טנריף הוא האי המפורסם ביותר בקבוצת האיים הקנריים השייכת לספרד, למרות מיקומה הגיאוגרפי ליד מרוקו. מרוב שהוא אידיאלי לכל סוגי הטיולים - בטן גב ותרמילאות (או שילוב מאוזן בין השניים) - הוא מתמודד עם קשיים בכמות התיירים הגדולה שמגיעה אליו בעיקר מאירופה. אין טיסות ישירות מישראל לטנריף, ולכן ההגעה אל האי האקזוטי כרוכה בטיסת קונקשן דרך עיר אירופאית. זו הסיבה גם שהמטיילים הישראלים עדיין לא הגיעו לשם בהמוניהם.
> המקומיים בטנריף מתלוננים על כמות התיירים
בטנריף שני שדות תעופה, בצפונה ובדרומה. הטיסות לשדה התעופה הצפוני מגיעות בדרך כלל מספרד, בעוד שיתר הטיסות, הבינלאומיות ברובן, נוחתות בשדה התעופה הדרומי. מהרגע שנוחתים, הדרך הנוחה ביותר לטייל באי שיש בו כל כך הרבה טבע וכפרים, היא לשכור רכב. הכבישים בטנריף חדישים מאוד, אין הרבה תנועה ומחירי השכרת הרכב זולים במיוחד. השאלה המתבקשת היא לאן נוסעים עם הרכב, ולכן ריכזנו עבורכם את המקומות השווים ביותר בטנריף, האי הספרדי המטריף.
הפארק הלאומי טיידה (Teide)
בין דרומה לצפונה של טנריף ממוקם הפארק הלאומי המפורסם ביותר באי, ואחד מהמפורסמים ביותר בספרד כולה, הפארק הלאומי טיידה. בפארק הלאומי שוכן הר טיידה, שפסגתו הגעשית מתנשאת לגובה של 3,700 מטרים, מה שהופך אותו להר הגבוה ביותר בספרד כולה. דרך אחת להגיע לשם היא באמצעות הסיורים המאורגנים הרבים המוצעים במסגרת טיול יומי מצפון או מדרום האי, אך אין ספק שהדרך המומלצת ביותר היא להגיע עם רכב שכור.
לא משנה מאיזה כיוון של האי מגיעים, הנסיעה אל החלקים הגבוהים של הפארק מתחילה בנופים מדהימים של יערות אורנים בלתי נגמרים, אך ככל שהנסיעה מתמשכת ועולים בגובה משתנה תצורת הנוף למדברית באופן מעורר פליאה (נסיעה בין העננים, ובשלב מאוחר יותר מעליהם, היא דבר שבשגרה). הטמפרטורות יורדות בגלל העלייה בגובה, אך הנוף הופך מיערות ירוקים למדבר דמוי מאדים עם צבעי כתום, אדום וצהוב מרהיבים.
רוב המטיילים עולים על הרכבל שמוביל את נוסעיו לגובה של כ-3,550 מטרים בתוך פחות מ-10 דקות. משם ניתן לטייל בין נקודות תצפית ומסלולי הליכה. למעוניינים לטייל אל הפסגה נדרש אישור ויציאה במסגרת קבוצה עם מדריך באתר, ומכיוון שהמכסה היומית מוגבלת יש להגיש את הבקשה מראש. גם הכרטיסים לשימוש ברכבל מוגבלים ובדרך כלל אוזלים מראש, ולכן כדאי לבצע הזמנה באתר הרשמי מבעוד מועד. עלות הנסיעה ברכבל אינה זולה, ולכן חשוב לומר שאפשר לטייל בפארק הלאומי וליהנות בו גם מבלי לעלות על הרכבל, ובעצם מבלי לשלם אפילו אירו אחד. המסלול המפורסם והמומלץ ביותר כדי להכיר את טיידה מהרגליים מצד אחד, אך מבלי לקרוע את הכיס או להתחייב לטרק מתיש מצד שני, הוא Sendero Roques de García. הכניסה היא חינמית לגמרי, ומדובר במסלול הליכה מעגלי ומשולט היטב של עד שעתיים בלבד שמסכם את כל הטוב שיש לפארק הלאומי להציע. ב-3.5 ק"מ של המסלול המעגלי ארוז כל כך הרבה מגוון של תצורות סלעי ענק ייחודים, נוף געשי ומבט מתמיד אל עבר הפסגה. מי שבכל זאת לא רוצה ללכת את המסלול כולו יוכל ליהנות כבר בתחילתו בקבוצת הסלעים הייחודית Roques de García, היושבת במקומה במשך אלפי שנים. כאן בדיוק מצטלמות התמונות האייקוניות והמזוהות ביותר עם טנריף. פנו לכך שעתיים, קחו בחשבון שהחניה חינמית אך נדרשת סבלנות, הביאו נעליים נוחות, בגד חם וקרם הגנה, כי גם בטמפרטורה של 14 מעלות לחלוטין אפשר להישרף. עבור ינשופי הלילה טיידה מציעה תצפית כוכבים מהטובות ביותר בעולם הודות לגובהה ולזיהום האור המינימלי. לאחר שקיעת השמש, החושך המוחלט חושף את המבקרים לאינספור כוכבים.
פארק המים סיאם (Siam)
ליום מלהיב תחת השמש הנצחית של דרום טנריף, פארק המים סיאם הוא אטרקציה שחובה לכלול עבור משפחות וצעירים. פארק המים העצום הזה, שכל כולו מעוצב בסגנון תאילנדי, הוא הגדול מסוגו באירופה ונבחר שנה אחר שנה לפארק המים הטוב ביותר בעולם. הפארק מציע מגוון אינסופי של מגלשות מים המותאמות לכל הגילאים, בריכת גלים עצומה ונהר עצל (Lazy River). עם מסעדות, מופעים ואפילו שוק צף, סיאם היא הרבה יותר מסתם עוד פארק מים - זה יעד בפני עצמו. בסמוך לפארק נמצא קניון סיאם, מרכז קניות חדיש ומרשים שגם הוא מעוצב בהשראה תאילנדית.
לה לגונה (La Laguna)
בירתה לשעבר של טנריף, לה לגונה, נוטפת קסם היסטורי ותרבותי. העיר האוניברסיטאית הזו חוזרת אחורה עד למאה ה-15, בתור אחת מהערים הראשונות שהוקמו על ידי מתיישבים ספרדים. ההליכה במרכז ההיסטורי של העיר, שהשתמר בקפידה, מרגישה ממש כמו חזרה אחורה בזמן, או לפחות כמו ביקור בעיירה בדרום אמריקה. המרכז ההיסטורי הוא חלק אותנטי מהעבר הקנרי, עם מבנים קולוניאליים צבעוניים, כיכרות מדהימות וכנסיות מעוטרות לאורך רחובות וחצרות פטיו שאתם מוזמנים להיכנס אליהן ולהתרשם. כל אלה, לצד הסטודנטים הרבים שמתגוררים במקום ומשרים אווירה דינמית ותוססת, הם סיבה טובה מאוד לא לפספס את לה לגונה הקסומה.
צוקי Los Guios
בדרום מערב טנריף נישאים בגובה של 600 מטרים מעל לאוקיינוס האטלנטי צוקי ענק עוצרי נשימה, ה-לוס ג'יגאנטס. התבוננות אל הצוקים גורמת להרגיש את הממדים הקטנים שלנו כבני אדם אל מול עוצמות הטבע. לוס ג'יגאנטס מספקת שפע של נקודות תצפית להתבוננות מהצוקים עצמם מזוויות שונות. הדרך האידיאלית ביותר לטיול במקום הוא על ידי הגעה לעיירת הנופש הקטנטנה והמקסימה שקרויה על שם הצוקים. זהו מקום נהדר לארוחה, לשופינג מזכרות ולשוטטות נעימה. במרינה מוצעות פעילויות ספורט מים רבות כמו שיט וצלילה באוקיינוס, ורבים נוהגים לצאת משם בסיור שיט קיאקים אל המצוקים הסמוכים או בסירת מנוע לשיט שכולל את המצוקים וגם התבוננות מפליאה בלווייתנים ובדולפינים. מעבר לפעילויות הימיות נמצא בסמוך למרינה החוף Playa de los Guios, חוף מוכרז חינמי ומתוחזק עם חול שחור, אשר מציע נוף ישיר אל הצוקים העצומים בזמן השיזוף או השחייה.
הכפר מאסקה (Masca)
בין ההרים הפראיים בצפון מערב טנריף שוכן הכפר הציורי הבלתי נשכח מאסקה. הכפר הזעיר, שמורכב מבתי אבן, חבוי לו בין האוקיינוס האטלנטי לבין הרים סלעיים מדהימים. מקובל לצאת למאסקה במסגרת חצי יום טיול מדרום טנריף, ולמרות שמדובר בנסיעה של כ-35 ק"מ משם היא נוטה לארוך כשעה בשל הכבישים המפותלים והצרים במיוחד שהדרך עוברת בהם כשמתקרבים אל הכפר. בנסיעה עצמה יש מספר נקודות תצפית והתרעננות נהדרות, והכביש, למרות רוחבו הצר וההתפתלויות הרבות, נמצא במצב מצוין.
המראה הדרמטי של מאסקה בין צוקים סלעיים לבין יערות עבותים גורמים לו להיראות כמו לוקיישן מסרטי אגדות, ואולם מדובר במקום אמיתי לגמרי המשמר את הארכיטקטורה המסורתית ואורח החיים בהרים. ההליכה בסמטאות מספקת טעימה של כפר קנרי מלפני מאות שנים, כשהקסם של המקום מורגש הן מבתי האבן, הן מהכיכר המרכזית הקטנה והן מהמסעדות המופלאות הרבות בה. הכפר קטן מאוד, אך הוא נחשב למפורסם מאוד ולכן החניה גם כאן היא טריקית ודורשת סבלנות.
הפארק הכפרי אנאגה (Anaga)
בצפון מזרח האי נמצא גן העדן הטבעי והבתולי, הפארק הכפרי אנאגה. כשנמצאים כאן, ביערות דפנה ירוקים בלתי נגמרים, קשה להאמין שבמרחק של כשעה נמצא הנוף המדברי של טיידה. אנאגה מספקת טעימה מטנריף של פעם, לפני שהפיתוח המודרני תפס אחיזה. עם המסלולים הרבים בטבע ברמות קושי שונות, החופים הבודדים והכפרים המבודדים, אנאגה מציעה הזדמנות לחוות את הנוף הדרמטי שמשך לכאן את המתיישבים הראשונים לפני מאות שנים. לצד הטרקים הרבים שמוצעים באזור, שביל החושים (Sandero de Los Santidos), הממוקם בסמוך לכניסה לפארק הטבע אנאגה, הוא אולי הפופולרי ביותר בשל מיקומו הנוח בפאתי הפארק העצום ומסלול הטיול הקליל מאוד והמונגש. המסלול החינמי הזה אינו מעגלי, אך הוא אורך כחצי שעה, 1.5 ק"מ בלבד בתוך היער, בהליכה מוצלת עם עלייה קלה בלבד רק בסיום. במחצית הדרך תרשו לעצמכם לעצור לרגע כדי להתפעל מהנוף שבמרפסת התצפית הפתוחה המשקיפה אל ההרים, אל הכפרים הצבעוניים ואל היערות הירוקים.
קוסטה אדחה (Costa Adeje)
זו לא בדיוק עיירה צבעונית וציורית, אך בדרום טנריף שוכנת עיירת הנופש העמוסה ביותר באי – קוסטה אדחה (Costa Adeje). אם לפשט את זה כדי להסביר את המהות של קוסטה אדחה, מדובר בגרסה הטנריפית של אילת. לכאן מתנקזים רוב התיירים שמגיעים אל טנריף בשל מגוון המלונות המרהיבים העצום, החופים החוליים והקרבה אל שדה התעופה הדרומי (רבע שעה נסיעה בלבד). תיירים רבים מגיעים לקוסטה אדחה וסביבתה במסגרת חבילות נופש, משתקעים במלון, ויוצאים לטיילות העמוסות הרבות, למרכזי הקניות במקום, לפארק המים סיאם הסמוך, ובמקרה הטוב לטיולי כוכב.
קוסטה אדחה היא משכנה של התיירות הבריטית שנוהרת בהמוניה לטנריף, והכל שם הותאם בדיוק עבורם – מהמוזיקה הבריטית בברים, דרך הפיש אנד צ'יפס במסעדות ועד לשקעים בריטיים מותאמים בחדרים במלונות. האווירה בקוסטה אדחה היא של חופשת בטן-גב מוחלטת, והיצע המלונות מאפשר למטיילים בכל תקציב להתפנק במלון טוב מבלי להכניס את היד עמוק לכיס. כאן גם נמצאת טנריף הפחות אותנטית, כי כל דבר הוקם לצרכי תיירות – מהחולות הרכים שיובאו לחופים, דרך הטיילות שעמוסות בחנויות מזכרות, פארק המים סיאם הסמוך, חברות טיולים ועד למלונות המפנקים במיוחד. אפשר לשלב את קוסטה אדחה בתור החלק של האתנחתא בטיול שלכם לטנריף, אך גם חשוב לומר שממנה אפשר לצאת לכל היעדים המוזכרים בכתבה לטיולים יומיים כי הנסיעות אורכות עד שעה אחת בלבד לכיוון.
לאכול ב-Guachinche
זה אמנם לא מקום, אך אם את מחפשים חוויה קולינרית מקומית אותנטית, חפשו לכם, היכן שאתם לא נמצאים באי, את ה- Guachinche הקרובה ביותר אליכם. המסעדות הפשוטות הללו הן בעצם בתים פרטיים שהוסבו למסעדות קטנות, המגישות מאכלים מהמטבח הקנרי המסורתי באווירה חמימה ומשפחתית. ניתן למצוא גואצ'ינצ'ים ברחבי האי, במיוחד בעיירות ובכפרים מבודדים הרחק מאזורי התיירות (כלומר הרחק ממרכזה של קוסטה אדחה התיירותית).
להיכנס לגואצ'נצ'ה זה כמו להיות מוזמן לביתו של מישהו לארוחה ביתית. התפריטים כוללים תבשילים טריים נדיבים במחירים הוגנים לגמרי, תפוחי אדמה עם קליפה ממולחת שנחשבים למעדן מקומי (Papas Arrugadas), ויינות מקומיים בשפע - כולם עשויים במתכונים שעברו מדור לדור. הנוף, בהרבה מאוד גואצ'ינצ'ים, הוא בונוס גדול מאוד. אגב, זה המקום לנסות את הקפה המיוחד של טנריף, שנקרא ברקיטו (Barraquito) ומורכב משכבות של קפה, חלב מרוכז ממותק, חלב מוקצף ומעט ליקר. המסעדות הכפריות האלה פשוטות, אך זה בדיוק הקסם שלהן – הן מלאות חיים ועמוסות במקומיים שמתענגים על הטעמים האותנטיים. אל תתפלאו אם המארח שלכם הוא גם השף שהכין את הארוחה מתחילתה ועד סופה. עם האירוח המושלם והאוכל מלא הנשמה שלהם, הגואצ'ינצ'ים מציעים הצצה למורשת הגסטרונומית העשירה של טנריף.
