בסיפור הזה יש כל המרכיבים של דרמה עסקית מסועפת. פרויקט שאפתני במדינה רחוקה, כסף שזורם כמו מים ועובד בכיר אחד שנתבע על ריגול לטובת חברה מתחרה.
חברת ימית סינון וטיפול במים מעמק חפר הוקמה לפני 25 שנה. במהלך השנים צברה ידע טכנולוגי ניסיון רב בסינון מי שופכין ובהפיכתם ראויים לשתייה ולהשקיה.
בשנים האחרונות ביקשה החברה להתרחב גם לשוק הדרום-אמריקני. את כרטיס הכניסה שלה לשם קיוותה להשיג באמצעות מלה קביטקה, תושב מושב עין הבשור בן 45.
המחברת הסודית
במהלך שלוש השנים בהם עבר קביטקה בחברה הוא הפך לאיש החזק בדרום אמריקה של המנכ"ל עופר תלמי. הוא יצר קשרים עם לקוחות וקידם שלל פרויקטים ביבשת הלטינית.
באפריל 2008 הודיע קביטקה במפתיע: אני רוצה להתפטר. כמה ימים אחר כך מצא המנכ"ל, לטענתו, מחברת בכתב ידו של קביטקה. "אני מוצא פגישות שהוא מנהל עם בכירים בנירוסופט ומספר להם על הפרויקט שלנו", טוען תלמי.
נירוסופט היא חברה מתחרה בעלת מוניטין רב שעוסקת גם היא בסינון מים. אחד מבעליה הוא המיליארדר רון לאודר, מקורבו של ראש הממשלה נתניהו.
תלמי מתחיל לחשוד שבזמן שקביטקה עבד אצלו הוא העביר מידע עסקי רגיש למתחרים. הוא מזמין את פלט השיחות שעשה העובד בשנה האחרונה, מזמן אותו לשיחה ומתעד אותו במצלמה נסתרת.
"החלום לא נגוז"
המחשב הנייד שהיה ברשותו של קביטקה עבר למעבדה המתמתחה בשחזור קבצים. לאחר ההליך המסובך מתגלה, על פי כתב התביעה תכתובת אימייל ארוכה ומתמשכת בין מלה קביטקה לבין מנכ"ל נירוסופט המתחרה, מינו נגרין על פרויקט המיליונים.
נירוסופט, חשוב לציין, טוענת עכשיו כי לא ידעה שמלה הוא עובד של ימית. כיום, אגב, הוא ממשיך לעבוד בפרויקטים בדרום בעבור חברת נירוסופט.
"זה לא חלום שנגוז", אומר עכשיו תלמי. "זה חלום שמתעכב במספר שנים, אבל אנחנו נגשים אותו. נגשים אותו ללא מלה".