מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מפרסם היום את חוות דעתו הראשונה כמבקר ותוקף נושא שנמצא בכותרות כבר למעלה משנה - יוקר המחייה, ובעיקר ההוצאות על מזון ומוצרי חלב. בדוח שכתב מותח שפירא ביקורת חריפה על משרדי האוצר והתמ"ת, ומטיל עליהם את האשמה לעליית מחירי המזון בין השנים 2005-2011.
"צדק חברתי אינו סיסמה ריקה", כתב המבקר בדוח. "ראוי שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות שוויונית של מקבלי ההחלטות, שבה יובאו בחשבון צורכי כלל האוכלוסייה ובתוכה שכבות מעוטי היכולת". עוד מציין המבקר כי, "בכוונת משרד מבקר המדינה לשים בשנים הקרובות דגש מיוחד על חיזוק זכויות הפרט וזכויותיהן של האוכלוסיות החלשות בחברה. חוות דעת זו היא חוליה ראשונה בשרשרת זו".
ביוני 2011 פרסמנו במהדורה המרכזית של חדשות 2 תחקיר מיוחד של חיים ריבלין, שחשף כיצד התקבלה לפני חמש שנים ההחלטה להפסיק את הפיקוח על מחירי מוצרי החלב - זאת בניגוד להחלטת הממשלה דאז, לאור ניתוח כלכלי לפיו הצעד יוביל לעליית מחירים. וכך, כפי שמצביע המבקר, אכן קרה.
הוצאות גבוהות על מזון, האשמים: משרדי האוצר והתמ"ת
"שיעור ההוצאה הממוצע על מזון בשנת 2010 היה כ-19% מסך ההוצאה החודשית הממוצעת של משק הבית הישראלי", יחד עם זאת מצוין המבקר כי "בין השנים 2005-2011 עלו מחירי המזון בשיעור ריאלי של כ-8%, בעוד ההכנסה הריאלית נטו למשק בית בשישה משבעת העשירונים התחתונים ירדה בשנים 2007 - 2010".
על כך מדגיש המבקר כי, "נוכח כשלי שוק בחלק מהשווקים של מוצרי מזון חיוניים, נוצרה הרעה משמעותית את מצבן של השכבות החלשות".
על פי הדוח, "שוק המזון מאופיין בריכוזיות גבוהה ובכשלי שוק משמעותיים שיש בהם כדי לפגוע בצרכן". לדברי המבקר, האשמים המרכזיים הם משרד התמ"ת ומשרד האוצר, "שלא ביצעו כראוי את תפקידם בפיקוח על מוצרי המזון שבאחריותם".
"המשרדים לא פעלו לזיהוי מוצרים שיש להחיל עליהם פיקוח", קובע שפירא. "לא פעלו באופן שיטתי בשעה שבחנו את האפשרות להסיר את הפיקוח, לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים בקבלת ההחלטות, לא פעלו לפי אמות המידה שקבע משרד התמ"ת לעדכון מחירי המוצרים שבפיקוח ולא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והאינטרסים שלהם".
המשרד לביקורת המדינה קבע כי "בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה". עוד נכתב: "תלונות צרכנים על מחירים לא מוצדקים לכאורה של מוצרי מזון שאינם בפיקוח אינן מרוכזות או נרשמות במאגר מידע כלשהו ואינן מובאות בחשבון בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להחלת פיקוח".
"לאור המודעות הצרכנית הנמוכה למוצרי המזון שבפיקוח ולאור המוטיבציה הנמוכה של הצרכן להתלונן, על משרד התמ"ת לשקול להגביר את מאמצי הביקורת היזומה בתחום הפקעת המחירים", נכתב בחוות הדעת. "נוסף לכך, על משרד התמ"ת לשקול ליזום תיקון חקיקה שיאפשר החלת קנסות מינהליים בגין עברה זו, בדומה לעברות אחרות בתחום הצרכנות - מה שעשוי לסייע בהעמקת פעילות האכיפה ובהגברת ההרתעה".
ענף החלב - הריכוזיות גרמה לעליות המחירים
על פי נתוני המבקר, "ערך הייצור של ענף החלב לצרכן הוא כ-9 מיליארד שקל בשנה, ההוצאה על מוצרי החלב הייתה ב-2009 כ-2.4% מסך ההוצאה החודשית הממוצעת. משרד החקלאות ומשרד האוצר הובילו להורדת רמת הפיקוח על מחיריהם של תשעה מעשרת המוצרים שהיו בפיקוח ברמה גבוהה ללא ביסוס והנמקה מתאימים ובלי שבדקו בפירוט לגבי כל מוצר אם שוררים תנאי תחרות המאפשרים את הורדת רמת הפיקוח על מחירו, ואם המהלך אכן יתרום להגברת התחרות במשק ולהורדת מחירים".
התוצאה, על פי שפירא, הייתה עליית מחירים ניכרת של רוב המוצרים שרמת הפיקוח על מחיריהם הורדה, ושיעור הרווחיות שלהם עלה ב-20%-30% במחירים שוטפים. הגורמים האחראים לנושא לא נתנו את הדעת בצורה ראויה להגנה על האינטרס של ציבור הצרכנים.
לשיטתו, הורדת רמת הפיקוח על מחיריהם של מוצרי חלב לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי, בלא שבשלו תנאי תחרות של ממש, פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים ובאמון שלו באופן קבלת ההחלטות על ידי גופי השלטון.
על פי נתוני המבקר, עד לחודש מאי 2006 היו מחיריהם של 20 מוצרי חלב נתונים בפיקוח ברמה הגבוהה, מיולי 2006 ועד יוני 2009 הסירו שר האוצר ושר החקלאות את הפיקוח ממחיריהם של עשרה מוצרי חלב. רמת הפיקוח הביאה, אפוא, לפגיעה בצרכנים - והם נאלצו לשלם מחיר גבוה בעבור מוצרי חלב אלה.
המבקר שפירא מדגיש כי על משרד התמ"ת וועדת המחירים לפעול לאיתור ולבחינת מוצרי מזון אשר יש להחיל עליהם פיקוח, לפעול באופן שיטתי ועל פי אמות מידה כלכליות, חברתיות ובריאותיות בקבלת ההחלטות ולכלול בשיקוליהם את רווחת הצרכנים.
מחיר החלב ירד - מחירי הגבינות עלו
מבקר המדינה כותב בדוח: "ביולי 2006 המליצה ועדת המחירים לשרים להוריד את רמת הפיקוח על מחירי גבינות בניגוד להחלטת הממשלה מאוגוסט 2005, שבה נקבע שמחירו של קוטג' 5% שומן יישאר בפיקוח פעיל. כתוצאה מכך, לא נשארה אף לא גבינה לבנה רכה אחת בפיקוח פעיל - אף שמדובר בשוק ששולט בו מונופול".
דבר זה גרם לעליית מחיר הקוטג' בשיעור חד: "ממועד הסרת הפיקוח הפעיל על מחיריו ביולי 2006 ועד סוף אוקטובר 2010 התייקר קוטג' 9% שומן ב-34%, וקוטג' 5% שומן התייקר ב-35.5%. מוצרים אחרים שרמת הפיקוח על מחיריהם הוּרדה התייקרו גם הם בשיעור חריג: מעדן "דני" עלה ב- 33.1% וגבינת צהובה גלבוע עלתה בכ- 37.7% כל זאת למרות שמינואר 2009 ועד ספטמבר 2010 חלה ירידה הדרגתית של כ-11% במחיר החלב הגולמי, למרות זאת, לא הייתה כל הוזלה במחירי מוצרי החלב לצרכנים.
מסקנת המבקר היא כי "יש מקום לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק. במסגרת זו יש מקום לבחון את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מוצרי חלב בסיסיים". יש למצוא את הדרך להבטיח שבתהליך קבלת ההחלטות יובא בחשבון גם האינטרס של ציבור הצרכנים, אולי באמצעות שיתוף נציגיהם בתהליך זה, וזאת על מנת להגביר את אמון הציבור במהלכי הממשלה ואת מעורבותו בהם, וכדי להבטיח קיום בכבוד לצרכנים מקרב השכבות מעוטות היכולת.
לדעת משרד מבקר המדינה, הסרת הפיקוח מעל מחירי המוצרים צריך שתיעשה רק לאחר בחינת תנאי השוק ולכן, אין להגביל את הפיקוח לפרק זמן קבוע מראש.
משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התמ"ת לקבוע את זהות הגופים המשתתפים בהכנת חוות הדעת המקצועיות בדבר הצורך בהחלה או בהסרה של פיקוח על מחירי מוצרים ולהגדיר את חלוקת תחומי האחריות ביניהם. כמו כן, עליו לגבש שיטה סדורה, פרמטרים קבועים וקריטריונים כלכליים לצורך גיבוש חוות הדעת ולעגנם בנהלים.
"פיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני"
במשרדי האוצר והתמ"ת הגיבו לממצאי הדוח והסבירו כי כבר ננקטו צעדים בעניין.
ממשרד האוצר נמסר כי "וועדת טרכטנברג קבעה שפיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא
יעיל. נדגיש כי דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכביד על הצרכן שלא לצורך ומביא למחירים גבוהים המסבסדים חוסר יעילות בקרב היצרנים. יישום המלצות וועדת קדמי לעניין משק החלב צפוי להוריד את מחיר החלב הגולמי בכ-15%. טיפול בכשלים במקטע הקימעונאי, בהתאם להמלצות הוועדה, יוביל להגברת התחרות והוזלת המחירים לצרכן".
במשרד התמ"ת בחרו להציג נתונים שונים במעט:"מיד עם כניסתו לתפקיד, הורה שר התמ"ת, שלום שמחון, יחד עם שר האוצר, על הקמת ועדת המזון, אשר בחנה את כשלי השוק בתחום המזון והציגה דו"ח מקיף ושורת המלצות, שיתנו מענה לכשלים אלו ולמרבית טענות המבקר. היא קבעה שורת צעדים להוזלת סל הקניות שתחילתם בעידוד התחרות בתחום הייצור והייבוא. אחת מההמלצות היא כי שרי האוצר והתמ"ת ימליצו על מוצרים בסיסיים שיכנסו לפיקוח מחירים זמני. בנוסף המליצה הוועדה על הגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית ברמה האזורית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק-קמעונאי והפחתת מכסים. הצעדים יובאו לאישור הממשלה במסגרת חוק ההסדרים".
יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' תקפה את הממשלה על רקע הממצאים: "דו"ח המבקר הוא כתב אישום חריף נגד הממשלה שהפקירה את הביטחון התזונתי של אזרחיה לכוחות השוק, וגרמה לעליית מחירים חדה של מוצרי המזון בכלל ושל מוצרי החלב בפרט. הוצאת מוצרים לתחרות בלי שיש תחרות - היא כשל כלכלי. יש לגבש בדחיפות סל מוצרים בסיסי בפיקוח".