הציבור הישראלי התעורר? חרם הקוטג' שמסעיר את המשק בימים האחרונים נותנת את אותותיה גם בחנויות. נראה שההתנצלות של עופרה שטראוס לא הרשימה את קהל הקונים: ברשת מחסני כמעט חינם מדווחים על ירידה של 40% במכירות של קוטג' ושל גבינה לבנה מתוצרת שטראוס.
מכירות קוטג' של תנובה, לפי נתוני כמעט חינם, ירדו ב-10% ומי שמרוויחה כרגע היא טרה שהורידה את מחירי הקוטג' ל-4.5 שקלים, ולפיכך נהנית מעלייה של 10% במכירות הקוטג' אולם סופגת ירידה של 15% במכירות של גבינה לבנה. במחסני כמעט חינם עומד מחיר הקוטג' והגבינה הלבנה של כל החברות על 4.5 שקלים.
גם במגה הקוטג' נשאר על המדף: הרשת מדווחת על ירידה של 30% במכירות. בנתוני המכירות של הגבינה הלבנה אין שינוי. מגמת הירידה דומה בכל החברות כשאין מובהקות לחברה כזו או אחרת.
המבצעים משנים את התמונה?
שופרסל מספקת היום נתונים מעניינים: לטענתה, מכירות הקוטג' נמצאות דווקא בגרף של עלייה "מתונה", הודות למבצעים ברשת. עם פרוץ המאבק נכלל הקוטג' במבצע 1+1 שחל על מוצרים שונים. כרגע הקוטג' כמו גם הגבינה הלבנה של כל המחלבות נמצאים במבצע 2 יחידות ב-10 שקלים (ללא התניית קנייה), מה שלפי דיווחי הרשת תורם לשמירה על רמת מכירות מאוזנת.
בשיווק השקמה של רמי לוי נמכר קוטג' ב-4.90 שקלים. כרגע המבצע חל על כל היצרניות אולם מיום ראשון, ולמשך חצי שנה, המבצע יחול על קוטג' של שטראוס בלבד. הבחירה בקוטג' של שטראוס המחזיק בנתח נמוך בהרבה מתנובה, אינה מקרית. "המחלבות הגדולות ייאלצו להוריד מחיר, אם לא מיוזמתן אז בעקבות הצרכן שיקנה את המוצר הזול בקטגוריה ויפתח תחרות", אומר רמי לוי.
ההוזלה אצל רמי לוי, שנכנסה לתוקף מייד עם פרוץ המחאה, נותנת כנראה את אותותיה במכירות. לפי לוי, חלה עלייה של 40% במכירות הקוטג' גם בעקבות צרכנים ש"עד היום לא היו קונים קוטג'. לא מדובר על צרכני המחאה הנמנים לרוב על אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, אלא מדובר על צרכנים שלא קנו קוטג' בגלל המחיר עוד לפני שקמה המחאה. ב-4.90 שקלים הקוטג' זול יותר מגבינה לבנה ואנשים קונים את המוצר עם חיוך".
אמש הודיעה מגה כי היא נוקטת עמדה במאבק וקבעה את מחיר הקוטג' והגבינה הלבנה של תנובה, טרה ושטראוס על 5.50 שקלים לצרכן. בתוך כך פנתה הרשת ליצרניות החלב בדרישה להוזיל את המחירים בהתאם, משום שמדובר במחיר הנמוך ממחיר הקנייה של הרשת.
המחיר, כך הדגיש זאב וורמברנד מנכ"ל מגה, הינו "רצוי והוגן עבור כלל הגורמים ומשקלל את מחירי המוצרים לפני הסרת הפיקוח כמו גם את שיעור עליית מחירי חומרי הגלם והתקורות בתחום". עוד הודיעה הרשת כי אם לא יותאמו המחירים עד ל-1 ביולי, תשקול המשך או שינוי במתכונת רכישת מוצרים אלו.
"בסוף כולם יבינו שהורדת מחירים היא הדרך הנכונה"
לדברי לוי, "את התובנה שכשמוכרים בזול אנשים קונים יותר והרווחים מתאזנים הבנתי כבר עם פתיחת הרשת. כל העסק שלי קם כמחאה על המחירים. ומה קרה מאז? כולם הבינו שזו הדרך וכיום מתאימים את עצמם לדרישות הצרכנים כשמתמקדים ברשתות 'הארד דיסקאונט' עם רמת מחירים זולה". לוי מתכוון לשינויי הפורמט של רשתות שופרסל ומגה ומחיקת תת הרשת שופרסל ביג לטובת שופרסל דיל, וחדירת מגה בול של הרבוע הכחול.
"הצרכנים הצביעו ברגליים ובוחרים ברשתות הזולות. רק מכיוון הצרכן יכולה לבוא תחרות כמו זו שמתרחשת היום בזירת הרשתות", הוא אומר.
היצרנים, לדברי לוי ניצלו את חגיגת עליית המחירים בכל הענפים והעלו מחיר בלי פרופורציה לשינוי במחיר חומרי הגלם ולשחיקה בשכר: "הניצול של היצרניות הגדולות לאורך כל הדרך התפוצץ להם בפנים ואני שמח שזה קרה".
"מוכרחים לפתוח את מכסות ייצור החלב"
הפתרון לפי לוי הוא לא בפיקוח או בפתיחת הייבוא, כי אם בהסרת מגבלות הייצור בענף החלב. "ירקות ועוף אנחנו מוכרים במחירים הזולים בעולם וזאת רק משום שאין מכסה על הייצור והמחיר הוא נגזרת של היצע וביקוש. היום היצרניות הגדולות שולטות על מכסות הייצור ומונעות מהיצרניות הקטנות להתחרות בהן. התחרות צריכה לבוא מבפנים ולא באמצעות ייבוא. הטיפול הזה הוא הנכון וניתן ליישום מיידית על אף שמנוגד לאינטרסים של היצרניות הגדולות והלוביסטים שמטעמם. המדינה יכולה לעודד פה תחרות מבורכת ולתמוך בכלכלה המקומית. כולם ירוויחו מזה".