ניו יורק נחשבת שנים לבירה קולינרית וטיול בה אינו שלם בלי אחת או כמה מהמסעדות והברים הטובים בעולם. אחרי מסע קולינרי ארוך בעיר כתבנו חזר עם המלצות למקומות שבאמת אסור לפספס. אז אם אתם מתכננים את הטיול הבא שלכם בתפוח הגדול, כדאי לכם לשמור את הכתבה הזו.
Mr. Purple
העיר ניו יורק ידועה בגגות המרהיבים שלה, שמכונים "רוף-טופ". אחד הרוף-טופים הנחשבים והלוהטים הוא מר פרפל - בר, מסעדה ומועדון על הגג, בקומה ה-15 של מלון אינדיגו בלואר איסט סייד. בדיוק כמו השכונה התוססת ומלאת הגרפיטי שבה הוא ממוקם, מר. פרפל, עם מרפסת גדולה במיוחד ובריכת שחייה, משלב רוח נעורים ונופים פנורמיים עוצרי נשימה של כל מנהטן וקו הרקיע שלה, המקום המושלם לתמונות אינסטגרם.
התפריט כולל את הקוקטיילים הקלאסיים, כמו מנהטן ואולד פאשן, מיצים בכבישה קרה ובגזרת האוכל אפשר להתפנק עם המבורגר. להבדיל מגגות אחרים, למר.פרפל אפשר להגיע כל השנה בזכות בקתת חורף, איגלו שקוף וענק שנמצא בלב הגג.
בסופי שבוע הרוף טופ הפופולרי הופך למסיבה אחת גדולה, ביחד עם החלל הפנימי. ואל תופתעו אם תמצאו סלב מקומיים ואפילו ישראלים כמו נעה קירל, בר זומר ונטע אלחמיסטר שפוקדות את המקום.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
Oiji MI
מה שהתחיל כטרנד של מסעדות קוריאניות בניו יורק, הפך לעוד מטבח שמספק את המסעדות הטובות ביותר בעיר. אחת מהן, היא מסעדת oiji mi שהתחילה כמסעדה שכונתית באיסט וילג', וזכתה לביקורות משבחות שקבעו שמדובר באחת המסעדות הקוריאניות הטובות ביותר בעיר. היא נסגרה במהלך הקורונה, ונפתחה כמסעדת פיין דיינינג שקיבלה בתחילת החודש כוכב מישלן ראשון.
השף בראיין קים הרכיב תפריט ממנות על הגבול בין בישול קוראני מסורתי ומודרני עם מרכיבים מעולים, כשגולת הכותרת הם הרטבים שבאים לידי ביטוי במנת הצ'ילי לובסטר ראמן ובקערת ה"אויג'י", הגרסה של המסעדה למנת הביבימבאפ הקוראנית, שמורכבת מבשר וביצה על מצע של אורז מטוגן ושאר ירקות. המילה "אויג'י" מתייחסת למלפפונים כבושים קוריאניים, אחת ממנות הבנצ'אן במטבח הקוריאני, מעין מאזטים שמהווים את עמוד התווך של המטבח הקוריאני.
אז נכון שמדובר במסעדת מישלן עם ארוחת טעימות, אבל האווירה ב Oiji Mi נעה בין יוקרתי לקליל ואינה כבדה כמו במסעדות המישלן הוותיקות. גם כאן המלצרים לובשים חולצה לבנה מכופרת אבל איתה הם נועלים סניקרס מגניבות של נייקי. רוב השולחנות ממוקמים מול המטבח שפתוח לחלוטין, מהרצפה ועד התקרה, כמו במה שנותנת כבוד לשחקנים, ובמהלך הארוחה בהחלט מרגישים שמדובר בהצגה הכי טובה בעיר.
COTE
עוד מסעדה קוראנית נחשבת היא "קוט" – גולת הכותרת של גל "הברביקיו הקוריאני" בניו יורק. הארוחה ב"קוט" היא אירוע. מדובר בחלל גדול, אפלולי ומאוד שיקי. במרכז כל שולחן מורכב גריל שעליו נצלה הבשר, ותאמינו או לא, אין ריח של עשן. כמעט כאילו זו מסעדת סושי ולא שיפודייה קוריאנית.
התפריט הפופולרי הוא "משתה הקצבים" שעולה 64 דולר לאדם ומורכב מארבעה נתחים שנבחרים על ידי השף ולידם באנצ'ן, ממש כמו המאזטים או ה"סלטים" בשיפודיות אצלנו, רק שבקוט שכללו את זה לדרגה של אומנות. לפני שהבשר מוכן מגיע לשולחן סופלה חביתה אוורירית במיוחד, אטריות, שני תבשילים קוריאניים בסיסיים, מלפפונים חמוצים וקימצ'י (חמוצים קוריאניים).
למרות שהברביקיו נמצא על השולחן שלכם, ב"קוט" אתם לא צריכים לדאוג לבשר. המלצר אחראי על הצלייה האיטית שנבנית בהדרגה ויוצרת מתח וציפייה. לבסוף, הבשר נחתך על ידי מספריים ישר לצלחת. ובכל זאת מה שעושה את ההבדל זו צורת האכילה: מומלץ למרוח את הרטבים הקוריאניים על עלי חסה קריספית, להניח את הבשר ולהתענג.
מבקר האוכל הקשוח של הניו יורק טייס, פיט וולס הגדיר את הבשר בקוט כ"טוב ביותר מבין מסעדות הברביקיו הקוריאני". טיפ קטן: שווה לרדת לבר השיקי שנמצא בקומת המרתף, ובדרך עוברים דרך חלון הראווה של הבשר.
Zuma
לרשת זומה, שהוקמה בלונדון, יש 21 סניפים ברחבי העולם, אחד הטובים והנחשבים מביניהם נמצא בניו יורק, על שדרות מדיסון. מסעדת הפיוז'ן היפנית משדרת יוקרה עם עיצוב דרמטי ותעשייתי, מטבח פתוח, בר, טרקלין ואופציה לחדרים פרטיים. כל זה בשתי קומות מרשימות במיוחד.
זומה נותנת טוויסט מתוחכם לאוכל היפני המסורתי והאיזיקאיות. המסעדה לוקחת את הטכניקה של המטבח היפני ומחברת אותו עם היומרה של המערב על צלחת מרהיבה. התפריט מציג מגוון מנות משלושה מטבחים: המטבח הראשי, דלפק הסושי והגריל.
צוות השפים גדול ומיומן בבישול אסייאתי. התפריט מקיף והמנות שומרות על המקוריות לצד מסורתיות וחומרי הגלם באיכות גבוה. מלבד הסושי, המנות הבולטות בתפריט, הן צלעות עם רוטב אסייתי המתקתק ושבבי שום, ודג בקלה שחורה במרינדת מיסו, שנחשבת לחביבת הקהל. אם שמים את זומה בקטגוריה של מסעדות יפניות גדולות ופופולריות בניו יורק כמו NUBU ו-TAO, אין ספק, שהמטבח והאווירה שלה מנצחים.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
Koloman
מסעדת קולומן נפתחה בחודש האחרון במנהטן על שמו של האמן האוסטרי, קולומן מוזר. זו מסעדה צרפתית עכשווית עם נגיעות מוינה, שמגישה מנות קלאסיות אירופאיות, עם טוויסט מודרני ולוק מוקפד ועדכני, עם בר סקסי בכניסה.
השף האוסטרי מרקוס גלוקר, שעבד אצל גורדון רמזי, מלהטט בין המטבחים של צרפת, ואוסטריה עם מנות כמו פטה כבד אווז, המבורגר לובסטר, סופלה גבינות וכמובן, המאכל האוסטרי ביותר – השניצל. כל הצלחות מקבלות טאץ' עדכני באווירה משוחררת ופחות כבדה משל מסעדה אירופאית קלאסית.
Dante
למי שאוהב לאכול על הבר, לצד דרינק מעולה ופסטה בעבודת יד - "דנטה" בשכונת גרינוויץ' וילג' על רחוב מקדוגל היא המקום לעשות זאת.
בשנת 2015 בני הזוג האוסטרלים, לינדן פרייד ונטליה הודסון, קנו את "קפה דנטה" שפתוח בניו יורק משנת 1915, מתוך החלטה לשמור על הצביון האיטלקי שלו. מאז, דנטה נמצאת ברשימות של הברים הנחשבים בתפוח הגדול וב-2019 אפילו קטפה את המקום הראשון בדירוג הברים של סן פלגרינו.
דנטה עשתה את שמה בזכות המשקאות הקלאסיים, מרטיני, מנהטן ומרגריטות, אבל הלב של תפריט הקוקטיילים נשאר איטלקי – נגרוני. לא מעט וריאציות של המשקה עם טעמים כמו לבנדר או שוקולד תמצאו שם. בגזרת האוכל, השף אנחל פרננדז מוציא מתחת ידו פסטות מצוינות, בעבודות יד, אנטיפסטי נהדר, ומנת מולים ברוטב ארביאטה.
מחיר ממוצע לזוג: 100-150 דולר
TIM HO WAN
באיסט ווילג' תמצאו את TIM HO WAN, מקדש לדים סאם מהונג קונג, עם יותר מ-30 סניפים ברחבי העולם, כוכבי מישלן ושני סניפים בניו יורק. כאן אפשר לאכול ארוחה זוגית נהדרת בפחות מ-40 דולר, מה שזיכה את הרשת בתואר "המסעדה הזולה ביותר עם כוכבי מישלן".
חשוב לדעת, ב-THW לא מתחנפים לטעמים המערבים, רוב הלקוחות אסייאתים וההזמנה מתבצעת על ידי סימון מספרי המנות. לצד הדים סמים המפורסמים (גם מאודים וגם מטוגנים), מומלץ להזמין סטיקי רייס ממולא בבשר ועוף בתוך עלה לוטוס.
Double chicken please
אחת השכונות הכי מגניבות בניו יורק היא הלוור איסט סייד, שם נמצא בר הקוקטיילים Double chicken please, שרק בתחילת החודש הגיע למקום השישי בדירוג הברים הטובים בעולם. במקום יש חדר קדמי שמקרין סרטים מצוירים על הקיר וברז של קוקטיילים (כן, כמו ברז בירה, רק של קוקטיילים) עם יותר מ-10 סוגי קוקטיילים.
מה שהופך את הקוקטיילים ב-DCP לבלתי נשכחים היא העובדה שמייצרים אותם ממזון. כך למשל מנגו סטיקי רייס מורכב מרום מנגו, וואקמה תה, אורז דביק וקוקוס מבושל קר; פיצה קרה מורכב מפרמיג'אנו רג'יאנו, עגבנייה, דבש בזיליקום וחלבון ביצה. ומה לגבי מנת הבית, קריספי צ'יקן בבקשה: השם מחייב וכריכי העוף של הבר הפכו לשם דבר עם 200 כריכים שמוכנים במקום מדי ביום. מדובר באחד מכריכי הקריספי צ'יקן הטובים בעיר, שמקדשת כריכי קריספי צ'יקן.
פיצות
אי אפשר לבקר בניו יורק בלי לאכול פיצה, ממנות הדגל של העיר, ואנחנו נציין כאן שתי פיצריות שבהחלט שוות ביקור. הראשונה היא הפיצה המשפחתית "די פארה פיצה" שנמצאת בברוקלין. ההגעה אליה לא פשוטה, כמו מסע כומתה, לקח לנו יותר מ-45 דקות להגיע אליה ברכבות ממוזיאון ברוקלין, אבל – זה היה שווה את זה.
די פארה נחשבת לפיצרייה קלאסית מ-1965. היא באותו מעמד כמו הפיצריות הגדלות בניו יורק, רוברטה, ג'ו ופרינס, ולפחות לטעם כתבנו היא הרבה יותר טעימה. מדובר בסלייס ניו יורקי לפי הספר: הפיצה נאפית בתנור אבן בחום של 400 מעלות, עם רוטב עגבניות שמתובל בוודקה, בזיליקום ופרמז'ן מגורד. הפיצה נעשית במקום ברגע ההזמנה, מה שמצריך סבלנות.
ומהקלאסי למודרני, “Una", שנמצאת בשכונת לוואר איסט סייד שכבר הזכרנו. “Una" הפתיעה מומחי פיצה רבים הקיץ, כשזכתה במקום הראשון בתחרות הפיצות העולמית החשובה ביותר שנערכה בנאפולי. היא אומנם ממוקמת בניו יורק, אבל הפיצה היא נפוליטנית לחלוטין. אגב, לא מדובר בפיצרייה שבה אפשר להזמין משולש לדרך, אלא במסעדה לכל דבר, מסעדת פיצה שף, שהזמנת המקום אליה כבר הפכה למשימה מורכבת.
אנתוני מנג'ירי הוא מחלוצי הפיצה בסגנון נפוליטני בארצות הברית. יליד ניו ג'רזי שגדל במשפחה איטלקית-אמריקנית מלוכדת ופיתח אובססיה לפיצה מגיל צעיר. ב-"Una" הוא מכניס לתנור העץ עד שלוש פיצות בכל פעם במטרה להתמקד בכל פרט.
View this post on Instagram
View this post on Instagram