גם בתקופתה בתל אביב, מאפיית וויילד ברד התמקמה ביד חרוצים - לא בדיוק שכונת מגורים או לוקיישן ידידותי במיוחד - ככה שמראש מדובר ביעד שמגיעים אליו במיוחד, עם כוונה ותיאבון - ותנו לנו להרגיע כבר מעכשיו: זה שווה נסיעה לאזור בן שמן (מה גם שכל עוד לא חם מדי, אפשר לשלב פיקניק באזור).
האופים ובני הזוג אייל פרוינד ותום מעוז הכירו כשעבדו יחד במסעדת טאיזו, ונדמה שכמעט לא התכוונו להפוך למותג כזה אהוב ומוערך. אם חשבתם שעזיבת העיר הגדולה והמעבר לכפר יפגע בוויילד ברד, ההמולה ששוררת במקום בימי שישי תוכיח שלא רק שקהל הלקוחות הנאמנים מגיע לפה במיוחד (אם בשביל לאסוף הזמנות לחם הביתה, לאכול במקום או רק להצטייד), אלא שגם הקהל המקומי שמח על התוספת למתחם, שממוקם קרוב למרכז המבקרים של "הצורפים" וסמוך לפודטראק של בשר מעושן, דוכן חומוס ומבשלת בירה.
המעבר לכפר דניאל לא היה מקרי או פתאומי, זהו מהלך מתוכנן של השניים, שלמרות שהפכו למאסטרי מחמצת, לפני כן הם טבחים שגם עברו בכמה מסעדות לונדוניות מכוכבות ומוערכות. את ווילד החדשה הם תכננו לפתוח כמסעדה, אבל בישראל יש תכניות ויש מציאות - והקשר ביניהן לא תמיד הולם את הרצונות. ובכל זאת, בזמן שפתיחת המסעדה הרשמית מתעכבת מסיבות ברורות של מלחמה רב חזיתית, התגבש פה תפריט בראנץ', שממש השבוע נכנסה אליו לראשונה ב-7 שנות הפעילות של ווילד ברד מנה שלא כוללת לחם (!), קדימון למה שיחכה כאן כשהמסעדה תצא לדרכה: פרוסות בשרניות של פורל כבוש, שמונחות מעל סלט רענן של פלח תפוחי אדמה באטר שנצלו בגריל הפחמים, פרוסות קולרבי, מעט מאוד צפים קטנטנים ושמיר (57 שקלים). מנה כיפית ומעודנת, שכל כך מתאימה ליד של תום ואייל: פשוט וטעים.
ואם כבר פשוט וטעים, המנה שאולי מנציחה את המוטו הזה בצורה הטובה ביותר: פרוסת לחם איטלקי לצד עגבניות טריות קלופות וחתוכות, פרוסות פלפל ירוק חריף, שמן זית ומלח ים אטלנטי (31 שקלים). העגבניות עוברות לרגע במים רותחים, מקולפות, נחתכות בתשומת לב ואחרי שאוכלים 2-3 קוביות במזלג, בוצעים את פרוסת הלחם, טובלים בשמן הזית הטוב, מעמיסים אדום וירוק ומתענגים על כל ביס. הרבה מקומות מתיימרים לעשות בדיוק את זה: "לתת לחומרי הגלם המשובחים לדבר בעד עצמם" ושאר דקלומים, אבל בוויילד ברד זה הדבר האמיתי. זה גם המקום אולי "להרגיע" שאומנם הבאגטים כבר לא כאן, אבל כריך האומלט ואמנטל וטוסט הגרוייר שהתאהבנו בהם במאפייה בתקופתה התל אביבית עדיין כאן.
שתי תוספות חדשות במקום הן מאפה מנגולד ומאפה בצל מקורמל (19 שקלים כל אחד). הבצק שלהם חלומי: מתפצח עם קראסט לא קשה מדי, ומבפנים רך ואוורירי. הוא מאד מזכיר את הפוקצ'ות שיש כאן, אבל זה משהו קצת אחר ולמרות ששניהם מעולים, מאפה המנגולד הזה הוא כנראה הדבר שהכי אהבנו לאכול כאן: המנגולד עובר בישול ארוך, מקבל טעמים וגוונים שמזכירים פקיילה ומשתדך לגבינת אמנטל שביחד נוצר עומק טעמים אדיר וממכר. אכלנו אחד במקום, הזמנו אחריו נוסף וברגע האחרון רכשנו גם אחד הביתה, עד כדי כך הוא מצוין.
לראשונה מוגשים פה גם קרואסונים: חמאה ושוקולד, טעימים, תפוחים ומדופפים; ולמשקה האייס-טי תפוח המפנק הצטרף משקה נוסף: ג'ינג'ר ביר (26 שקלים) שמוכן על פי כל כללי הטקס ומוגש עם תוספת תפוז סיני מסוכר לאיזון המרירות. כמו כן ניתן לרכוש את ריבת התות עם זסט לימון שמגישים כאן בצנצנת ולשחזר בבית את מנת "לחם, חמאה וריבה".
נכון שיש אין סוף בתי מאפה כרגע מצפון ועד דרום, חלקם עם ויטרינות צבעוניות, עם איזה מאפה דגל אינסטגרמי או גימיק טרנדי ומערך יחסי ציבור משומן, אבל ווילד ברד לוקחים הכל לאט, לא ממהרים לצאת בהכרזות ופשוט מאוד מכינים אוכל טעים מאוד. הוכחה נוספת לכך היא תפריט קטן ומדויק שלא מתפזר ליותר מקומות ולא מנסה להתחנף. כרגע ננסה לא להלחיץ יותר מדי, רק נגיד שאנחנו כבר ממתינים לראות מה עוד יעלה לגריל הפחמים הנאה במטבח המרווח וגם סקרנים לגלות איך המקום ייראה בשעות הערב כשסוף סוף בעזרת השם תיפתח המסעדה.
ווילד ברד. כפר דניאל (מתחם הצורפים). שעות פעילות: שלישי, רביעי וחמישי 10:00-16:00, שישי 10:00-14:00