כשאנחנו מגיעים אל הירקן השכונתי ומתחרים עם שאר הלקוחות במציאת המלפפונים הנוקשים ביותר, העגבניות האדומות מכול והאבטיח עם הסאונד המושלם, קל לנו לשכוח את הצד השני של השפע שמולנו – מיליוני הטונות של מזון שנזרקים בישראל בכל שנה, שמשפיעיפ בין השאר גם על האקלים, וכמובן – על חשבון הבנק הפרטי של כולנו.
מי שהבין את הבעיות וגילה את הפוטנציאל הכלכלי שטמון במניעת בזבוז מזון הוא המגזר העסקי. בשנה האחרונה נרשמה פריחה חסרת תקדים של סטארט-אפים שמטרתם למנוע מהאוכל שאנחנו מגדלים לסיים את חייהם בפח האשפה, וחברות שעוסקות בצמצום בזבוז מזון הצליחו לגייס מאות מיליוני דולרים יותר מאשר בשנים הקודמות.
לפי דו"ח של תכנית הסביבה של האו"ם, כ-931 מיליון טון של מזון נזרקו ברחבי העולם ב-2019, מתוכם כ-61 מיליון טון הגיעו מבתים פרטיים. המזון שמושלך בכל שנה אחראי לכ-10-8 אחוזים מכלל גזי החממה שנפלטים לאטמוספירה ושגורמים להחרפתו של משבר האקלים העולמי. בדו"ח של ארגון לקט ישראל נחשף שכ-2.5 טונות של מזון בשווי של 19.1 מיליארד שקל בוזבזו בישראל ב-2020 – כ-35 אחוז מכלל היקף ייצור המזון בארץ.
"מבחינה סביבתית, בזבוז מזון מוביל לבזבוז משאבי הטבע ששימשו לגידולו, ולפליטות חממה עקב שינוע המזון, ייצור העטיפות שלו וזריקתו כאשפה אורגנית שפולטת גזי חממה בהתפרקותה", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית וממייסדי ארגון The Natural Step Israel, שיזם את ציון שבוע צמצום בזבוז המזון בישראל.
לדבריה, סכומי הכסף האדירים שמשפחות מפסידות כשמזון שנקנה נזרק לפח יוצרים בעיה כלכלית. "מדובר גם בבעיה חברתית: יש אנשים רבים שסובלים מאי-ביטחון תזונתי, ומספריהם רק עולים מאז פרוץ הקורונה – ולכן כשמזון רב מושלך לאשפה במקום שימצא את דרכו אליהם מדובר באבסורד".
השקעות של מאות מיליוני דולרים
לפי נתוני קרן ההון-סיכון AgFunder, שמתמחה בהשקעות בפודטק ובאגרוטק, חברות סטארט-אפ שמציעות פתרונות לצמצום תופעת בזבוז המזון גייסו ב-2021 סכום כולל של כ-563 מיליון דולר – עלייה גדולה מהסכום שהחברות בתחום גייסו ב-2020, שעמד על 340 מיליון דולר. לכן, נדמה שהפוטנציאל הכלכלי של צמצום בזבוז המזון הופך לברור יותר ויותר עבור משקיעים.
בראש רשימת החברות שגייסו את הסכומים הגבוהים ביותר נמצאת חברת Apeel Sciences, שגייסה 250 מיליון דולר ב-2021. החברה פיתחה דרך להשתמש בחומרים שקיימים באופן טבעי בקליפות, בזרעים ובציפה של פירות וירקות שונים בכדי לייצר "קליפה" שקופה נוספת שאיתה אפשר לצפות פירות וירקות, ובכך להכפיל את משך הזמן שבו הם טריים וטעימים. החברה השנייה בדירוג היא Misfits Market, שגייסה 225 מיליון דולר ב-2021. על פי החברה, שליש מהתוצרת שמגודלת בארצות הברית לא נשלחת לצרכן מכיוון שהיא לא עומדת בסטנדרטים המלאכותיים של אסתטיקה שבעלי החנויות מקפידים עליהם. במקום שהפירות והירקות האיכותיים הלו, שנראים שונה מהמקובל, ייזרקו לפח, החברה לוקחת אותם ומשווקת אותם בהנחה.
שמונה החברות הבאות בדירוג כוללות אחת שפיתחה שקיק שמאפשר שחרור איטי של חומרים מעכבי הבשלה וריקבון, ארבע שעוסקות בתרומה לקהילה או במכירת עודפי מזון ופירות וירקות לא רצויים, חברה שמייצרת אבקות מזינות מפירות ומצמחים שאין להם ביקוש ושתי חברות טכנולוגיות שעושות שימוש בתוכנות מתקדמות ובכלי מעקב כדי לחזות את אורך חיי המדף של מוצרים בצורה טובה יותר או לזהות את סוגי וכמויות האוכל שנזרק ובכך לעזור למנוע בזבוז עתידי.
טרנד ההשקעה בצמצום בזבוז המזון רק התחזק בחודשים הראשונים של 2022, עם השקעה של 568 מיליון דולר (יותר מכל הכסף שגייסו כלל החברות ב-2021) בחברת Relex, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שיודעת לחזות דרישה צרכנית – ובכך לעזור למשווקים להימנע מרכישה של מזון שיישאר על המדפים גם אחרי תאריך התפוגה.
"אני מייחלת ליום שבו סטארט-אפים ייגעו בכל חלק משרשרת הייצור והצריכה של המזון ויהפכו לחלק מהנורמה בתחום – כך שיהיה קל, פשוט וזול להשתמש בהם, הן עבור צרכנים והן עבור הקמעונאים והמסעדות הגדולות", אומרת ביטרמן.
למנוע בזבוז מזון כבר היום
עד שהפיתוחים השונים יהפכו לחלק מחיי היומיום שלנו, יש צעדים שבהם גורמים שונים יכולים לנקוט כדי לצמצם את התופעה המזיקה של בזבוז המזון. אחד המהלכים הפשוטים והמשמעותיים ביותר שכבר נהוגים בארצות רבות בעולם הוא תמחור דינמי: שיטה שבה מוצרים נמכרים במחיר יותר ויותר זול ככל שתאריך התפוגה שלהם מתקרב. "פנינו לכל הסופרמרקטים הגדולים בישראל בנושא – וכולם סירבו", מספרת ביטרמן. "הם מתנגדים לכך מכיוון שכיום, היצרניות הגדולות מפצות את הסופרמרקטים על מוצרים שלא נמכרו, ולכן הם לא מפסידים כסף כשתאריך התפוגה של מוצר חולף והוא נזרק. הדבר חייב להשתנות, דרך רגולציה שתפעל על הסופרמרקטים או דרך לחץ ציבורי מלמטה".
כך או כך, גם כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לצמצם את כמויות המזון שאנחנו מבזבזים בכמה צעדים פשוטים:
- להגדיל את המודעות לנושא. "כולנו חושבים שאנחנו מבזבזים מעט מזון, אבל זה לא נכון – כדאי לכל אחד ואחת לבדוק את הרגלי הקנייה, הבישול וההשלכה שלהם", אומרת ביטרמן.
- לשים לב לתאריכי התפוגה שעל המוצרים. "צריך להבין שאם מדובר בתאריך 'עדיף להשתמש לפני', המוצר לא מקולקל ועדיין אפשר להשתמש בו", אומרת ביטרמן. מדובר בתאריך שאחריו איכות המוצר כבר לא מקסימלית, אבל היא עדיין מספיקה לשימוש בטוח (בניגוד לתאריך התפוגה, שמסומן כ"לשימוש עד", ושאחריו צריך להפסיק להשתמש במוצר).
- לבחור איפה להשקיע את הכסף שלנו. "אם יש מקום שמוכר במחיר מוזל לקראת תאריך התפוגה או מביא פירות וירקות 'מיוחדים' – עדיף לקנות שם, ובזאת לעודד עסקים לפעול כך".
- להוציא את הילדים לשדה. "הראו להם איפה גדלה העגבנייה או החסה", ממליצה ביטרמן. "יש המון זילות במשאב המזון כי אנשים כבר לא מודעים למאמץ שכרוך בגידול שלו – מבחינת רובנו, המזון נולד על המדף".
- להכניס יצירתיות אל המטבח הביתי. "כיף מאוד להשתמש במוצרים שנותרו בבית ולעבוד עם שאריות, כולל כשמבשלים עם ילדים", מסכמת ביטרמן.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה