ממצאים ראשונים מתוך מחקר שערכה רשות התחרות מספקים תשובה חלקית לשאלה מי אחראי לעליות מחירי המזון בישראל, לפחות בשנים שקדמו לפרוץ המלחמה. הפרק הנוכחי שמפרסמת הרשות מתוך המחקר עוסק ממוצרים המיובאים ארצה, ומרמז כי מי שאחראים לעליות המחירים הם דווקא הקמעונאים - ולא היבואנים.
עוד בנושא ב-N12:
• קו ההגנה האחרון של הצרכנים ברשתות המזון בסכנת חיסול
• כך יזנקו ההוצאות של שלוש משפחות ב-1 ינואר
• מבקר המדינה: משרד הכלכלה כשל בפיקוח על מחירי המזון
המחקר שביצעה הרשות התבסס על נתונים שהעבירו ספקי המזון וקמעונאים גדולים במסגרת מענה לדרישות שהועברו להם. לפי הודעת הרשות, הנתונים הועברו מארבעה ספקים-יבואנים גדולים ושני קמעונאים גדולים בתקופה שבין 2019 למחצית הראשונה של 2023. כל היבואנים שנכללו במדגם מהווים שחקנים משמעותיים בתחום המזון וחלקם גם בתחומי טיפוח הפרט ומוצרי הניקיון לבית.
מחברי המחקר לא דנים בשאלה האם מחירים המוצרים המיובאים לישראל עלו יותר מהמחירים עבורם בחו"ל. עם זאת, הם מציינים כי משנת 2021 טיפס מדד מחירי המזון בשיעור שנתי של 4.6% לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 0.9% בלבד בעשר השנים שקדמו לכך.
החוקרים אף נמנעים מלהצביע מפורשות על הסיבות לעליית המחירים הארץ. ובכל זאת, מהמחקר עולות כמה טענות עיקריות שמתייחסות לגורמים לעליית המחירים:
- עלייה בעלויות היבואנים ברכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל.
- שיעורי הרווח הגולמי של היבואנים ירדו באופן מתון אך עקבי.
- שיעורי הרווח של הקמעונאים נותרו יציבים, ובמיוחד בתחום המזון.
כלומר, לפי החוקרים, בעוד שהיבואנים ספגו ירידה ברווחיות - הקמעונאים לא נפגעו.
1.50 רווח ליבואן, 2.50 לקמעונאי
המחקר מפרט כיצד מתחלקים בממוצע 10 שקלים שמשלם צרכן הקצה עבור מוצר מיובא: 5.10 שקלים כיסו את עלויות רכישת המוצר של היבואן מהיצרן, 1.50 שקלים היוו את הרווח הגולמי של היבואן, 90 אגורות כיסו את העלויות הנלוות של הקמעונאי וה-2.50 שקלים הנותרים היוו את הרווח הגולמי של הקמעונאי.
לפי רשות התחרות, ממצאי המחקר מלמדים כי העלייה במחיר ששילמו היבואנים עבור רכישת מוצרים תרמה לעליות המחירים המיובאים עבור הצרכנים. החוקרים משערים כי העלייה בעלויות היבואנים נובעת משלל גורמים ובהם עלייה עולמית במחירי התשומות והתחזקות כוח המיקוד של יצרניות גלובליות, בין היתר על רקע מיעוט יבואנים מקומיים בשל חסמי יבוא ושיווק.
על מסקנות המחקר יש להוסיף שני סייגים: מדובר בנתונים שהועברו על ידי החברות עצמן; איסוף הנתונים הסתיים במחצית הראשונה של 2023, כך שאינו מכסה את גל העלאות המחירים שאחרי המלחמה.