מסע הקניות של נערות וילדות מלאות הוא לא מענג במיוחד. ברוב רשתות האופנה הגדולות הן לא ימצאו בגדים שמתאימים למידותיהן. התוצאה ברוב המקרים - תסכול גדול.
"כשאני הולכת לקנות בגדים ממש קשה לי", אומרת עדן שטרנברג, בת 11.5. "אני לא כזאת רזה מספיק למידות שמוכרים בחנויות, אז ממש קשה למצוא בגדים מתאימים".
חגית סטמפל, הבעלים של "פאפאנש", אופנה לילדות במידות גדולות, מסבירה: "החברות הגדולות שרוצות להוזיל עלויות של הבגדים על מנת למכור בזול, מצמצמות את הגזרות ואז מן הסתם הכל נהיה יותר צר יותר צמוד. זה נראה ממש בדיחה".
"הכל צמוד ורואים את כל הבטן ואת כל השומנים", אומרת בתסכול עדן בת ה-9. "צריך ממש לבקר בהרבה מאוד חנויות וכל הזמן הבגדים קטנים וצמודים. זה מעצבן ואני רוצה בגדים שמתאימים לי".
יפעת שגב, מעצבת מ"אמילי", אופנה לצעירות במידות גדולות, מוסיפה כי "רוב הרשתות הגדולות מציעות עד מידה 42, לעיתים מידה 44. אותן נערות מלאות רוצות להתלבש כמו החברות שלהן, הן רוצות ללבוש את הצבעים והגזרות הטרנדיות. אנחנו מציעים להן את אותן גזרות ודגמים מבכל הרשתות המסחריות - במידות ובצבעים הכי נכונים להן".
השבוע בתל אביב, מותג האופנה "פאפאנש" שפונה לילדות במידות גדולות, הציג את הקולקציה החדשה. "אנחנו משתמשים בגזרות 'איי ליין' יותר צמודות למעלה ומתרחבות למטה, לטשטש את הבטן. הרבה שכבות, בדי שיפון וואל נושמים כדי שיהיה נוח ויטשטש".
חגית, אמא של נועם, זיהתה את הצורך מקרוב והחליטה לעשות מזה עסק: "הייתי לוקחת אותה לחנויות של מבוגרות, ומתחילה לעשות מכפלת, להצר, לפרום, לתקן. המותג נולד מזה שקודם כל הבת שלי אמרה לי 'אמא די, אני רוצה להתלבש כמו ילדים אחרים'. היא היתה רואה חברות שלה עם ג'ינסים והיתה אומרת לי 'אמא כזה אני רוצה'. אז מצאתי את עצמי חוקרת את השוק, אולי בחו"ל ופשוט לא היה. אמרתי לעצמי, הספיק לי 15 שנה להיות עקרת בית, יאללה תזיזי את הישבנים ולעבודה".
אורנה צרפתי, המעצבת ראשית של "פאפאנש", מוסיפה ואומרת כי "מה שאנחנו רוצים לעשות זה לתת לילדות מענה אופנתי למה שמוביל בשוק. הן יכולות ללבוש בגדים שמוכרים גם בפוקס, ב-H&M או הוניגמן - שיהיה להן את אותם בגדים, אבל למידות שלהן".
לעדן הדוגמנית הצעירה יש גם מסר לכל אותן הדוגמניות שסובלות מהפרעות אכילה: "הן יותר מדי דקיקות, הן לא אוכלות והן יכולות להתעלף ולמות. צריך לאכול ולא להיות דקיקה כמו בול עץ".