חטיף צ'יפס טרי הוא אחת החוויות המספקות: פריך, שמנוני ורועש בדיוק במידה, מלוח וממכר ובקיצור בא בול. צ'יפס משקית שהושארה פתוחה, לעומת זאת, הוא חוויה מתסכלת מאין כמוה, בעיקר כשמצפים לדבר האמיתי. הוא אינו פריך אלא רכרוכי, אפילו מעט צמיגי במרקם, ואפילו השמנוניות שלו מאבדת כל אטרקטיביות. זה מה שטיפונת של לחות יכולה לעשות לחטיפים שלנו. ואגב, הכוונה לא רק לצ'יפס אלא גם לצ'יטוס, דוריטוס וחטיפים מלוחים באופן כללי.
אז איך מחזירים חטיף עצוב לחיים?
פעם חשבנו שמיקרוגל יכול לצלוח למשימה, והאמת היא שהוא עושה עבודה סבירה. בניסיון שערכו באתר serious eats נמצא שהמיקרו אומנם מסייע בהחזרת פריכות, אבל באופן לא אחיד שגורם לחלק מהצ'יפס לצאת ממנו פריך וטוב ולחלק קשה ולא לעיס. מי שמחליף אותו ומתברר שעושה את זה טוב בהרבה ממנו הוא האייר פרייר - אותו מכשיר של טיגון באוויר שכובש בשנים האחרונות עוד ועוד מטבחים.
בזכות המאוורר של האייר פרייר בעיית החימום הלא אחיד אינה קיימת, וכל החטיפים יוצאים פריכים באופן אחיד. מה שכן, לאפקט מיטבי חשוב לחמם את המכשיר היטב לפני שמכניסים אליו את החטיפים, כדי שיוכלו לבלות שם את מינימום הזמן ההכרחי. יותר מזה, ההמלצה היא לעצור בכל דקה, לטעום חטיף ולבדוק אם הוא כבר קראנצ'י לפני שממשיכים לדקה הבאה, כי אנחנו לא רוצים שהצ'יפס שלנו ישחים יותר ממה שמתאים לו. הטמפרטורה המומלצת היא 150 מעלות.
צרכני הצ'יטוס, שימו לב - בגלל אבקת הגבינה שעוטפת את החטיפים יש לחמם אותם בזהירות יתרה, כי הם נשרפים מאוד בקלות.