בעוד כמה ימים תחל שנה חדשה וכולנו נרגיש היטב את הגזרות הכלכליות שייפגעו בכל אחא ואחד מאיתנו. "משפחה בשנת 2025 צריכה להבין שהיא הולכת לתקופה קשה", אומר דרום שטרום, ראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על הגבלים עסקיים. "אנחנו מדברים על גידול בהוצאות ברמה השנתית של 15-10 אלף שקל".

עם עליית המע"מ, התייקרות הארנונה, המים והחשמל, הקפאת קצבאות הילדים, הקפאת מדרגות מס הכנסה ועלייה בתשלומי הביטוח הלאומי, משפחות רבות יתקשו לסיים את החודש. וכשזה המצב, ישראלים בין נאלצים לקחת הלוואות כדי לסגור את המינוס. זה מוביל לעלייה בתקופה האחרונה בביקוש להלוואות - ובריביות גבוהות.

"אנשים רואים בהלוואות פתרון", אומר יו"ר איגוד היועצים לכלכלת משפחה שי אבו. "אבל הם לא מבינים שזה יכול להיות רעל. ולכן חשוב לחשוב טוב טוב לפני שלוקחים כל הלוואה, כדי שזה יהיה דבר יעיל ולא רעיל". לדברי שטרום, "גם הבנקים שיש להם רווחיות גבוהה ורוצים לעשות שימוש ברווחים האלו ישמחו מאד להלוות".

בשיחה אקראית עם מוקד ההלוואות של ישראכרט בבקשה להלוואה בגובה 60 אלף שקל מיהרו מאד לספר לנו שאפשר להגיש בקשה להלוואה בסוף גבוה הרבה יותר, של עד 200 אלף שקל. "זה לפריסה של עד 100 תשלומים, בטווח ריביות שמתחיל מפריים + 1% ויכול לעלות ולהגיע עד לפריים פלוס 11.9%, לפני נתוני הלקוח". הבנקים וחברות האשראי מצדם נהנים מהביקוש הצומח לנטילת הלוואות, ואף נערכים לעלייה נוספת במתן הלוואות צרכניות.

כרטיסי אשראי (צילום: ap)
כרטיסי אשראי (אילוסטרציה) | צילום: ap

לפני שבוחרים איזו הלוואה לקחת יש כמה דברים שחשוב להקפיד עליהם: "קודם כל לבקש דוגמה לכמה כסף נשלם כל חודש עבור הריבית", מייעץ שטרום למי שבוחן נטילת הלוואה. "דבר שני לראות איך ייראו תשלומי הריבית שלנו כעבור שנה-שנה וחצי, כי הרבה פעמים אתה מתחיל נמוך אבל מוצר את עצמך מחזיר פי כמה אחרי שנה וחצי". ורבו מוסיך כי צריך להבין שיש פער בין ריביות שניתנות עבור הלוואה באמצעים דיגיטליים - באפליקציה או דרך אתר האינטרנט - ובין הריביות להלוואות בפניה ישירה בסניף עצמו.

"אולי הדבר החשוב ביותר זה לעבור בין כמה בנקים וחברות כרטיסי אשראי ולראות שאתם מקבלים את ההלוואה הזולה ביותר", מוסיף שטרום. עוד עצות הן לבדוק את דירוג האשראי האישי; לדעת להתמקח ולא לקבל כל הצעה; לקחת הלוואה רק לתכלית חיובית כמו לימודים; ולוודא שיש כושר החזר מול ההתחייבות.