החקלאים מתריאים על מחסור חמור בפירות הקיץ. ארגון מגדלי הפירות מוסר ש"עקב חורף עם טמפרטורות גבוהות במיוחד וחוסר במנות קור צפויה ירידה של 40% לפחות ביבול פירות הקיץ. המחסור בדובדבן קיצוני ביותר כרגע מדובר כל יבול של כ-1,000 טון לעומת כ-2,500 טון בשנה שעברה".
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל מסביר כי החורף האחרון אופיין בטמפרטורות גבוהות וכמות משקעים ממוצעת, עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור (כלומר מזג אוויר קר של אפס עד 7 מעלות) ההכרחיות לעצי פרי הנשירים דוגמת תפוח, אגס, דובדבן, נקטרינה, שזיף, משמש וכד' על מנת לפרוח ולהניב פרי בצורה מיטבית.
לדבריו, "בעונת החורף הפירות הללו צריכים מנות קור גבוהות כחלק מהתנאים ההכרחיים למתן כמות פרי ולפרי איכותי. בחורף הזה מנות הקור לא היו מספקות, להבדיל מכמות המשקעים. בתקופה הזו, שהיא כבר תקופת האביב עולה מצב של חוסל יבול קיצוני שמגיע בין 40% לפירות כמו נקטרינה ושסק ולהרבה יותר מזה בכל הנוגע לדובדבן. יש חלקות דובדבן עם אפס יבול ויש גם חוסר אחידות בגודל הפרי. לגבי תפוחי עץ, אנחנו עדיין לא יכולים לאמוד את המחסור".
לשאלה כיצד המחסור ישפיע על המחירים אומר בלחסן: "אנחנו רואים שברשתות השיווק המחירים כיום לא בשמיים, כלומר שמי שסופג את המחסור הם החקלאים. נקטרינה למשל יש ב-15-18 שקל ק"ג לצרכן שזה סביר ביחס למחסור אבל צריך לזכור שהחקלאי הוא האחרון בשרשרת הרווח כשהוא יקבל 7-9 שקל לק"ג עבור פרי כזה. כמה יעלה דובדבן אנחנו לא יודעים אבל בסופו של דבר יש רף מסוים שאפשר לשלם על פירות - אנשים לא יקנו דובדבן ב-100 שקל לקילו, אז הם יקנו אבטיח. מגדל עם רמת יבול כמעט אפסית לא מכסה אפילו 20% מההוצאות שלו עם המחיר שהוא מקבל".
בלחסן קורא להשקעה מצד המדינה בראייה לטווח הרחוק "מדינת ישראל חייבת להבטיח את ביטחון המזון שלה לטווח הארוך. לאורך כל תקופת הקורונה סיפקנו פירות באופן רציף והמדינה חייבת להבין את החשיבות של חיזוק החקלאות הישראלית, ראשית בהשקעה במחקרים ובפיתוח שיתנו יותר יבול לכל דונם שיוכלו לייעל ולהוריד את עלויות הייצור, שנית בכל הנוגע למחיר המים, בשעה שאנחנו שומעים שהמחיר דווקא עומד להתייקר. גם בנושא של כוח העבודה נדרשת השקעה וכמובן - לסבסד את החקלאות. סבסוד היא לא מילה גסה, כפי שעושים במדינות אחרות. יש מדינות שחקלאים משלמים רבע על מחיר המים וככה צריך לנהוג.
"החקלאות היא לא רק ביטחון תזונתי אנחנו מחזיקים את איזורי הספר. פירות נטועים ברובם לאורך גבול הצפון. אם לא יהיו גידולים התושבים יינטשו את הישובים, אנחנו רצועת מגן ביטחונית, כולל בעוטף עזה. יש לנו שר חקלאות אוהד (אלון שוסטר) אבל התהליכים תלויים גם באוצר ורפורמה מתבקשת בענף לוקחת זמן. חוסר המשילות המתמשך פוגע גם בנו".
בלחסן מבקש לציין כי הקרן לנזקי טבע שמבטחת את הפגיעה בפרי והיבולים אצל החקלאים עובדת בשטח "השמאים שלה מעריכים את הנזקים ואני מאמין שיהיה פיצוי מסוים לאור הנזקים. זה לא יכסה את כל העלויות אבל זה יעזור במקצת".
לשאלה בנוגע ליבוא פירות מסביר בלחסן כי פירות רכים דוגמת שסק לא מייבאים אולם תפוחים ואגסים כן "זה קורה כל שנה וזה נושא שמעיק עלינו. אם יש יבוא הוא צריך להיות כיש מחסור והוא חייב לבוא עם מכס. לא פעם היבוא המשיך גם כשהייתה מספיק תוצרת של תפוחים מהגולן ואגסים מהגליל ועדיין חתמו על צווים ליבוא מה שנתן מכה קשה למגדלים הישראלים. צריך לזכור שלייצר תפוח בחו"ל עולה הרבה פחות בגלל הסבסוד הממשלתי למגדלים. לנוכח המחיר שצפוי להיות יקר מבקש בלחסן להזכיר את פער התיווך של רשתות השיווק.
"חשוב לזכור, כי אין החקלאי קובע את המחיר הסופי לצרכן, אלא רשתות השיווק. רגע לפני חג השבועות אני קורא לאחריות צרכנית הן מצד הציבור הרחב והן מצד רשתות השיווק, על כולנו להתאחד תחת ההבנה, כי עלינו לשמור על החקלאות והחקלאים כאחד, למען שמירה על ביטחון המזון לשנים הבאות, אחרת לא תיוותר לחקלאים אפשרות אחרת מלעקור מטעים בשל חוסר כדאיות ותמיכה", אומר בלחסן.
ארגון מגדלי הפירות בישראל מייצג כ-3,500 מגדלי פירות ברחבי הארץ, המעבדים כ-360,000 דונם של מטעים (לא כולל הדרים) בגבולות המדינה. הענף מהווה כ-23% מהתפוקה החקלאית בארץ.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"