התחבורה הציבורית בארץ מקרטעת: אין עדיין רכבת קלה בתל אביב, בחיפה עוד מתרגלים למטרונית, ונוסעים רבים מתעכבים ברכבת ישראל או בפקקים בעלייה לירושלים. לכן, עבור יותר מדי ישראלים, אין תחליף ראוי באמת לשימוש ברכב פרטי. ובינתיים, המדינה גובה מאיתנו מחיר עצום על אחזקת הרכב, שערורייתי בהשוואה למדינות מערביות אחרות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים, אמר לאחרונה בראיון לערוץ הכנסת כי "שיעורי המס על מכוניות בישראל הם אכן מהגבוהים בעולם, ואי אפשר להתכחש לכך". ואכן, הנתונים מראים כי שיעורי המס מטילים עלות גבוהה על הרוכש הישראלי.
מס קנייה בישראל עומד על 83% לרוב המכוניות הפרטיות. אם תוסיפו את המע"מ המפלצתי, שעומד על 18%, ותשלמו למדינה עשרות אלפי שקלים על כל דגם חדש. בגרמניה למשל, מס הרכישה עומד על 30% בלבד.
גם אגרת הרישוי השנתית למשרד התחבורה גבוהה באופן חריג: בישראל היא נעה בין כ-1,500 לכ-1,700 שקלים. הבריטי ישלם לכל היותר כ-700 שקלים, וברכבים ירוקים לעיתים לא תיגבה ממנו כלל אגרה.
דוח: המיסוי בישראל על רכב - מהגבוהים ב-OEDC
על פי דוח של ארגון ה-OECD, ישראל מדורגת באחד המקומות הגבוהים בצמרת המדינות עם שיעור המס הגבוה, לפנינו רק טורקיה ושלוש מדינות סקנדינביות, שבהן קיים מיסוי סביבתי מחמיר כדי להפחית את מספר המכוניות. אך במדינות אלו קיימות גם מערכות תחבורה ציבורית יעילות וזולות. ועוד לא דיברנו על הדלק.
עיתונאי הרכב גיל מלמד, העורך הראשי של אתר "The car", הסביר כי "מחיר הדלק בישראל כמעט כפול מאשר בארה"ב, מפני שכמו באירופה מתוך מחיר הדלק לצרכן למעלה ממחצית זה מסים - בלו ומע"מ. אבל באירופה יש תחבורה ציבורית מתקדמת יותר בעשרות שנים".
בסיכומו של דבר הישראלי הממוצע משלם בין %40 ל-45% יותר על החזקת הרכב הפרטי מאשר האירופאי הממוצע ובכל זאת מספר כלי הרכב על כבישי ישראל גדל בעשור האחרון בצורה ניכרת.
המומחים מסכימים על הסיבה: "רמת המינוע בישראל, מספר כלי רכב פרטיים לאלף נפש, היא נמוכה מאשר במדינות ה-OECD בממוצע של כ-40-50%", אומר פרופ' יוסי ברכמן, מומחה לכלכלה ותכנון תחבורה, אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. "למרות העלויות הגבוהות שכרוכות בבעלות ובאחזקת רכב בישראל אנחנו עדים למגמת עלייה בשיעור הבעלות על רכב פרטי, להערכתי בין השאר בשל תפקוד והיצע בלתי יעיל של תחבורה ציבורית בישראל", הוסיף ברכמן.
לא מעט תכניות עלו ונגנזו במהרה במשרד התחבורה. גם רפורמות כמו הגברת התחרותיות בשוק הרכב, מתקדמות בדרך כלל בעצלתיים. את הבעיה העיקרית - המיסוי הגבוה - אין אינטרס למדינה לשנות, בטח לא כל עוד קופת האוצר נמצאת במצב גרעוני. כאן, כנראה, רק לחץ ציבורי אמיתי - יוכל לשנות את התמונה.