מי שטס לחופשת הקיץ בימים אלה עשוי להיות מופתע מסוג המטוס שלמעשה יופיע בנמל התעופה. סגרתם טיסה עם אל על והופיע לכם מטוס ליטאי? הזמנת ישרייאר וקילתם את סמארטווינגס הצ'כית? או מדוע חברת תעופה בשם fly2sky תטוס במקום ארקיע? התשובה טמונה בפרקטיקה המקובלת בענף התעופה: חכירה רטובה. מדובר בחברות תעופה השוכרות מטוסים מחברות תעופה אחרות, כולל הצוות, תחזוקה וביטוח, לפרקי זמן ספציפיים. זה קורה במיוחד בקיץ, כאשר יותר אנשים טסים במסלולי נופש פופולריים.

מהי חכירה רטובה?

"מדובר בניצול מיטבי של הקיבולת", מסבירה מומחית התעופה לורה פרומברג, העורכת הראשית של פורטל המומחים aerotelegraph.com. לחברות התעופה לפעמים אין מספיק מטוסים כדי לעמוד בביקוש לטווח הקצר הזה, והן מעדיפות לשכור אותם במקום לקנות אותם. זאת מכיוון שהן לא צריכות צי מטוסים שיעמוד ללא שימוש בחורף כשהביקוש נמוך יותר.

נתב"ג (צילום: Roman Yanushevsky, shutterstock)
חברות התעופה משתמשות במטוסים של חברות אחרות כדי לעמוד בביקוש. נתב"ג | צילום: Roman Yanushevsky, shutterstock

אל על למשל משתמשת במטוסים של KlasJet, חברה ליטאית על מנת שתוכל לבצע את תוכנית הטיסות המתוכננת שלה ושל חברת הבת סאן דור. כמוה, גם חברת ארקיע הודיעה כי תתחיל להשתמש במטוס של חברת fly2sky הבולגרית.

לעתים קרובות המטוסים משאירים את הסמלים והצבעים המקוריים שלהם, אך לעתים הם צבועים בצבעי חברת התעופה שחוכרת אותם. בשיטה זו, הצוותים שייכים לחברה המקורית, אבל השירות במטוס צריך להיות דומה לזה שמוצע במטוס של חברת התעופה השוכרת. יחד עם זאת, לרוב הצוותים ידברו באנגלית, כמו במקרה של חברות התעופה הישראליות שחותמות על הסכמי החכירה הרטובה עם חברות בין-לאומיות, אך לרוב יהיו נציגים של חברות התעופה שדוברים את השפה של הנוסעים.

החכירה הרטובה, הידועה גם בשם ACMI (מטוסים, צוות, תחזוקה וביטוח), הפכה לפרקטיקה נפוצה בענף התעופה, אך במקרים רבים משוב הנוסעים מעיד על חוסר שביעות רצון מחוויית הטיסה במטוסים ישנים וחוסר השליטה על בחירת חברת התעופה שלהם. כמו כן, במקרים מסוימים נוסעים טוענים כי הכרטיסים היקרים שרכשו לא שווים את השירות שבסופו של דבר קיבלו.

איך יודעים שטסים בחכירה רטובה?

ככלל, בעת הזמנת הטיסה חברת התעופה צריכה לציין כי הטיסה מופעלת על ידי חברה אחרת ותציין את שם החברה ודגם המטוס. עם זאת, אם החכירה הרטובה לא צוינה בעת ​​ההזמנה, אין ערובה שהטיסה לא תופעל בסופו של דבר על ידי שותף אחר, אומרת פרומברג. "מפעילת הטיסה יכולה להשתנות בהתראה קצרה, למשל במקרה של בעיות קיבולת או קשיים טכניים".

חברת התעופה הבולגרית פליי טו סקיי fly2sky  (צילום: nejdeh_ivan_photography, shutterstock)
ארקיע חתמה על חכירה רטובה עם Fly2sky | צילום: nejdeh_ivan_photography, shutterstock

ההבדל בין חכירה רטובה לקוד שיתוף

אין לבלבל בין חכירה רטובה לבין הסכם קוד משותף (Code Share), שבו חברת תעופה מקצה קוד משלה לטיסה של חברת תעופה אחרת ומוכרת עבורה כרטיסים – אך מבלי לספק את המטוס או את הצוות. "זה מכוון יותר לשיווק טיסות", אומרת פרומברג.

שיטה זו מקלה למדי על חברת תעופה להציע יותר קווים. ניתן לזהות טיסה בשיתוף קוד על ידי העובדה שיש לה שני מספרי טיסות או יותר. המספר הרשום ראשון מציין איזו חברת תעופה תפעיל בסופו של דבר את הטיסה. בהקשר זה, אם ברצונכם להגיש תביעת פיצויים, למשל במקרה של עיכובים, חברת התעופה שהפעילה את הטיסה היא זו שאחראית על טיסות שבהן מתנהל הסכם קוד משותף.

אולם במקרה של חכירה רטובה, זוהי חברת התעופה דרכה הזמנתם את הכרטיס ואשר לאחר מכן משתמשת במטוס חכור מחברת תעופה אחרת לצורך הטיסה. למשל, ארקיע, גם אם טסתם במטוס fly2sky.