בוועדת הכלכלה, שהתכנסה הבוקר (א') כדי לדון ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בתקנים הייחודיים בהובלת משרד הכלכלה, חשפו לובי 99 שרק 17 מתוך כ-530 תקנים ייחודיים החוסמים יבוא לישראל יפנו באופן מלא וללא הסתייגויות לתקינה האירופאית - ובכך יתאפשר יבוא חלק שלהם. יו"ר ועדת הכלכלה ביטן זעם בדיון: "זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל - אבל זה לא יהיה המצב בפועל".
היו"ר ביטן אמר את הדברים לאחר שמסקירת לובי 99 עלה שההצעה לא תחול בשלב הראשון על 300 מתוך 538 תקנים. משרד הכלכלה אמנם טוען שהרפורמה תחול על 80% מערך הייבוא של מוצרי הצריכה - החיסכון בעלות הייבוא יהיה משמעותי. אך משרד הכלכלה לא הציג כיצד הוא עשה את החישוב - או איך הוא צפוי להשתנות אחרי פתיחת היבוא.
הבעיה העיקרית היא שבעוד שרק כ-230 תקנים מתוך 530 ייכנסו לרפורמה (השאר מוחרגים וימשיכו לדרוש תקינה ישראלית ייחודית), יש על רובם הפניות מחוקים אחרים. כך למשל, "חוק החשמל" מפנה לתקינה ישראלית ייחודית, ובכך מקשה בפועל על יבוא של מכשירי חשמל כמו מכונות כביסה, מדיחי כלים ומגהצים.
גם חברי כנסת נוספים הסתייגו מהצמצום הדרמטי שעוברת רפורמת היבוא: ח"כ משה פסל (הליכוד) העלה חשש כי "יש פה ישראבלוף, אם מאמצים רק 17 תקנים אז זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ואמר כי מה שנמכר באירופה צריך להימכר גם בישראל. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנן) הוסיף כי "צריך להכניס את כל 538 התקנים לרפורמה, וועדת חריגים תדון בתקנים שההצעה לא צריכה לחול עליהם. ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) אמר כי "תמיד אפשר להצדיק החרגות, אבל הכוונה היא לצמצם את הרשימה הזו למינימום" והוסיף ש"הצעת החוק עדיין לא מבושלת מספיק".
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, שפך מים קרים על הטענה של שר הכלכלה ניר ברקת לפיה יהיה ניתן לייבא באמצעות הוכחת שיווק באירופה בלבד. הוא אמר שלרגולטור לא תהיה אפשר לאכוף את התקינה האירופאית והוסיף "אתם מוכנים לקבל את זה? אני אומר כרגע שאין לנו יכולת כזו בישראל, ואני הראשון שביקשתי להקים את היכולת הזו". המשנה ליועצת המשפטית של המשרד, עו"ד גלית יעקובוב, גם אמרה: "אפשר להחליט שבודקים רק מסמכים, אבל אז לא נדע לבדוק אם זה עומד בתקינה אירופית". בעיה אחרת נוגעת ל"שינויים לאומיים" במסגרתם מוצרים כמו חיתולים וטמפונים נדרשים לעמוד בתמורות ישראליות לתקינה האירופאית, שחוסמות גם כן את היבוא.
מצב זה משאיר את הרפורמה מרוקנת מרוב תוכנה, כאשר רק 17 תקנים בלבד מתוך כ-530 תקנים ישראליים יחודיים. אלו כוללים מוצרי צריכה חשובים כמו אירוסול (דאורורנטים), צעצוצעים מעל גיל 3 ועריסות לילדים - אך עדיין מדובר בשבריר ממה שהובטח מלכתחילה בידי שר הכלכלה ברקת כשיזם את הרפורמה. "אנחנו רוצים שזו תהייה רפורמה לא רק על הנייר" אמר יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן "המשמעות היא שמה שהסברתם לציבור זה לא נכון. זה לא שמה שנמכר באירופה יימכר בישראל. הרפורמה תיתן פתרון חלקי, אבל ביחסי הציבור היא תיתן פתרון מלא. זה לא יוריד את המחיר. יש הבדל בין יחסי הציבור של ההצעה לבין הצעת החוק בפועל. זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל זה לא יהיה המצב בפועל".
ממה נובעים המכשולים? על פי רחל גור, סמנכ"לית לובי 99 "למשרד הכלכלה אין סמכות מקצועית, הוא רק מתכלל. ואז נכנסים הגורמים המקצועיים: השיכון, הכבאות, הבריאות, אנרגיה וכו' - לכל אחד יש הסתייגויות משלו. הם מגיעים לדיונים כדי להוסיף חריגים מעבר למה שהם דרשו מלכתחילה, ולהיאבק על החריגים שהם דרשו. בשלב מסוים התחילו לדרוש שבורג מסוים למעליות לא ייכלל ברפורמה, כי כידוע - באירופה מסוכן לעלות על מעליות".
הדיון הבא, המסכם, יתרחש ב-30 ליוני. אחריו, לקראת סוף כנס הקיץ של הכנסת שיסתיים ב-27 ליולי, החוק יעלה להצבעה במליאה. אבל מה יהיה תוכנו, ועד כמה הוא יביא בשורה ליוקר המחיה כמו שהבטיחו הגורמים הפוליטיים? עוד מוקדם לדעת.