לפני שהיצע הממתקים בארץ היה ענק ונגיש כמו היום, מגוון הממתקים היה בסיסי, כזה שכל ילד או מבוגר חובב ממתקים גדלו עליהם. לא כי הם היו כל כך מוצלחים, אלא כי לרוב לא הייתה פשוט ברירה. הבננית היא בדיוק אחד הממתקים האלה.
בשנים האחרונות אפשר למצוא את הבנניות - אותו סוג של גומי/קצף בננה עטוף שכבת שוקולד, במגוון חנויות ממתקים נוסטלגיות. לרוב, איכשהו, החטיף הזה אף פעם לא מרגיש במיוחד רענן, הוא עטוי לעיתים שכבה לבנה קצת עייפה, ובגדול לא מאוד מזמין.
מוזמנים לעקוב אחרי ריטה גם בטיק טוק
בשנת 2023 הודיעה חברת אחווה, מי שייצרה את הבננית והתותית המקוריות, שהיא מפסיקה את הייצור של החטיפים הללו. כעת, זוכה הבננית לעדנה מחודשת עם השקתה של בננית מיובאת אוסטרית על ידי חברת השיווק גורי. במארז צהוב עם הכיתוב האקזוטי Schoko-Bananen – הבננית אמורה לשוב לתפוצה רחבה ואולי להחזיר עטרה ליושנה, אם יש כזה דבר. את הבננית אפשר למצוא במארזים של שני גדלים: 150 גרם במחיר של 12.90 שקלים או מארז של 300 גרם במחיר 22.90 שקלים. כיאה לתקופה, הבננית מגיעה עם הצעת הגשה חדשה מבית היח"צ: אפשר לצרוך גם אחרי הקפאה כמו שאוהבים בטיקטוק. אני ניסיתי אותה כמו שהיא, בלי עמעומי מתיקות ושינויים של הקפאה.
אז איך הטעם? אפשר להגיד גם למי שלא חובב את טעמי הבננה התעשייתיים שהגרסה האוסטרית מרגישה טרייה ורעננה בהרבה מהאופציות שמוצאים לרוב בחנויות. קרם הבננה מתוק מאוד ומזכיר משהו בין מרשמלו לגומי בננה, בטעם עז של בננה תעשייתית. לבד ממתיקות עוצמתית יש בו גם חמיצות מפתיעה ומעט מוזרה, שהרי בננה היא לא פרי שמוכר בתכונותיו החמצמצות. מעטפת הקקאו דקיקה ופריכה אבל לא מותירה רושם של שוקולד מאוד איכותי, בטח לא כזה שצורכים רק עבור ההנאה מהשוקולד עצמו. יש בה מעט גרגריות, אבל ביחס לבנניות אחרות, מדובר דווקא בשיפור איכויות ובמעטה לא משתלט מדי.
בשורה התחתונה: מי שלא אהב בננית ולא נתקף תחושת נוסטלגיה עזה כלפי המוצר, כנראה לא יתלהב גם ככה לנסות את המותג האוסטרי. זה לא ממש קהל היעד. מי שכן אוהב טעמי בננה ושוקולד ובייחוד את השילוב ביניהם, וכל חובבי הנוסטלגיה ככל הנראה ייהנו בזכות תחושה של טריות ואיכות חומרי גלם קצת יותר גבוהה. הכל תלוי באיזה קבוצה אתם: אוהבים או מתעבים.