מקומיים: לחם, גבינות, ירקות, יין, שמן זית ועוד - כלכלה מקומית מקיימת והכל נעשה כאן טרי מרטבים ועד קינוחים (בזכות קונדיטורית מוכשרת). קירות הקפה מהווים גלריה לתערוכות מתחלפות לאמני האזור, בחודש יולי ישתתפו כאן בפסטיבל 'יולי ארט' של עמותת זמן גליל מערבי. פעם בשבועיים יש ערב קונספט עם ארוחה מיוחדת (150 שקלים לסועד) ופעם בחודש גם ערב מוסיקלי כלשהו, המעניק לארוחה ערך מוסף (פתוח מדי יום 8:00--15:00, שבת עד-16:00, חמישי עד הלילה.
ביודפת שתי אטרקציות נוספת: יער הקופים, שהוא מקלט לבעלי חיים ומקום קסום לילדים ותל יודפת שמלבד סיפורו ההיסטורי והקשר ליוסף בן מתתיהו, ידוע כמוקד פריחת חצבים. אמנם חם מדי לטיול רגלי והחצבים יפרחו רק מאוגוסט, אבל שימו תזכורת ובואו מוקדם או לקראת שקיעה, תרוויחו בענק. בימים אלה מושלם פרויקט חדש, 'שביל בית הכרם', שיסומן וייחנך בסתיו, ועיקרו שביל הליכה מרכזי (130 ק"מ) וכתריסר שבילים מקומיים. אשכול בית הכרם היוזם, חבר לגופים רבים במטרה לעודד טיילות באזור לא מוכר מספיק, לחבר את אתרי התיירות שלאורכו ולהעצים את הפאן הקהילתי בעזרת פרויקטים בשביל כגון ספסלים וכד'.
בכניסה להררית יש תצפית שומטת לסת, אל בקעת בית נטופה שעדיין מלאה מים. חלקה המזרחי נמוך יותר ונטול ניקוז, לכן בחורפים גשומים מאוד היא מוצפת והמראה, גם בסוף יוני, מהפנט. בהררית חיה קהילה רוחנית עם מגוון מטפלים מסקרן, אחד הוותיקים הוא שיר סופר שמטפל במוסיקה ולא רק. סופר למד מוסיקת עולם, נחשף לשיטות ריפוי במוסיקה ופיתח שיטה ייחודית משלו. חלל האירוח גדוש בערימות של קערות טיבטיות, גונגים, כלי נשיפה, מיני פעמונים, חלילים, וכלים עתיקים ומוזרים המשתלבים גם בסדנאות לצד סיפורים וקטעי נגינה. סופר יוצר גם מוסיקה אקוסטית משולבת באלקטרונית, המשמשת לטיפולים אך גם למדיטציה בסדנאות. המקום מהלך קסם בזכות אישיותו הנעימה והיצירתיות המתפרצת בשירת אוברטונים מטורפת או נגינה על מסור. סדנאות מתאימות לששה אנשים ומעלה, כולל משפחות וילדים שעפים על החוויה.
מתחם מעניין נוסף נמצא ביישוב לוטם ובו מחלבה, שוקולטרי ויקב לוטם האורגני שיש לו מרפסת מעלפת אל הנוף. הבחירה באורגני נועדה לשמור על החיבור לקרקע ועל הטעמים שהטבע נותן ליין, שיישאר נאמן למקור. מסתבר שהתקנים ביקבים אורגניים תמיד מקדימים את זמנם והופכים, כעבור שנים, להיות הסטנדרט של כל היתר משום שכל עוד יש מערכת אקולוגית חזקה ומערכת חיסונית בריאה, לא צריך תוספות. במרכז המבקרים אפשר לראות את חדרי החביות דרך זגוגיות גדולות, ולהתענג על טעימות יין בשלושה מסלולים. היקב מייצר כ-50,000 בקבוקים בשנה, ובהם ארבעה יינות לבנים, רוזה, יין כתום וכששה אדומים. יין לבן הוא לא סתם טרנדי לאחרונה, כי יש בו פחות דחיסות ויותר קלילות ורעננות שמתאימה לאקלים. את היין אפשר ללוות באמצע השבוע בגבינות וסלט, בסופי שבוע התפריט מתרחב עם מגוון מנות עד קינוחים, רצוי להזמין מקום.
מי שחושק בארוחת צהריים בשרית עם חוויה, אז 'החוויה הבדואית" בכפר סלמה היא היעד הבא. זיאד סוועד, מורה בעברו, הקים אוהל אירוח ללינה, ארוחות (כשרות), הרצאות, סיפורים והכרת התרבות הבדואית. האוהל שוכן בחצר ביתו, והוא ממוזג בקיץ עם מצנן, לצד גינה עתירת צמחי תבלין ומרפא, המקושטת בכלים עתיקים של פעם ותחת עץ תות רחב. סוועד הוא איש שיחה נעים ומרתק. הוא מספר שיש בכפר אחוז מתגייסים גבוה מאוד ואפילו הבנות עושות שירות לאומי. רעייתו זאדה אחראית לאוכל הנפלא שמשפחות (החל מחמישה אנשים ומעלה) יכולות להזמין, ויש גם אופציה לפעילות כגון הכנת פיתות על הסאג', סדנת פטאייר, סדנת גישוש ובחורף גם ליקוט. נדיבות הלב שופעת במקום, אפשר לעצור לקפה עם סיפור, אפשר להזמין גם ארוחת בוקר אותנטית ולגלות מקום מרתק עם ערך מוסף.
בחום הישראלי אין כמו מי נחל צוננים להפיג את הלהט ונחל צלמון הזורם בסמוך כל השנה, ידוע בבריכות שכשוך כיפיות. הוא מסומן כחול ואורכו פחות מקילומטר וחצי, אך המסלול קווי – הולכים וחוזרים ואם יש יותר מרכב אחד עושים הקפצה. בדרך ניצבות טחנות קמח עתיקות, עדות לפעילותן בעבר ולשפעת המים בנחל, המסלול מוצל חלקית, קליל ומרגיע.
לחצי התקופה עדיין לא מרפים, ואפשר להרגיע את הנפש במקום שדוגל בהאטה, בקרבה לטבע ובהבראה, וכזה הוא מתחם 'סלונס' (Slowness) בקיבוץ מורן. קבוצת יזמים שחברה לקיבוץ שדרגה את חדרי האירוח והם כעת מעוצבים בנועם ועדיין נזיריים לשם הניתוק (אין טלוויזיה למשל). הרעיון הוא לייצר קהילה של וולנס ולהחזיר את בתי המרגוע וההבראה של פעם, בגרסתם העדכנית. יש 30 חדרים מהם כמה סוויטות אך העיקר הוא בחוץ. סטודיו גדול מארח מגוון שיעורי יוגה, בחדר אומנות מתקיימות סדנאות יצירה, יש שכשוכית כיפית המחוממת בחורף, ולמי שקר בערב גם 'האט טאב' וסאונה ובריכת הקיבוץ זמינה לאורחים. האירוח מגיל 12 בלבד ולאלה יש מדי פעם גם פעילויות ייעודיות.
במתחם פועלת מסעדה שהייתה פעם חדר האוכל הקיבוצי, עם שף מקומי ומטבח עונתי בסגנון פארם טו טייבל הפתוחה גם לקהל הרחב. כאן מוגשת ארוחת הבוקר ובימים רביעי עד שבת גם ארוחת ערב. החלל משמש גם כלובי או סלון לאורחים, ומעוצב בפריטי וינטג' אקלקטיים והפתעות ויש גם מזווה/מעדניה עם תוצרת מקומית למכירה (משקאות, עוגיות, ממרחים, תמרוקים, ירקות ועוד). האווירה במרחב היא הדגש, קלילה, מכילה ומאפשרת – תבואו פתוחים.