צרכני רשתות המזון מתלוננים כבר תקופה ארוכה על היעלמות מדבקות המחירים מהמוצרים. לאחר שבתחילת המלחמה העניק שר הכלכלה ניר ברקת פטור זמני מחובת סימון המחירים על גבי המוצרים, נראה שבמקומות רבים הזמני הפך לקבוע. זה חודשים ארוכים שצרכנים מתלוננים על היעלמות מדבקות המחיר מהמוצרים בשורת רשתות שיווק גדולות.

עוד בנושא ב-N12:

• שילוב קטלני: כך יזנקו ההוצאות של שלוש משפחות ב-1 ינואר
• על מי הרשות להגנת הצרכן מגינה באמת? | תחקיר
• מבקר המדינה: משרד הכלכלה כשל בפיקוח על מחירי המזון

אלא ששר הכלכלה כנראה דווקא אהב את המציאות החדשה, שכן לאחרונה הוא הורה לבחון את ביטולה המוחלט של חובת סימון המחירים שמגינה על הצרכנים. כעת נודע ל-N12 כי בשבועות הקרובים צפויה הרשות להגנת הצרכן להחליט אם להמליץ לשר ברקת אם להשאיר את חובת הסימון על כנה - או לבטלה לחלוטין. ברקת צפוי לאמץ את ההחלטה ומשם קצרה הדרך ליישומה בפועל.

גורמים בתחום הקמעונאות מעריכים כי ביטול חובת סימון המחירים הקל על הרשתות להעלות את המחירים לצרכנים, שלא ישימו לב לכך עד להגעה לקופה. כיום מהווה חובת הסימון את אחת ההגנות היחידות שמוענקות לצרכנים כנגד טעויות מחיר בקופה - החוק קובע שמדבקת המחיר המופיעה על המוצר היא המחיר שיש לחייב בקופה, גם אם "במחשב" מופיע מחיר גבוה יותר.

"יודעים כמה המדבקה מגנה על הצרכנים"

על ההשלכות האפשרויות של חובת סימון המחירים אפשר ללמוד ממה שקרה לאחר הפטור שהעניק משרד הכלכלה עם פרוץ המלחמה. במקביל לביטול החובה זינקו המחירים לצרכנים ברשתות השיווק ביותר מ-20%. הפטור אף הקל על רשתות השיווק "לדחוף" את העלאות המחירים, שכן הצרכנים לא ידעו מה המחיר שהם נדרשים לשלם לפני ההגעה לקופה - משום שפשוט לא היו מדבקות מחיר.

רשמית, ברשתות השיווק אומרים שביטול חובת סימון המחירים תחסוך להן הוצאות כוח אדם, שיגולגלו לכיסי הצרכנים. אלא שגורמים ברשתות ששוחחו עם N12 מודים כי ספק גדול שהחיסכון יגיע ללקוחות: "אנחנו פשוט נחסוך ונעשה עוד כמה מיליונים לעצמנו", אומר שלא לייחוס סמנכ"ל סחר באחת מרשתות השיווק הגדולות. "זה יחסוך לנו מיליוני שקלים על אלפי עובדים בכל שנה. אנחנו יודעים כמה הגנה המדבקה מעניקה לצרכנים, ועכשיו לא תהיה אותה".

החלופה שמקדם משרד הכלכלה למדבקות, בעידוד של גורמים עסקיים, היא הצבת צגים אלקטרוניים על גבי המדפים. אלא שגם סמנכ"לי סחר ברשתות הקמעונאות מודים שמדובר בחלופה נחותה עבור הצרכנים: בדיקת המחיר של כל מוצר תדרוש מהצרכן להתחיל לחפש את הצג של כל מוצר, במקום שיוכל לאתר את מדבקת המחיר על גבי המוצר עצמו. במדפים שבהם מוצבים מספר גדול מוצרים דומים של יצרנים שונים הבעיה תהיה מורכבת במיוחד.

מדפי גבינות וחלב בסופרמרקט (צילום: מיכאל גלעדי, flash90)
סימון מחירים בסופר (ארכיון, למצולמת אין קשר לכתבה) | צילום: מיכאל גלעדי, flash90

בנוסף, רכישת הצגים האלקטרוניים צפויה להגיע למיליוני שקלים עבור כל רשת - הוצאה שהרשתות צפויות לגלגל אל הצרכנים. זאת בשעה ש-2025 גם כך תיפתח בהעלאות מחירים של כ-15% בממוצע מצד שורה של ספקי מזון גדולים.

המחירים יעודכנו מספר פעמים ביום

להערכת מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ הבינלאומית Success Code, השימוש בצגים דיגיטליים עלול לפגוע בצרכן הרבה יותר מאשר להועיל לו. לדבריו, השימוש בצגים דיגיטליים יקצר את תהליך עדכון מחירי המוצרים לשניות בודדות - דבר שיאפשר לרשתות המזון לעדכן את המחירים מספר פעמים ביום בהתאם לביקוש והיצע. שינויי מחירים תכופים יקשו גם על הצרכנים לבצע השוואת מחירים וכך ישרתו בדרך נוספת את רשתות המזון.

מעבר לכך, כבר היום ממתינות על הקווים חברות המציעות תוכנות לביצוע "אופטימיזציה" של מחירים - כאלו שיאפשרו לרשתות הקמעונאות להקפיץ את מחירי המוצרים לפי ביקוש והיצע בדומה למתכונת המקובלת בעולם התעופה.

קונים בסניף רמי לוי בירושלים, אוקטובר 2022 (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
הצרכן יידרש להתחיל לחפש את הצג המתאים לכל מוצר | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אלבז מציין כי בחלק ממדינות ארה"ב קיימת רגולציה ברורה על תדירות שינוי המחירים, שנועדה למנוע פגיעה בצרכנים. בנוסף, בחלק מהמקומות רשתות המזון נדרשו להתחייב לגלגל לצרכנים את החיסכון שייווצר מהמעבר לצגים אלקטרוניים. לדבריו, עד שבישראל לא תקודם רגולציה דומה במקביל לביטול חובת סימון המחירים - המעבר לצגים אלקטרוניים רק יהווה זרז להעלאות מחירים נוספות בעתיד.