החורף בפתח ושלג כבר ירד באתר הסקי בהר חרמון שממתין לפתיחת העונה. אולם השנה המצב שונה. האתר המפורסמם, שבמשך שנים היה אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר במדינה, מוצא את עצמו במצב בעייתי ומורכב בעקבות המלחמה. הנזקים הפיזיים והכלכליים שנגרמו לאתר הסקי הם עצומים (בעיקר בשל נפילות של טילים וחוסר תחזוקה מתמשך), והמצב הביורוקרטי שמסביב רק מגביר את הקושי. כל זאת, כשאתר החרמון, שהיה לא רק מוקד תיירותי חשוב אלא גם עוגן כלכלי אזורי בצפון, לא מצליח להתאושש.
האתר נמצא תחת סגר מאז ה-7 באוקטובר 2023 בשל צו אלוף, והמצב לא צפוי להשתנות לפחות עד סוף דצמבר הקרוב, זאת למרות הפסקת האש שנכנסה הבוקר לתוקפה. בעקבות הסגירה שלו והמצב הביטחוני, האתר לא יכול לארח מבקרים, וההפסדים הכלכליים נאמדים במיליוני שקלים. מצד אחד, ישנם נזקים פיזיים שהיו תוצאה ישירה של המלחמה, אך גם המצב הכלכלי הכללי והחוסר במבקרים מונעים את פתיחת האתר לעונה הקרובה.
רפאל נוה, מנכ"ל אתר החרמון, שמתגורר בצפון הארץ וכיום משרת במילואים במהלך הלחימה, מספר על המצב ל-mako. "מבחינה כלכלית אנחנו חווים קשיים עצומים מול המדינה והרשויות שלא מבינות מה קורה ומה הסיפור. זה התפתח למלחמות מולן, והן לא באמת רוצות לעזור לאתר חרמון. נאלצתי להפעיל לחצים חיצוניים כדי להחיות את החברה, אבל אנחנו נתקלים בעמימות ובבוירוקרטיה אבסורדית".
לפי נוה הנזקים לאתר מתפשטים לכמה תחומים. המדינה השתמשה במתקני האתר, שכן מיקומו של האתר מהווה בסיס צבאי הממוקם בין שתי מדינות אויב. "הנזקים עצומים וכוללים פגיעות ישירות במתקני הרכבל, ואין שום אפשרות לפתוח אותם. אנחנו צריכים לעשות בדיקות למתקנים, כולל חניונים, ועכשיו זה פשוט לא מציאותי. מצבנו קשה ואנחנו ממש נמצאים בין הפטיש לסדן, כי מצד אחד מדברים איתנו על הפסקת אש, ומצד שני, התיירים לא יחזרו לכאן בקרוב, הם מפחדים להגיע. אין גדר בין אותנו לבין לבנון וסוריה".
בעיה נוספת שמחריפה את המצב היא היעדר העובדים. בעונת חורף רגילה, צוות האתר מונה כ-300 עובדים, אך כיום נותרו במקום רק חמישה. בשל ההפסדים הגדולים לאתר אין מספיק כסף בשביל להעסיק מאות עובדים, וגם אם יתאפשר לפתוח את המקום, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגייס עובדים חדשים בזמן כה קצר. "הפגיעה בעובדים שלנו קשה מאוד", אומר נוה ומוסיף, "לא משנה איך ננהל את המצב, העונה הזו לא תוכל להיפתח וההפסדים רק יימשכו".
המשמעות הכלכלית של סגירת האתר היא לא רק איבוד הכנסות ישירות, אלא גם פגיעה במגוון עסקים ומועצות מקומיות בצפון. תיירים שביקרו באתר החרמון עשו שימוש במגוון שירותים באזור, החל ממסעדות, תחנות דלק, בתי מלון ומרכזי קניות. האתר הוא עוגן כלכלי אזורי, וכל סגירה של האתר פוגעת בעסקים רבים בצפון בכלל וברמת הגולן בפרט.
המצב הביורוקרטי: חסם מרכזי לחידוש הפעילות
הבעיה המרכזית שמונעת מהאתר לחזור לפעולה לטענת נווה הוא המצב הביורוקרטי, ובמיוחד חוסר שיתוף הפעולה מצד המדינה. לדבריו, התהליך להערכת הנזקים וההכנות לפתיחה מחדש של האתר לא מתקדם בשל ההתנהלות של הגורמים הרשמיים. "אנחנו פונים למדינה ומבקשים להפסיק את הביורוקרטיה. אנחנו רק מבקשים את מה שמגיע לנו על פי החוק. זה הכל. כל העסקים בצפון רוצים את זה. אנחנו לא הולכים לשום מקום, נשארים כאן בצפון, אבל גם כשתגמר המלחמה אנחנו צריכים לדעת שיש ביטחון אמיתי, כולל ביטחון כלכלי, כדי שנוכל להחזיר את הצפון לשגשוג".
המציאות של אתר החרמון קשה מאוד, ונראה כי פתיחה קרובה לא תתאפשר, בטח לא בעונה הנוכחית. באופן טבעי התיירים לא יחזרו כל כך מהר לאזור בשל הרתיעה הביטחונית. חוסר הוודאות הכלכלית, עשויים להותיר את האתר סגור לפחות עד העונה הבאה 2025-26. "אמרנו לצבא ולמדינה שהדד-ליין שלנו הוא 1 באוקטובר. זה כמובן לא קרה ולא משנה איך מנתחים את המצב – את העונה הזאת לא נוכל לפתוח בחרמון.