ועדת הכלכלה אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק שירותי תעופה (חוק טיבי) שצפוי בזכות הלקוחות לפיצוי במקרה ביטול - אך עשוי להביא לחזרתן של חברות התעופה הזרות לפעילות בישראל. הבקשה לתיקון החוק וצמצום הצורך בפיצוי הטסים היה אחד התנאים שהעלו נציגי חברות התעופה הזרות לחידוש הטיסות.

עוד ב-N12 כלכלה:

Wizz מעדכנת: אלו הקווים שחוזרים לישראל - ואלו המחירים
הדחפורים כבר בהיכון: הושלם תכנון המטרו של גוש דן
רשות התחרות חקרה: מי אשם בעליית מחירי המזון בישראל

טרם השינוי היו חברות התעופה מחויבות בשורה של שירותי סיוע ללקוחות במקרה של דחיית הטיסה או ביטולה. אי עמידה בתנאים הייתה חושפת אותן לתביעות אזרחיות בגובה אלפי שקלים ללא הוכחת נזק. כמו כן, במקרה של ביטול הטיסה חויבו החברות במתן פיצוי כספי בסך אלפי שקלים נוסף להשבת התמורה או מתן כרטיס טיסה חלופי.

מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר אשתקד, רבות מחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל. בנוסף, רבות מהחברות טענו כי על רקע המצב הביטחוני, נוסח החוק הנוכחי פוגע בהן והופך את החזרה לפעילות בארץ ללא כדאית. יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן התנה את הבאת התיקון לאישור הכנסת בכך שהממשלה קודם כל תאשר פריסה של רשת ביטחון שתגדיל את מספר הטיסות לצפון אמריקה.

מה הפיצוי למי שטיסתם כבר בוטלה?

התיקון שאושר היום בוועדת הכלכלה משנה את זכאות הטסים לפיצוי על רקע המלחמה. לפי הוראת שעה שאישרה הוועדה, חברות התעופה לא יחויבו במתן הפיצוי הכספי הנוסף למי שרכשו כרטיסי טיסה מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר ועד סוף נובמבר 2023. גם מי שרכשו כרטיסי טיסה למועדים שסביב מתקפות הטילים האיראניות (18-12 באפריל ו-5-1 באוקטובר) ולימים שלאחר חיסול איסמאעיל הנייה (8-3 באוגוסט) לא יהיו זכאים לפיצוי הכספי הנוסף.

במקביל קוצרה תקופת ההודעה המוקדמת המזכה בפיצוי הנוסף במקרה של ביטול מ-14 יום לשלושה בלבד עבור התקופה שמ-1 בדצמבר 2023 ועד לסוף פברואר 2024.

ביטול פעילות נתב"ג (צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
טיסות מבוטלות בנתב"ג | צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

איך יפוצו מי שטיסתם תבוטל?

שאלת המפתח עבור הטסים היא מה תהיה מדיניות הפיצוי עבור ביטולים מעתה והלאה. התיקון שאושר מעניק לשרת התחבורה, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, סמכות להקפיא את הזכויות החוקיות של הטסים במקרים של "מצבים מיוחדים": מצב מיוחד בעורף, אירוע חירום אזרחי או מצב חירום בריאותי שנמשך מעל שבועיים.

התיקון קובע ששרת התחבורה תוכל לקבוע בצו שלא תהיה ללקוחות זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות. בנוסף היא תוכל לצמצם בצו את תקופת הזכאות לפיצוי הכספי הנוסף בעת ביטול טיסה מ-14 ימים לעד שלושה ימים בלבד לפני מועד הטיסה. השרה תוכל להחיל את הצו על כל הטיסות או על חלקן לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי לא תעלה על 45 ימים.

מה עם מי שייתקעו בחו"ל בביטול?

לפי ועדת הכלכלה, בעת ביטול טיסה תידרש חברת התעופה להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הכי קרוב או מהיעד הכי קרוב. לפי משרד התחבורה, חברות שיבטלו טיסות לישראל או ממנה יחויבו לספק לנוסעים טיסות חלופיות אל או משדות התעופה בלרנקה שבקפריסין, אתונה ביוון או דובאי באיחוד האמירויות.

ישראלים תקועים בשדה התעופה בפראג
ישראלים שנתקעו בנמל התעופה בפראג בגלל ביטולי טיסות לארץ (ארכיון)

מה קורה עם טרמינל 1?

דרישה נוספת שהעלו חברות הלואו קוסט לחידוש טיסותיהן לישראל הייתה פתיחתו המחודשת של טרמינל 1, או השוואה של האגרות הנגבות בטרמינל 3 לאלו שנגבו בטרמינל 1. נציגת אגף התקציבים באוצר דיווחה בדיון בוועדת הכלכלה כי רשות שדות התעופה (רש"ת) התחייבה לפתיחת טרמינל 1 ב-1 באפריל 2025, עם פתיחת עונת התעופה הבאה.

נתב"ג טרמינל 3 (צילום: רשות שדות התעופה)
נתב"ג (ארכיו) | צילום: רשות שדות התעופה

מה עם תגבור הטיסות לארה"ב?

לצד התיקון שמצמצם את זכויות הטסים וכתנאי לו, סוכם כי הממשלה תפרוס רשת ביטחון לחברות התעופה ארקיע וישראייר, כדי שיוסיפו עוד שתי טיסות שבועיות לצפון אמריקה.

לדברי נציגת האוצר בדיון, העקרונות עוד לא סוכמו, אך הסיכום המתגבש הוא שהמדינה תממן 50% מהעלות במקרה של הפסד תפעולי שייגרם לחברות בגין ביטול טיסות לצפון אמריקה. הודעת משרד התחבורה מוסיפה כי כי רשת הביטחון תשתתף בכ-50% מעלות הפיצוי שיושת על חברת התעופה במקרה של ביטול או קושי תפעולי.

מטוס נוסעים של חברת דלתא (צילום: רויטרס)
מטוס בשמי ניו יורק | צילום: רויטרס

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן הודיע בדיון כי התיקון החדש לחוק יובא לאישור סופי במליאת הכנסת רק לאחר שהממשלה תאשר את ההחלטה בדבר רשת הביטחון לטיסות לצפון אמריקה.

האם עכשיו החברות הזרות יחזרו?

עו"ד שירלי קציר, שמייצגת חברות תעופה זרות ובהן בריטיש אירווייז, ציינה בפני ועדת הכלכלה כי החברות יוכלו להוסיף כבר מינואר 50 אלף מושבים, ובאפריל אף יותר. "נוסיף את המושבים גם אם ההצעה תעבור כמו שהיא, ואם יכנסו התיקונים שביקשנו יתווספו הרבה יותר מושבים", אמרה.

נציג ריינאייר, עו"ד איל דורון, ציין בדיון כי אם טרמינל 1 ייפתח ב-1 באפריל ריינאייר תחזור במועד הזה, ואם הוא ייפתח קודם היא תוכל לחזור קודם. "כל עוד חלות אגרות טרמינל 3 לא נחזור", אמר.

האם זכויות הטסים צומצמו לתמיד?

ח"כ אחמד טיבי, יוזם החוק המקורי, הזהיר מהתיקון להצעת החוק המקורית שלו, שיפגע לדבריו באופן קבוע ביכולת של הצרכנים לדרוש פיצוי בעתיד. על רקע הסתייגויות שהגישה האופוזיציה סוכם כי התיקון לא יאושר באופן קבוע אלא יהיה תקף לשישה חודשים בלבד.